הדוקטור הקטן: מסע הזוי לגוף האדם / ביקורת ספר

ברפרוף ראשון נראה הספר "הדוקטור הקטן" ממתק משובח לילדים. אך עיון מדוקדק מגלה עלילה טרחנית, שמות קשים להגייה, בוקסות לא ברורות ועשרות טעויות. לא מקצועי

ד"ר איתי גל פורסם: 10.07.07, 15:38

כשקיבלתי לידיי את הספר "הדוקטור הקטן", הייתי משוכנע כי מדובר בבונבוניירה אמיתית. ככל רופא ילדים מתהווה, גם אני נתקל מאחורי הסטטוסקופ בסקרנות הבלתי נלאית של הילדים לדעת עוד על נפלאות גוף האדם. לכן, לא התאפקתי להתחיל ולקרוא את הספר המבטיח.

 

מחברו של "הדוקטור הקטן" הוא פרופ' דיטריך גרונמאייר, בן 55, מרצה באוניברסיטאות ומכונים רפואיים בגרמניה. בספרו מככב נער בשם ננולינו הפוגש בדוקטור איקס, וזה חושף בפניו את גוף האדם.

 

העלילה מסתבכת כאשר מדען מטורף שרוצה להשתלט על העולם גונב את המידע הסודי שהגיע לידי ננולינו. דרך המסע שעובר הנער מתגלים האיברים השונים והמחלות השכיחות הפוקדות אותנו.

ילדים סקרנים לגבי הנעשה בצד השני של הסטטוסקופ (צילום: סי די בנק)

 

אלא שסיפור המסגרת, שאמור להיות אבן היסוד של הספר, הוא למעשה עלילה מבולבלת, לא ברורה, עתירת שמות ומראי מקום גרמניים שספק אם הילד הישראלי יצליח להתחבר אליהם מבלי לאבד את עצמו כבר בפרק השני.

 

גם העריכה הגרפית לוקה בחסר. אף שאיכות הציורים והתמונות מרשימים, הרי שבין הפרקים שובצו תמונות שאינן קשורות לרצף העלילתי. מן הראוי היה גם שהבוקסות המופיעות בין הפרקים, וכוללות הסברים על האיברים והמושגים המופיעים בספר יוצמדו לאיור מתאים.

 

גם מהנספח יצאתי מבולבל: תחת הכותרת "שירות רפואי לילדים ולהורים" מופיע מידע חסר ולא מעודכן. כך למשל בפרק "המחלות הזיהומיות העיקריות אצל ילדים" החליט המחבר לשבץ את המחלות אדמת, חצבת וחזרת נגדן קיים חיסון והן כמעט שאינן נראות עוד בעולם המערבי. לא מצאתי מילה אחת על מחלות זיהומיות חשובות אחרות כמו דלקת אוזניים – בה לוקים כ-90 אחוז מהתינוקות והילדים.

 

באותו נספח ממש, תחת הכותרת "מחלות שכיחות", ישנן טעויות רבות. בין היתר גורס המחבר כי שיעול נגרם בשל המעברים התכופים מן האוויר הלח והקר שבחוץ אל האוויר שבבית המחומם ולהיפך. אלא שכיום ידוע כי הטמפרטורה אינה זו שגורמת לדלקות ריאות אלא חיידקים או נגיפים האופיינים לתקופת החורף ומתרבים בחדרים הסגורים.

 

המחבר מצא לנכון להקדיש עמוד בודד לעזרה ראשונה, בלא להוסיף ולו מילה על כללים בסיסיים בהחייאה. גם במידע הבסיסי ביותר – מספר הטלפון של מגן דוד
אדום - נפלה טעות כשהמחבר ציין את המספר 100 (משטרה) במקום 101. ספרתי עוד עשרות טעויות ואי דיוקים לאורך הספר, כמו גם מחסור במידע לצד הרחבות מוגזמות על הרפואה המשלימה.

 

הספר הזה יכול היה להיראות אחרת לגמרי. במקום, קיבלנו 352 עמודים של בליל מידע לא מעודכן, כאוטי משהו, שספק אם יעורר בילד סקרנות לתהות ולחקור עוד על נפלאות גוף האדם.