איפה הסלבריטאיות קונות בגדים?
זאת שהולכת פעם בחודש לסיבוב בקניון, זאת שסומכת על בעלה, זאת שקונה בתאילנד וזאת שמצאה חנות נפלאה בשוק בצלאל - היפות והמפורסמות מספרות איך, איפה וכמה הן מחדשות את המלתחה
דליה בן ארי
פורסם: 28.06.07, 14:11
נטלי עטיה: את רוב הבגדים שלי אני קונה ב'שיין.' בכל תחילת עונה אני עושה קנייה גדולה ובהמשך קונה ספונטנית בטפטופים. אני קונה ב'מנגו' פריטים בסיסיים ואמי קונה לי בגדים ב'זארה.' בחו"ל אני אוהבת את 'פרנץ' קונקשן', 'פראדה' ו'לקרואה.' בגדול אני מעדיפה בוטיקים על קניונים שעושים לי כאב ראש. לצערי אני בזבזנית, אבל מאז שיש לי ילדים למדתי לרסן את עצמי כי סדרי העדיפות השתנו."
יעל רייך: את רוב הקניות אני עושה בניו-יורק. כמו שאני לא אוהבת כאן את כיכר המדינה, כך אני לא קונה שם בשדרה החמישית, אלא בבוטיקים בדאון טאון. בפריז אני אוהבת את החנות של 'פומה.' מפני שאני ניידת מאוד, בגדים בשבילי הם מעמסה והקניות שלי לא מתוכננות. אני יכולה לעבור דרך 'שיין,' בכיכר מסריק, ב'זארה,' או ב'טופ שופ' ולמצוא פריט."
אביטל דיקר: "אני חולת שופינג. זה הכי כיף בעולם והלוואי שהיה לי מספיק כסף לבזבז. בכל תחילת עונה אני קונה פריטים בסיסיים חדשים ובמהלך העונה אני מוסיפה קצת. אני לא פריקית של מותגים, מה שיפה עלי אני לובשת ולא חשוב לי איך קוראים לזה. אבל תמיד נחמד שיש לך מעצב טוב בארון. לרוב אני קונה בארץ, אבל גם בניו-יורק. יש שם חנויות שאני מכירה ודברים שאין כאן, למרות שבארץ יש דברים יפים. ברחוב אבן גבירול יש חנות שאני אוהבת בשם 'בראוו'. יש בה את המותגים החמים בשוק במחירים מאוד סבירים, ומוכר שיודע למכור שזו אמנות בפני עצמה".
גלית גוטמן: "אין לי סבלנות לתאי הלבשה בחנויות ובדרך כלל הקניות שלי מזדמנות. גם בארץ וגם בחו"ל אני קונה 'על הדרך', ומעדיפה לקנות הרבה במחירים סבירים רק לעתים נדירות משהו אחד יקר. לפעמים אני קונה מתצוגות, כמו של 'קסטרו' למשל, כי חלק מהבגדים בכלל לא נמצאים בקולקציה. ג'ינסים אני קונה בדרך כלל של 'דיזל' ו'סינגל'. רק בנעליים אין אצלי חשבון ואני פשוט משתוללת".
טובל'ה: "אני עובדת מבוקר עד ערב ואין לי זמן קבוע לקניות, אז לרוב הקניות שלי מזדמנות, בעיקר בחופשה. כשאני כבר קונה משהו, אני קונה בערמות, וכיון שאני יודעת בדיוק מה אני רוצה, אני בדרך כלל מזמינה בטלפון ומבקשת מהבת שלי שתלך להביא לי. כאמור, אני לובשת בעיקר שחור ולכן קונה מעט בגדים וערמות של חולצות שחורות של 'פוקס'".
לירז צ'רכי: "בדרך-כלל אני קונה בסוף עונה, אני יכולה ללכת לקניון הכי פלצני כשיש בו מכירות ואז אפשר למצוא מציאות, ולחילופין אני מגיעה לקניות בשוק בצלאל, מצאתי שם חנות קטנה, אפילו בלי שם, שיש בה בגדי כותנה 100 אחוז מעודפי ייצור, בגזרות וצבעים מדהימים. אני קונה שם את כל בגדי הבסיס מגופיות תחרות ב- 20-30 שקל ועד סווטשירטס וטריינינגים".
יעל גולדמן: "הקניות שלי הן לרוב מקריות ולפעמים עניין של קריזה. לפעמים לקראת אירוע אני מרגישה שאני חייבת בגד, אז באותה הזדמנות אני קונה עוד כמה דברים. בשבילי, קניות זה לא סוג של בילוי מענג. הסבלנות נגמרת לי די מהר. אין לי אובססיה למדוד ולמדוד, ההפך. אני לא אוהבת קניונים, קשה לי עם הגודל. בארץ אני מעדיפה חברות כמו 'פול אנד בר', 'טופ שופ' ו'זארה' אבל אני גם קונה בחו"ל, בגלל החווויה, למרות שכבר למדתי מזמן שבישראל יש הכל מהכל".
רוני סופרסטאר: "אין לי הרגלי קניות של 'יום חמישי הוא יום קניות'. אם יש אירוע, או מסיבה שאני צריכה לדפוק הופעה, אני אצא לקניות. חוץ מזה אני קונה טי-שירט אם אני מגלה פתאום שכל הטי הלבנות שלי התלכלכו. אני אוהבת לקנות בקניונים כי הכל מרוכז שם ויש מבחר גדול. אני קונה בגדים מהסוג שכבר יש לי ואני אוהבת: ג'ינס, עוד כמה חולצות. בעיקרון אני לא מוציאה הרבה כסף. אין לי פנטזיות בבגדים. אני ריאליסטית".
מירי בוהדנה: "פעם בחודש אני עושה סיבוב קניונים. בוחנת בעין ולוקחת את מה שיפה בעיני. רק לעתים נדירות כשאני מתלבטת, אני מודדת. אני מידה 26 טיפוסית ואין לי בדרך-כלל נפילות, גם כי אני סולידית וקונה לרוב דברים בסיסיים. אם משהו לא נראה לי, אני מייד מעבירה. אני קונה בארץ והרבה בלונדון. בעיקר בגדי מעצבים בכלבו 'הרווי ניקולס' וברחוב בונד שמרוכזות בו הרבה חנויות מעצבים. אני לא יכולה לומר שאני ממש נהנית מקניות, אני קונה - כי צריך. בגדי ערב לרוב אני מקבלת בהשאלה".
מלי לוי: "מבחינתי, סיבוב קניות בקניון זאת מעמסה, ואם כבר, אז אני קונה ב'בוניטה', 'זארה' ו'טופ שופ' את רוב הקניות אני עושה במהלך חופשות בחו"ל, בבוטיקים בניו יורק או פריז וגם בתאילנד אני עושה קניות מצוינות".
סנדרה רינגלר: "העבודה שלי היא בגדים. ואני חשופה להם. אני אוהבת בגדים ואוהבת לקנות אותם וכשאני רואה קולקציות חדשות אני מייד נדלקת. בחו"ל קניות זה בילוי בשבילי ולפעמים אני מטיילת בשווקים וקונה בזול. בארץ אני קונה 'על הדרך' אבל אני קונה הרבה, לפעמים יותר מדי, וכך יוצא שיש לי בגדים שאני לובשת רק פעם-פעמיים בעונה. מקום הקניות האולטימטיבי בעיני הוא מילאנו, אבל צריך בשביל זה תקציב גדול. בפאריז ובלונדון אני קונה לפעמים דברים אופנתיים במחירים סבירים אבל כבר מזמן הגעתי למסקנה שכשאני קונה בגד יקר, אני לובשת אותו מעט מאוד, בדרך כלל אני קונה ב'זארה', 'מנגו', 'דן קסידי', 'קסטרו', 'פוקס' ו'בוניטה'".
שירז טל: "פעם קניתי הרבה מדי. היום אני יודעת שעודף בגדים עושה בלגן ולא יודעים מה ללבוש. בדרך כלל אני קונה 'על הדרך', כשמשהו תופס לי את העין. לרוב זה קורה בחו"ל, בחנויות שאני מכירה מהתקופה שגרתי שם. אני לא נעולה על מותגי-על ואני קונה בחנויות בסוהו, באיסט וילג' או בשדרה החמישית - בחנויות שיש בהן קצת מכל דבר וגם בגדים של מעצבים פחות מוכרים. אני לא אוהבת מרכזי קניות. הגודל והמבחר מבלבלים אותי. רק בתחום הטיפוח אני קונה בכמויות: בושם, קרם גוף, קרם שפתיים. אני מאוד נאמנה להם ויש לי ארגז עם מלאי".
שלי גפני: "בתחום הזה אני סומכת על בעלי אופק. יש לו טעם מעולה והוא תמיד פוגע בול. אני גם הולכת לקניות עם חברתי הסטייליסטית סנדרה רינגלר. אני כמעט לא מסוגלת לקנות לבד, אני מתבלבלת, מתלהבת וכך התווספו לארון שלי הרבה בגדי טעות אני אוהבת מאוד להתחדש, אבל לרוב אני חוזרת הביתה עם דברים דומים למה שיש לי כבר בארון".
מעיין קרת: "אני לא מתה על קניות ולא קונה הרבה וגם אין לי צורך, כי אין אצלי צעקות אופנתיות, אלא בעיקר פריטים שהם עתיקים. אני בררנית מאוד ולעתים נדירות קונה על הדרך. אני לא נכנסת לקניונים. כל עונה אני מוסיפה מספר מצומצם של פריטים ועל כל פריט שקניתי – אעיף שניים מהארון. זה משחרר וגם כיף לתת. כשאני נוסעת לפריז אני קונה שם בבוטיקים קטנים של מעצבים מתחילים".