פאטונטוניה

רעשים סטטיים, צפצופים וצווחות גבוהות. שום דבר לא יכול היה להכין אתכם להופעה הנפלאה של מייק פאטון וכריסטיאן פנז. מי שהתאכזב, כנראה לא ידע במי מדובר

עובדה: אם למייק פאטון לא היו קוראים מייק פאטון, לא יותר מ-20 אנשים היו מגיעים אמש (ש') לבארבי בתל-אביב בכדי לשמוע את המוזיקה שנוגנה שם. אבל בגלל שקוראים לו מייק פאטון - המועדון כמובן, היה מלא לגמרי.

 

במהלך ההופעה אפשר היה לשמוע קריאות שקטות מהקהל: "נו די כבר, לא נמאס לו?" או "איזה שטויות כל הרעשים האלה!". מי שהגיע אתמול לצפות באלילו הגאון, רק בכדי להרגיש קרוב אליו, קיבל את כל מה שרצה. ומי שהגיע עם צפיות גדולות מהמתרחש על הבמה, אך התאכזב - חבל. כי המוזיקה הייתה מעולה, ופאטון וכריסטיאן פנז הגישו אותה בצורה נפלאה.

מייק פאטון. צפצופים באוזניים (צילומים: אור אלתרמן)

 

הצמד כבש אתמול את הבארבי מהרגע הראשון. השניים עלו לבמה, כל אחד והשולחן השחור שלו עמוס במכשירים אלקטרונים משוכללים. ממש עם תחילת ההופעה, השניים הבחינו בבעיית סאונד קלה, אך העניין סודר במהרה. ברשותו של פאטון היו כצפוי כמה מיקרופונים, כל אחד מכוון על אפקטים שונים, עליהם הוא שלט במהלך ההופעה.

הצמד שולט בסאונד ובבארבי

 

אפשר לומר שמלבד לשירה, פאטון הגיש אתמול את כל הכישרונות שלו: הביט-בוקיסנג, הצווחות הגבוהות והקיצוניות, הגניחות, הקולות הנמוכים עד מאוד ואת השליטה הנפלאה בשלל האפקטים והמכונות שעל שולחנו. ופנז? הוא היה לצידו, מאחוריו, ומלפניו.

 

אם במקרה עמדתם בצד הכי ימיני של הבמה ויצא לכם להציץ במסך הלפ-טופ שלו, ודאי ראיתם את הכמות ההיסטרית של הערוצים, המיקסרים הממוחשבים והפרויקטים שהיו פתוחים לו שם. אם פאטון הפך אתמול למכונית דוהרת נטולת ברקסים, אז פנז היה בולם הזעזועים, והוא תמרן בצורה נפלא בין המחשב הנייד, המכשירים שעל השולחן והגיטרה החשמלית עליה דפק מדי פעם.

מה הוא צועק?

 

שעה ורבע עברה בתוך ההופעה, ובסיומה פאטון ופנז התחבקו ואמרו שלום לקהל בפעם הראשונה. מיד אחר כך הם חזרו להדרן, ואחר כך לעוד הדרן. כשהיה נראה כאילו הכל נגמר, האורות במועדון נדלקו והקהל החל לדהור החוצה, פאטון ופנז החליטו לעלות עוד פעם. ולמרות שחלק מהקהל כבר עזב את המקום, הם סיפקו את הסיום האולטימטיבי. בהפקה ידעו לספר שבשום הופעה בסיבוב האירופאי הקטן, השניים בכלל לא עלו להדרן שני.

 

הדרן, ועוד אחד, ועוד אחד

 

ונראה שישוב?

ברחבי העולם קיים קהל מעריצים שסוגד לאדמה עליה פאטון דורך. סוג של "כת", אם תרצו. כל יצירה שפאטון מוציא או יוציא על גביי דיסק (ולמזלנו, הוא מוציא אותן בלי סוף), מיד ייחשב עבורם כמעשה של גאון. בדיוק בשבילם, הנה כמה אנקדוטות קטנות על מעלילותיו של השפן האנרגטי בישראל:

 

• מאחורי הקלעים פאטון (39) הוא נינוח, חם ומחייך לכל עבר.

 

• פאטון ופנז נחתו בישראל בארבע אחר הצהריים ביום ההופעה, וטסו להמשך מסע ההופעות שלהם מספר שעות אחרי.

 

• מאחורי הקלעים סיפר פאטון שלפני כחודש פגש את חבריו הטובים "המלווינס" בברצלונה, שביקרו לא מזמן בבארבי, וכשגילו שגם הוא נוחת עוד מעט בארץ הקודש, לא הפסיקו לדבר על כמה שהם נהנו בישראל.

 

• ליד עמדת הסאונד במועדון העמיד הצוות של השניים שני מיקרופונים שקלטו את כל שהתרחש במועדון. המיקרופונים חוברו למחשב שהוצב מתחת לעמדה, וכך פאטון ופנז הקליטו את כל ההופעה.

 

• לאחר בדיקת הסאונד, פאטון ופנז יצאו לאכול פירות ים על חוף הים בתל-אביב, וחזרו למועדון כרבע שעה לפני תחילת ההופעה.

 

• על הבמה פאטון החזיק בכוס עם עארק-אשכוליות, משקה אליו התוודע בפעם הראשונה דקות ספורות לפני כן.

 

• בסוף המופע פאטון ופנז קיפלו חלק מהציוד בעצמם.

 

• על הבמה פאטון אמר לקהל שהם צריכים לקרוא לעברו בוז על כך שלקח לו עשר שנים לחזור לישראל (בפעם האחרונה, ביקר פה עם "פיית' נו מור"). אחר-כך סיפר שהוא ממש מקווה ורוצה לחזור אלינו בקרוב עם אחד הפרויקטים שלו. אמן.