לפעמים אנחנו מתעוררים בבוקר "על צד שמאל" – דבר לא מסתדר לפי התוכניות והכל פתאום מעצבן. אפילו השמיים נראים אפורים ומרגיזים. אז מה עושים? אחת הָאֶפְשָׁרויּוֹת היא לשקוע בדיכאון, להתחפר מתחת לשמיכה ופשוט לרחם על עצמנו. אבל, אפשר גם להחליט להשאיר את מצב הרוח הרע מאחור, לצאת מהבית ברגל ימין, לחייך לעולם חיוך גדול ולהחליט שמעכשיו יהיה רק טוב.
פְרִידָה קַאלוֹ, הַצַּיֶּרֶת הַמֶּקְסִיקָנִית המפורסמת, עברה בחייה טְרָגֶדְיוֹת רבות. אולם, למרות הכל היא הפכה לאחת מהציירות המפורסמות והידועות בעולם. זהו סיפורה של אחת הנשים המרתקות ביותר בעולם האמנות - האישה שחייה הסוערים מסעירים כמעט כמו יצירותיה הצבעוניות.
ילדה שובבה ומרדנית
מַגְדַלְנַה כַּרְמן פְרִידָה קַאלוֹ נולדה ב-6 ביולי 1907 בַּפַּרְבָר שֶׁל הָעִיר נְיוּ מֶקְסִיקוֹ. אביה היה צלם יְהוּדִי-הוּנְגָּרִי ידוע, שֶׁהִגֵּר לְמֶקְסִיקוֹ וְנִשָּׂא לְאִמָּהּ, מַתִילְדַה קַלְדְּרוֹן, נוֹצְרִיָּה קָתוֹלִית שבעורקיה זָרַם דָּם אִינְדְּיָאנִי. פְרִידָה השובבה וְהַדַּעְתָּנִית היתה בַּת הַזְּקוּנִים של בני הזוג.
כבר בְּיַלְדוּתָהּ היתה מַרְדָנִית ולא הסכימה לעשות את מה שאמרו לה, דבר שגרם לְחִיכּוּכִים רבים עם אִמָּהּ שהיתה שַׁמְרָנִית וְקַפְּדָנִית. דווקא אביה, שהיה לִיבֶּרָלִי בדעותיו, הבין ללבה של הילדה המיוחדת וטיפח אצלה את כושר המנהיגות ואת אִישִׁיּוּתָהּ המיוחדת. אולם, החיים לא חייכו לילדה הקטנה - בגיל שש לקתה פְרִידָה במחלת הַפּוֹלְיוֹ (שיתוק ילדים), מחלה קשה שֶׁבְּעִקְבוֹתֶיהָ נותרה צולעת באחת מרגליה. וזה עוד לא הכל - המזל הרע היכה שנית כשפְרִידָה היתה בת 18. רכבת חשמלית פגעה באוטובוס בו נסעה, ופְרִידָה נפצעה קשה מאוד וסבלה משברים רבים בַּגַּב וּבָאַגָּן.
חֲבוּשָׁה וללא יְכולֶת לזוז, נאלצה פְרִידָה להישאר במיטתה במשך חודשים ארוכים. היו אלה זמנים קשים עבור הנערה העליזה והקופצנית, אך למרות הכל היא נאחזה בחיים בכל כוחה, נשארה אוֹפְּטִימִית ולא נתנה לפצעים ולכאבים לשבור את רוחה. ומכיוון שלא היתה מסוגלת לרדת ממיטתה, והשתעממה מאוד, היא החליטה לְפַתֵּחַ לעצמה תַּחְבִּיב חדש - ציור. התַּחְבִּיב הזה הפך עם הזמן לחלק בלתי נפרד מחייה.
ראי הנפש
"מעולם לא איבדתי את רוחי", כתבה פְרִידָה באחד מהמכתבים אותם שלחה לידידיה. "אני נאחזת בה בעזרת הציור". וכך אכן היה. במקום לשכב על סַפַּת הַפְּסִיכוֹלוֹג ולספר לו על כל הצרות והכאבים אותם חוותה במשך תקופה ארוכה, נעזרה פְרִידָה בציור כדי להתמודד עם האירועים הקשים בחייה. בד הציור היה זה שֶׁסָּפַג אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ, כְּאֵבָהּ, כַּעֲסָהּ, תִּסְכּוּלֶיהָ, חוסֶר הָאוֹנִים שלה, חלומותיה וכמובן גם את תקוותיה לעתיד טוב יותר.
דרך הציור ביטאה פְרִידָה את רַחֲשֵׁי לִבָּהּ ושיחררה את הכאב והצער הרב שחשה. הציור היה הכלי בעזרתו הִשְׁתַּקְּמָה וְשָׁבָה לִחְיוֹת חַיִּים נוֹרְמָאלִיִּים. ולמרות שבמהלך השנים נאלצה לעבור ניתוחים רבים - פְרִידָה מעולם לא הפסיקה לצייר. מתוך 143 ציורים אותם ציירה במהלך חייה, 55 עסקו בִּדְיוֹקָנָהּ הָעַצְמִי – אותו ציירה כשהיא מביטה בִּדְמוּתָהּ שֶׁהִשְׁתַּקְּפָה אליה מהמראה שֶׁנִּתְלְתָה מעל מיטתה.
ציוריה מְשַׁקְּפִים היטב את הנפש הנשית ואת הסבל אותו חוּוֹת, לדעתה, הַנָּשִׁים במהלך חייהן. סִגְנוֹנָהּ שילב צבעים רבים, המאפיינים את הַתַּרְבּוּת הָאִינְדְּיָאנִית-מֶקְסִיקָנִית, וגם הרבה דימויים פְּרִי מוֹחָהּ של הצַּיֶּרֶת.
גַּבּוֹתֶיהָ הַמְּחובָּרוֹת, חתימת השפם שעל פניה והבגדים הַמֶּקְסִיקָנִיִּים הַמָּסורְתִּיִּים אותם הִרְבְּתָה ללבוש הפכו עם הזמן לסמל הייחודי שלה וּלְסִימַן הֶכֵּר מובְהָק.
חיי משפחה סוערים
בשנת 1929, כשהיתה בת 22, פגשה פְרִידָה את הַצַּיָּר הַמֶּקְסִיקָנִי המפורסם דַּיָּגוֹ רִיבְיֶרָה בן ה-42, מי שעתיד היה להפוך לְבַעֲלָהּ ואחד מהאנשים שהשפיעו רבות על חייה. ריביירה, שהתפעל מאוד מציוריה, אמר לה שהיא מוכשרת מאוד ועודד אותה להמשיך לצייר. מאוחר יותר נישאו השניים, אך גם הנישואין, שידעו עֲלִיּוֹת וּמוֹרָדוֹת רבים, לא הביאו לפְרִידָה את השלווה לה השתוקקה כל כך. למרות האהבה העזה ששררה ביניהם דַּיָּגוֹ לא היה איש המשפחה המושלם עליו חלמה פְרִידָה. הוא הקדיש את רוב את זמנו לציורים ובילויים, מה שגרם לפְרִידָה לסבל רב, שֶׁנִּיכַּר היטב בציוריה.
כדי שלא לשקוע בדיכאון החליטה פְרִידָה להקדיש את זמנה, במקביל לציור, גם לַפּוֹלִיטִיקָה. היתה זו תקופה של מהפכות בארצה ופְרִידָה, שהיתה אישה עצמאית, דַּעְתָּנִית וְלִיבֶּרָלִית, הצטרפה, כמו רבים מִבְנֵי אַרְצָה, לַמִּפְלָגָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית, והשתתפה בהפגנות רבות. בנוסף ניהלה פְרִידָה מאבק למען שִׁיוְיוֹן וְצֶדֶק חֶבְרָתִי, והתנגדה לִמְעורָבוּת אָמֶרִיקָאִית בְּאַרְצָהּ.
הגדולה מכולן
אולם, למרות שציוריה היו מרהיבים, סַסְגּוֹנִיִּים וְיִחוּדִיים, פְרִידָה לא זכתה להכרה מטעם הַמִּמְסָד הָאָמָּנוּתִי. היא הִתְפַּרְנְסָה בְּדוחַק מציור וחיה בְּצִלּוֹ של בעלה המפורסם שציוריו נמכרו בִּסְכוּמֵי עָתֵק. רק חודשים ספורים לפני מותה היא זכתה להגשים חלום ולראות את תמונותיה מוצגות בתערוכה בגלריה מקומית. למרבה הצער, לערב הפתיחה של תערוכת היחיד הראשונה שלה פְרִידָה הגיעה כשהיא נישאת על גבי אלונקה.
מצבה היה קשה מאוד ורופאיה לא נתנו לה סיכוי רב. וכך, לאחר שנים רבות של כאבים הלכה לעולמה ביולי 1954 כשהיא בת 47 בלבד. פְרִידָה קַאלוֹ הותירה אחריה שלל עבודות מרהיבות, המוצגות כיום במוזיאונים רבים ברחבי העולם. לאחר מותה ממשלת מֶקְסִיקוֹ הפכה את הבית שבו נולדה, גדלה ומתה למוזיאון על שמה.