מתישהו באמצע החודש - אנחנו לא זוכרים בדיוק מתי, בגלל שכמו שתבינו עוד רגע היינו שיכורים תחת - הגיעו למערכת כמה חבר'ה ממקום שקוראים לו Mate ושאלו אם בא לנו להשתכר על חשבונם בשביל בלה בלה בלה בלה. לא יודעים, הם המשיכו לדבר, אבל כבר לא היינו שם.
לקח לנו כמה מאיות השנייה להגיע לדיזנגוף פינת ז'בוטינסקי, שם הם החביאו את הבר שלהם. בסביבות שש בערב, זאת אומרת מאוחר יחסית, נפגשנו שם והתחלנו לעבוד על להשתכר. בהתחלה היינו חמישה: ליאור, רם, הלל, שפלר וגיל. אבל עד מהרה הצטרפו עוד חמישה, והיינו עשרה: ליאור, ליאור, רם, רם, הלל, הלל, שפלר, שפלר, גיל וגיל. אתם בטח חושבים שסתם ראינו את עצמנו פעמיים, והאמת, זה נשמע כמו הסבר די הגיוני.
ארז, הבעלים של המייט, הסביר לנו שאנחנו לא סתם שותים: אנחנו שותים כדי לבדוק מכונה חדשה שהוא והחברים שלו (ביניהם בחור בשם סנדיק!) מכניסים עכשיו לברים בארץ. המכשיר המדובר לוקח ממך שני שקלים, ובתמורה אומר לך כמה אתה שיכור. נכון שאין כאן את הערך המוסף שמקבלים מהמכשירים המשטרתיים, כמו שלילה, מעצר ואונס, אבל לפחות מדובר במחיר שווה לכל נפש. במיוחד אם מדובר בנפש שהוציאה כרגע כמה מאיות על וויסקי ובירה.
אחוז החסימה

הנתונים מידידינו ב־Habitsmart.com
ה־Alchometer, כמו שקוראים לזה, מספר לך כמה אחוזי אלכוהול שוחים לך בדם. וכדי להפוך את החוויה למעניינת יותר, קול רובוטי סקסי של בחורה מסביר לך אם זה חוקי ו/או רעיון טוב לנהוג במצבך ("אתה לא נוהג! תן את המפתחות למישהו אחר". "רק אם תיתני לי נשיקה קטנה, מותק"). מהר מאוד גילינו שזה עובד ממש טוב, ומתאים פיקס לתחרויות "מי יותר שיכור". בעיקר אם הוא מכויל כהלכה ואתם מקפידים לפעול בהתאם להוראות, כלומר מחכים עשר דקות בין המשקה לבדיקה כדי להעיף את אדי האלכוהול מהפה. עם זאת, המכשיר לא אסר על שאשו לנהוג. נכון שהוא לא היה שיכור, או בסביבה, אבל זאת בהחלט פשלה. חוץ מזה - וזאת בעיה שכבר קשורה יותר אלינו - אתם יודעים מה זה לחכות עשר דקות בלי משקה ביד? נצח, חבר'ה. נצח רציני.
כעבור יומיים התעוררנו עם ההנג־אובר הרצחני ביותר שחווינו זה ימים, ועם ארבע תובנות נוספות: הראשונה היא שבמייט אפשר לשכור אוזניות תמורת חמישה שקלים, ולשמוע את המשחק או המירוץ שמשודר על מסכי הפלזמה (התובנה: מגניב). השנייה היא שאחת הברמניות כוסית אש, רק שאנחנו לא זוכרים מי מהן ואם הטרדנו אותה מינית או לא (הכסף החכם הוא על "כן"). שלישית, בהתחשב בכל זה, חבל מאוד ששתינו שם רצוף משש בערב ועד אחת והלכנו הביתה רק כשנגמר האלכוהול, כי בטח גרמנו למקום לפשוט את הרגל כמו שרמוטה מהצפון שמחפשת טרמפ. ורביעית היא שכואב לנו נורא בצד ימין למטה, ואין שום ספק שאנחנו הולכים למות משחמת הכבד. לו רק מישהו היה מתכנת את הרובוטית הזאת לצפצף כשאחוז האלכוהול מגיע ל־0.5 ולהגיד "עזוב נהיגה. קלינית, אתה מת עכשיו".
1) גבול הנהיגה בשכרות בארץ. 2) גבול הנהיגה בשכרות בארה"ב, וללא ספק הזמן לדרינק נוסף. 3) לא אנחנו! 4) לא אנחנו! 5) לא קיפניס!