כמה שוקל ריח?

וגם: מי היה היהודי הראשון בארה"ב? איך מייצרים יהלומים? מי היה מלצ'ט? האם בעלי חיים חשים בסערה מתקרבת?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע לקט שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן.

 

שאלה 1: מי היה היהודי הראשון שניסה להתיישב בארצות הברית של ימינו?  

 

תשובה: לגולש היקר שלום. בשנת 1585, ביוזמתו של סר וולטר רלי, נעשה הניסיון האנגלי הראשון להתיישב באמריקה הצפונית. מושבה בת 107 איש הוקמה באי רואנוק (Roanoke), בחוף צפון קרוליינה דהיום, ונקראה בשם פורט רלי. אחד מחברי המשלחת היה יואכים גנץ, מהנדס מכרות יהודי מפראג, שנועד לשמש כמטלורג של המושבה (מכיוון שלא נמצאו מתכות בסביבה, הוא עבד כבנאי). מושבת פורט רלי החזיקה מעמד רק כ-11 חודשים, וננטשה באביב של 1586. אנשי המשלחת, וגנץ ביניהם, חזרו לאנגליה בשייטת שפיקד עליה סר פרנסיס דרייק.

 

זמן קצר אחרי שובו, ב-1589, הואשם גנץ בעיר בריסטול בהשמעת דברי כפירה באלוהותו של ישוע הנוצרי באוזני כומר – עבירה שעונשה היה מוות באותם ימים.

 

טענתו כי כיהודי, אין הוא מחויב להאמין בישוע, לא הועילה. הוא הועמד למשפט לפני מועצת המלך – בית הדין הגבוה ביותר בארץ.

 

בעודו ממתין לפסק דינו, בטאוור של לונדון, תרגם גנץ ספר גרמני על שיטות לייצור מלחת צ'ילי, מרכיב חיוני בייצור אבק שריפה. הוא שלח את הספר אל סר פרנסיס וולסינגהם, ראש המועצה. נראה שבזכות זאת לא נידון גנץ למוות, אלא הוגלה לאירופה. אבל רשומות המשפט אבדו בשריפה לאחר זמן, וגורלו המדויק של גנץ אינו ידוע כיום.

 

שאלה 2: רציתי לדעת: כשחומר כלשהו מדיף ריח, האם לריח הזה יש משקל? או שבעצם ריח הוא נטול משקל?

 

תשובה: לגולשת היקרה שלום. מרבית החומרים בטבע פולטים חלקיקי חומר זעירים לחלל האוויר, בתהליכים הקרויים התנדפות או המראה: מולקולות של חומר ניתקות מפני השטח של גוף מוצק או של נוזל, מתערבבות במולקולות האוויר ונישאות עמן. וכמובן, המולקולות של גז כלשהו שהשתחרר ממכל מתערבבות אף הן באוויר. תחושת הריח שאנו חשים היא תוצאה של מפגש בין אותם חלקיקי חומר לבין קולטני הריח המצויים בתקרת האף. כל אותן מולקולות הן בעלות מסה, ומכאן שיש להן משקל, גם אם הוא זעיר מאוד.

 

לדוגמה, אם תקרבי את אפך לפרח ריחני, מקצת החלקיקים הנפלטים לאוויר מאבקני הפרח או מחלקים אחרים שלו, יגיעו אל חלל אפך. הקולטנים שבאף יגיבו תגובה כימית על המגע עם החלקיקים, ויהפכו את התגובה לדחף עצבי המועבר אל המוח, שם הוא מתורגם לתחושת הריח המוכרת לנו. המדע מזהה שבעה סוגים שונים של קולטני ריח, המגיבים על כימיקלים מסוגים שונים. אם תרצי, תוכלי לומר שהפרח ירד במשקל כאשר שאפת לקרבך את ריחו (וגם לפני כן ואחרי כן, כי פליטת חומרי הריח אינה תלויה בהימצאותו של מישהו שיריח אותם). אובדן המשקל הזה זעום ביותר, אבל הוא ממשי בכל זאת.

 

מידע נוסף על חוש הריח תוכלי למצוא בערך - "טעם וריח".

 

שאלה 3: איך מייצרים יהלום מלאכותי? והאם אפשר להבדיל היום בין יהלום אמיתי ללא אמיתי?

 

תשובה: לגולשת היקרה שלום, היהלומים הטבעיים נוצרו במעבה האדמה, בתנאים קיצוניים של לחץ וטמפרטורה. שחזורם של תנאים כאלה במעבדה או בסדנה הוא עניין קשה ומסובך, אך לפני כמה עשרות שנים נפתרו הבעיות הטכניות בזו אחר זו, וכיום מיוצרים יהלומים סינתטיים במקומות רבים בעולם.

 

היהלום הוא גביש, וכמו בתהליכים אחרים של התגבשות, ייצורו קל יותר אם כבר קיימים בתוך חומר הגלם "זרעים" - יהלומים טבעיים או סינתטיים זעירים מאוד - הסופחים אליהם אטומי פחמן נוספים ומצרפים אותם לסריג הגבישי שלהם. ספיחה כזו מתרחשת בתנאים של לחץ גבוה (55,000 אטמוספירות) וטמפרטורה גבוהה (˚1,400 צלזיוס). בלי זרעים, היה צורך בלחץ ובטמפרטורה גבוהים הרבה יותר, והתהליך לא היה מעשי.

 

המתקן המשמש לייצור רוב היהלומים הסינתטיים הוא מכבש בוכנה שבתוכו אבקת פחם או גרפיט דקיקה ו"זרעים". הפעלת המכבש מעלה את הלחץ והטמפרטורה, וזרם חשמלי העובר בחומר מעלה את הטמפרטורה עוד יותר. קצב היווצרותם של יהלומים בשיטה זו הוא כ-1 קרט בשבוע (הקרט, יחידת המידה למשקל יהלומים, שווה לחמישית גרם; הוא מחולק ל-100 נקודות).

 

יש כמה הבדלים כימיים דקים בין יהלומים טבעיים וסינתטיים, בעיקר באופן השתלבותם של אטומי חנקן בסריג הגבישי – כמחליפי אטומים של פחמן, ו/או כזיהומים. וייתכנו גם הבדלים בתכונות אחרות. בכמה שיטות שונות, ובראשן הקרנת היהלום באור על-סגול, אפשר לזהות את ההבדלים הללו ולקבוע אם יהלום הוא טבעי או סינתטי. עם זאת נמצא כי שום שיטה יחידה אינה משיגה ודאות מוחלטת. לשם כך יש לשלב מספר שיטות בדיקה.

 

שאלה 4: האם בעלי חיים באמת מרגישים כשסערה מתקרבת? ואם כן איך הם עושים את זה?

 

תשובה: לגולש היקר שלום, האופן שבו בעלי חיים שונים חשים בבואה של סערה אינו שונה, עקרונית, מהאופן שבו חשים בכך בני האדם: התחזקות הרוח ושינוי כיוונה, הצטברות עננים וכו'. עם זאת ייתכן שכמה סוגים של בעלי חיים רגישים לתופעות מטאורולוגיות שהאדם (המודרני, לפחות) אינו מרגיש בהן, כגון שינוי מהיר בלחץ האטמוספירי.

 

מטבע הדברים, בעלי חיים שנמצאים באוויר הפתוח וחשופים לפגעיו, להבדיל מאלה שעוסקים בפעילות מוגנת כמו עבודה מול מחשב במשרד ממוזג, רגישים יותר לקליטת שינויים במזג האוויר מהסוגים שגם אנו מסוגלים לחוש בהם. על כן נראה לנו לעתים כאילו הם ניחנו במנגנון חיזוי משוכלל, אבל האמת, כאמור, פשוטה הרבה יותר.

 

שאלה 5: על שם מי נקרא רחוב מלצ'ט בתל אביב?

 

תשובה: לגולש היקר שלום. רחוב מלצ'ט נקרא על שמו של הפוליטיקאי ואיש העסקים הבריטי, אלפרד מוריץ מונד, הברון (לורד) מלצ'ט (1868 – 1930). במהלך שנות פעילותו הפוליטית כיהן אלפרד מונד כחבר בפרלמנט הבריטי, ושימש כתת-שר וכשר בממשלות לויד ג'ורג'. עם פרישתו מהחיים הפוליטיים, ניתן לו תואר אצולה. אולם לא בשל כל אלה זכה הברון שייקרא רחוב על שמו, אלא בשל פעילותו בתנועה הציונית.

 

למרות שחינוכו היה נוצרי, החל הברון מלצ'ט לגלות עניין בציונות לאחר הצהרת בלפור ונעשה מקורב לחיים ויצמן. בשנות ה-20 רכש קרקעות בארץ ישראל, נטע בהן פרדסים והשקיע כספים במפעל האשלג בים המלח. כמו כן היה נשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה וחבר בוועדת הסקר לא"י (1928), נמנה עם מייסדי הסוכנות היהודית המורחבת והיה חבר בהנהלתה. מלבד רחוב בתל אביב נקרא על שמו של הברון גם היישוב תל מונד בשרון.

 

רוצים לשאול אותנו שאלה? כתבו לנו - yinonro@y-i.co.il

 

למאגר השאלות והתשובות - לחצו כאן.