אפרוח קזואר שובב ופעלתן בקע בתחילת החודש ב"גן גורו" בקיבוץ ניר-דוד, לאחר תקופת דגירה ממושכת. "מרבית הנקבות נוטות להטיל פעם בשנה 4-6 ביצים גדולות וירוקות", אומר יהודה גת, מנהל הגן. במקום ישנן שתי נקבות בוגרות בנות 14 וזכר בן שבע. "אצלנו כנראה יש נקבה לא נורמלית שמטילה בין 10-13 ביצים בכל שנה", הוא מוסיף ומציין כי מדי חמישה ימים מטילה הנקבה ביצה חדשה.
הזכרים מגלים תוקפנות כלפי האפרוחים
הקזוארים הינם עופות כבדים למדי ונחשבים לקרובי משפחה רחוקים של היען. הם נטולי יכולת תעופה, אך בעלי שרירי רגליים חזקים במיוחד, המאפשרים תקיפה במקרה הצורך ומקנים לקזוארים יכולת ריצה מהירה ביותר. בקרב הקזוארים ישנה חלוקת מטלות מיוחדת במינה ומי שאחראי על מלאכת הדגירה הוא אך ורק הזכר, שמסור מאוד לתפקידו התובעני.
משך זמן הדגירה נע בין 49 ל-60 יום ולעיתים הזכרים מגיבים בתוקפנות כלפי ביצים המתווספות לקן. "הזכר זקוק לזמן רב כדי להסתגל לכמות הביצים שגדלה בהתמדה" מגלה יהודה. "מאחר והוא לא מסוגל לשבת על כולן, היו מקרים בעבר בהם הרג הזכר את האפרוחים לאחר הבקיעה".
ביצי הקזואר הן ביצים ירוקות, מחוספסות, גדולות וקשות מאוד לבקיעה לאפרוח. בתוך הביצה קיים קרום לבן יחסית, המתפתח רק כשהביצה פוריה ועוטף את העובר עד לרגע בו הוא מוכן לבקיעה. האפרוח עצמו מכורבל בתוך הביצה מוקף בשק נוזלים המכיל את ההפרשות העובריות שלו וברגע שהביצה נחשפת לאוויר ולסביבה הטבעית שלה, מתחיל תהליך של ייבוש הנוזלים וירידה בלחות הפנימית.
בשנה שעברה הצליח הזכר לפגוע במספר אפרוחים מיד לאחר בקיעתם וגם השנה גילו המטפלים כי שלוש ביצים נסדקו על ידיו במהלך הדגירה. הביצים הנותרות הועברו למדגרה מלאכותית ולאחר מספר ימים, החלו להתגלות סימני תזוזה באחת מהביצים במדגרה. יהודה יצר סדק בביצה ופיקח על התהליך מקרוב. "אחרי מאמץ לא קטן מצידו של האפרוח, בקע בריא ושלם", הוא מספר בשמחה. על מנת לשמור על שלומו של האפרוח הקטן, הוא לא ישוכן בתקופה הקרובה עם הוריו, מחשש שהשניים עלולים לפגוע בו ולכן מצא מקלט זמני בטוח בקרב אוכלוסיית הטווסים בגן.