בכנסת מזהירים את הסלולריות: גם עליכן נטיל פיקוח

בדיון לפני ההצבעה על חוק הפיקוח על עמלות הבנקים אמר ח"כ דוד טל: אם חברות הסלולר לא יתעשתו ולא יגיעו להבנות ולהסכמות כפי שהבנקים היו צריכים לעשות, יהיה חוק כזה גם לחברות הסלולר. לגבי הבנקים - לחוק התווספו 4 תיקונים משמעותיים

בכנסת נשלף אמש "כרטיס צהוב" לחברות הסלולר לרסן את התעריפים שלהן ולהנהיג תחרות אמיתית, אחרת יוטל פיקוח ממשלתי גם עליהן בדומה לחוק הפיקוח על עמלות הבנקים. האזהרה החריפה יצאה מפיו של ח"כ דוד טל (קדימה), שהיה אחד מהחברים הבודדים הפעילים בוועדת הכלכלה בנושא עמלות הבנקים. הוא דיבר במליאת הכנסת לקראת אישורו הסופי של חוק העמלות.

 

בפתח דבריו אמר טל, כי "אם חברות הסלולר לא יתעשתו ולא יגיעו להבנות ולהסכמות כפי שהבנקים היו צריכים לעשות, יהיה חוק כזה גם לחברות הסלולר, מפני שאי אפשר עד אין סוף להתעמר באנשים שמחזיקים טלפון סלולרי". ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) שיסע את דבריו כמי שהיה שר התקשורת בקריאת ביניים, שספק אם חברות הסלולר היו מגיעות לארץ אם ידעו שישנן התערבויות ישירות כאלה של הרגולטור.

 

"זה מאד יכול להיות", השיב טל, והוסיף כי "ציפינו ואנחנו מצפים עדיין מחברות הסלולר שיגיעו להבנות. השופט ברק טבע פעם את מושג המידתיות. צריכה להיות מידתיות בכל דבר... אבל אנחנו לא רוצים להגיע לזה. אני מודה שזו התערבות גסה, אבל אין ברירה כמו שהבנקים לא הותירו לנו ברירה אחרת".

 

4 תיקונים מהותיים

חוק הפיקוח על העמלות לא התקבל בסופן של ההצבעות לפי הנוסח שהתגבש בוועדת הכלכלה מהצעת החוק הממשלתית והצעות החוק הפרטיות של חברים בוועדה. הממשלה גייסה רוב כדי להכניס בחוק 4 תיקונים מהותיים, והפתיעה את הוועדה עד כדי כך שאחד מאבות החוק, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), לא השתתף בהצבעות והיה שקוע בעיסוקיו בלשכתו בכנסת בהנחה שמובטח הרוב לחוק שעבר בוועדה. ארדן הוא היו"ר הבא (ברוטציה) של ועדת הכלכלה שייכנס לתפקידו בראשית השבוע הבא.

 

השר במשרד האוצר, משולם נהרי, נימק את הסתייגויות הממשלה מחוק הפיקוח שהוגשו לאחר התערבות בנק ישראל. ארדן הגיב לאחר מכן שהוא מקווה כי התערבות זו איננה ראשיתו של תהליך התחמקות מביצוע החוק.

 

תיקון ראשון יחייב את הבנקים לשגר ללקוחות דיווח מרוכז על כל העמלות שנגבו ממנו אחת לחצי שנה במקום אחת לרבעון שהציעה הוועדה. נהרי הזכיר כי במהלך דיוני הוועדה הודיע בנק ישראל כי בכוונתו לערוך רפורמה בכללים העוסקים בדיווחי הבנקים ללקוחות, ולחייבם בדיווח מרוכז אחת ל-6 חודשים על הנכסים וההתחייבויות של הלקוח כולל פירוט הכנסותיו מריבית והוצאותיו על ריבית ועמלות. "לדעת בנק ישראל, ריבוי הדיווחים הנשלחים על ידי הבנקים כיום, לצד העדרו של דיווח כולל ומרוכז, פוגע ביכולתו של הלקוח לעקוב כראוי אחר הנעשה בחשבונותיו. משלוח דיווח מרוכז אחת לרבעון יוצר ריבוי לא רצוי של דיווחים שלא מועיל ללקוח ופוגע ביעילות המערכת הבנקאית".

 

תיקון שני שהתקבל מחק את ההצעה שנועדה לחייב את המפקח על הבנקים להודיע לארגוני הצרכנים אם התקבלה אצלו בקשה של אחד הבנקים לייקר את מחירה של עמלה על אחד השירותים שהוטל עליהם פיקוח. השר נהרי נימק את המחיקה בכך "שהוראות החוק מטילות על הפיקוח על הבנקים הפעלה של פרוצדורה מורכבת בלוחות זמנים קצרים. חובת משלוח הודעות לארגוני הצרכנים מכבידה עליהם, וגם לא קיימת כל מקבילה לכך בחקיקה אחרת העוסקת בפיקוח על מחירים. כמו כן, ממילא מחויבים הבנקים להודיע לכלל הציבור על העלאת תעריפי עמלות באמצעות העיתונים היומיים דבר שהופך הודעה ספציפית זו למיותרת".

 

תיקון שלישי מחק את כל הסעיף שעוסק בהקלת המעבר של הלקוחות מבנק לבנק, בגלל הוראה שמסדירה את המשך הפירעון של התחייבויות לחברות האשראי שלא ניתן להעביר אותן לבנק החדש מהבנק הקודם. הבנקים לא הצליחו לשכנע את ועדת הכלכלה לוותר על ההוראה משום שלא ניתן ליישם אותה. הממשלה עשתה להם את העבודה.

 

השר נהרי הסביר: "הנושא כבר מוסדר מזה כשנתיים בהוראות ניהול בנקאי תקין שקבע המפקח על הבנקים (בהתערבות ועדת הכלכלה בכנסת הקודמת – צ"ל) והם פועלים על פיה. ההוראה מסדירה באופן רחב וכולל את כל ההיבטים הכרוכים בסגירת חשבון הלקוח והעברת פעילותו לבנק אחר. כאן מדובר בהיבט נקודתי הנוגע לפירעון עסקאות שבוצעו בכרטיסי אשראי, שהוא רק אחד מההיבטים שכבר מוסדרים בהוראות הפיקוח למשל צ'קים, הרשאות לחיוב חשבון, זיכוי משכורות הלוואות ופקדונות. אין מקום להוציא ממכלול הנושאים עניין נקודתי אחד ולהסדירו באופן חלקי בחוק ולפיכך יש למחוק את הסעיף".

 

תיקון רביעי מונע מוועדת הכלכלה להתערב בהחלטות של נגיד בנק ישראל להנהיג סלי עמלות בתשלום אחד. השר נהרי נימק את מחיקת ההוראה המחייבת לקבל את אישור הוועדה להחלטות הנגיד בעניין זה, באומרו שמקורה מהצעת חוק שהוגשה לפני 3 שנים שעה שבוועדת הכלכלה של הכנסת הקודמת נדונה האפשרות להנהגת סלי עמלות (כפי שאכן הוסדרה לפני שנתיים בין הוועדה למפקח על הבנקים יחד עם הסדרי המעבר בין הבנקים – צ"ל).

 

"כיום סעיף זה מיותר בשל הסמכות הכללית שהחוק מעניק לנגיד בנק ישראל לקבוע רשימה של שירותים בנקאיים שבעדם רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלה מלקוחותיו", סיכם נהרי את נימוקי הממשלה נגד כבילת הנגיד באזיקי הפוליטיקאים, כפי שהזהירה את הוועדה בראשית השבוע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דוידה לחמן-מסר, אבל אז לא הקשיבו לה.