1. החוויה היהודית שלי: היהדות היא חוויה מתמשכת מחוברת לאישיות, אם נרצה, והרבה פעמים לא, ואם לא נרצה. היא מקבלת, למשל, תחושות מסוג מיוחד במפגש עם גויים, וככל שהגויים חברים קרובים יותר, כך היהדות נעשית משמעותית יותר. אספר על ימים לחוף ים יפה באיטליה עם חברים קרובים איטלקיים, בביתם, וכאשר נעשינו באמת קרובים הם החלו, הרי אנחנו חברים, לא? לספר בדיחות על יהודים. אני צחקתי באדיבות, למרות שהבדיחות היו גרועות ומוכרות. בתמורה, הרי אנחנו חברים, לא? סיפרתי להם בדיחה מצויינת, לדעתי, על ישו (תפרוש רגע ידיים לצדדים, כן, אתה מוכר לי). וראיתי אותם נשנקים מלחץ תוך כדי כך שהם, בתורם, צוחקים באדיבות.
2. עם איזו דמות תנ"כית היית רוצה להיפגש, ומה היית אומר לה? אני עוסק עכשיו בכתיבת רומן על הימים שלפני המלכת מלך בישראל, מתוך נקודת המבט של הישראלים הרבים שהתנגדו לרעיון הטפשי הזה. כידוע, באו ואמרו לשמואל שהעם דורש מלך. מה פירוש העם דורש? איפה כל אלה, לדעתי רוב גדול, שלא רצו מלך? לצורך הכתיבה הייתי רוצה לפגוש את הגיבורים שלי: נערה שגרה בחווה לגידול תרגולות לביצים ובחור שמייצר כרכרות מירוץ וכירכרות נסיכות, ומתעשר מזה מאוד, ולומר להם שהם צדקו בהתנגדותם למלך, אדם לא צריך מנהיג. הייתי רוצה לפגוש גם את הנכדה של יותם, עוד מגיבורות המשנה של הספר, שבניגוד ליותם היתה דווקא מראשי הדוברים בעד מלך.
3. מצווה שהיית מבטל: יש המון מצוות שבוטלו למרות שהן מן התנ"ך, והמון שנוספו. הייתי עושה קצת סדר, ובעיקר מבטל מצוות שנוספו המכבידות על אהבה, שהיא, אחרי הכל המצווה האמיתית והנס האמיתי.
4. מצווה שמוצאת חן בעיניך: יש מצווה לכתוב אלוקים במקום אלוהים. חשבתי לעצמי: אם שינו, למה דווקא ק'? הרי כל חילוף של ה' באות אחרת אפשרי. אני מניח שמותר גם: אלוטים או אלותים, אלוזים, אלומים, אלולים, אלובים, אלוגים, אלוחים אלוכים, וזה לא אותו דבר, אלואים אלועים, גם זה לא אותו דבר. אלודים, אלוסים, אלוצים, אלורים אלושים. הכי מוצא חן בעיני אלושים. זה מזכיר את אדושם. אבל זה לא אותו דבר.
5. מה אמר משה לאלוהים אחרי שקיבל ממנו את התורה על הר סיני? שיט, עשרת הדיברות לא שוות באורך, איך יסדרו אותן שווה בשווה על שתי לוחות? זה פוגע בעיצוב, נצטרך לקצר ולכתוב רק את שתי המילים הראשונות.
6. מתי בפעם האחרונה התפללת או היית בבית כנסת? התפללתי בשבוע שעבר ביד בית צבי בירושלים בכנס לרגל צאת שני כרכים נוספים מכתבי סבי "מכמני עוזיאל ד', ו-ה'". אלה כרכים בהם מרוכזים כתבים, דו"חות, ומכתבים מהפעילות המדינית שלו החל מהופעה בוועידת לונדון, או במשלחת לחבר הלאומים בז'נבה, וכלה בסיור ביישובי וקיבוצי הצפון, ביניהם דגניה, בית זרע, יסוד המעלה, אשדות יעקב, כפר גלעדי, מטולה ועוד. חומר מרתק.
8. לאיזו תקופה בתנ"ך היית חוזר, ולמה? "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה", והייתי מכיל אותה על כל העולם. בהנחה שרק ככה יעשו בני אדם סוף סוף את הישר. זה יגיע יום אחד.
9. רב או איש דתי שאתה מעריך במיוחד: לא ייפלא בעיניכם שאני מזכיר את סבי, הראשון לציון, בן ציון מאיר חי עוזיאל.
10. איך נראה גן העדן שלך? אני עובד עכשיו עם שחקנים (עידן אלתרמן, אלי דנקר, עפרה ויינגרטן ועוד) על יצירות קפקא לרגל מופע מיצירותיו שיתקיים במסגרת בימת מופעי הספרות בבית אבי חי בירושלים ביום שני ה-9 ליולי. קפקא תיאר מצבים בהם אדם אולי יכול להגיע לגן עדן, או גן עדן אליו, אבל הוא מחמיץ תמיד. יכול להיות שהשאיפה לגן עדן והאמונה בגן עדן היא העיקר. רבי נחמן מברסלב, שיש חוקרים הטוענים שקפקא הושפע ממנו, אמר בערך ככה: אני בהחלט מאמין בעולם הבא. אולי נכון גם מה שאומרים שיש עולם הזה, את זה אני לא יודע. אני בטוח רק שעכשיו, אנחנו, נמצאים בגיהנום.
11. מה אתה זוכר משיעורי תנ"ך? זוכר הרבה יותר מאשר מקובל ללגלג על מערכת החינוך היום. בבית הספר בקיבוץ נצר סרני, בכיתה י"ב, בא המורה ואמר: די לניתוחים, ולהסברי הניסים כמעשים טבעיים. עכשיו שינון ובקיאות, ושנה שלמה דרש מאיתנו ללמוד כמעט בעל פה עשרה פרקים בכל פעם מספר בראשית. היו מבחנים. זה היה אתגר שכולנו אהבנו.
12. מה המאכל שרק בשבילו שווה לא לשמור כשרות? אין מאכל כזה. כי בעצם אין דבר כזה מאכל טעים יותר מביציה. הכל שמועות ויחסי ציבור והאמונה הנואשת שבמסעדה הבאה שקראנו עליה יהיה יותר טעים.
13. בקשה מאלוהים: מה ממך יהלוך לרדת אלינו ולהודיע שוב מה בדיוק אתה רוצה? למרות שאדרוש נימוקים, אני מבטיח להתאפק ולא להתווכח. אולי תאמר לי עכשיו: "די לנדנד, ירדתי רק לפני 3000 שנה בהר סיני, מה, אתה לא יכול לרשום לעצמך? מה? רשמתם וזה בספר ואתה בכל זאת רוצה שאני ארד שוב?" כן. בשבילי 3000 שנה זה זמן ארוך מדי, והייתי מאוד מבקש ביקור חוזר. כדי להיות בטוח. הפעם נצלם ונקליט כדי שלאף אחד לא יהיה ספק.
מאיר עוזיאל יופיע באירוע מסתרי קפקא ב-9 ביולי בשעה 20:30 בבית אביחי בירושלים
סייעה בהכנת הכתבה יעל איכנולד