הסנדק 2
נכון שאיגי פופ מגיע וההתרגשות גדולה, אבל הסטוג'ס של היום זה גם מייק וואט, שנחשב לאחד המשפיעים על גל הרוק'נרול של שנות התשעים. רגע לפני שהוא נוחת פה הוא מסביר למה הוא לא אוהב שמגדירים אותו "אלטרנטיבי"
אור ברנע
פורסם: 01.07.07, 19:45
ברוכים הבאים לסאן-פדרו, קליפורניה. סביבה מלאה בקרני שמש, דייגים ועובדי נמל לוס-אנג'לס ורוק'נרול. מין קהילה בה כולם מכירים את כולם, במיוחד אלה שגרים שם רוב חייהם. אחד האנשים המזוהים ביותר עם המקום הוא מייקל דיוויד וואט, ובשבילכם, מייק וואט.
נכון שהשם הזה נשמע לכם מוכר ואתם לא מצליחים להיזכר מאיפה? אם אתם מחוברים יותר למוזיקה שהגיעה אלינו משנות התשעים, הפכו את האלבום "Blood Sugar Sex Magic" – יצירת המופת של הרד הוט צ'ילי פפרס - לצד השני, ותגלו שם בקטן את המשפט: "האלבום מוקדש למייק וואט". או שאולי אתם נזכרים בהרכב מסוים שפעל לתקופה קצרה לפני כ-12 שנים והיו חברים בו אדי וודר, סולן להקת פרל ג'אם, דייב גרוהל, סולן להקת "פו פייטרס" ומתופף "נירוונה" לשעבר? ואולי ראיתם את וואט באחד הקליפים של הלהקה האדירה "סאבליים", או שאתם זוכרים אותו משיתופי פעולה קצרה עם "סוניק יות'" ו"פורנו פור פיירוס"?
וואט, תאמינו או לא, נחשב מזה שנים לאחד מאבות המוזיקה האלטרנטיבית. כבאסיסט כריזמטי וכמוזיקאי מקורי להפליא, וואט הפך לאחד האנשים המשפיעים ביותר על גל הרוק'נרול של שנות התשעים. כולם אוהבים את וואט, ומדי פעם תוכלו למצוא את החברים של אותן הלהקות מגיעים לסאן-פדרו כדי לג'מג'ם ולהחליף חוויות, עד היום. "כולנו ביחד", מתוודה וואט בראיון ל-ynet, "אם תגיע לכאן, זה ייראה לך כמו עיר ענקית, אבל היא קטנה, וכל מי שקרוב לאזור יכול להגיע ולנגן. ממש השבוע אני הולך לנגן עם חברי, סטיבן פרקינס מ'ג'יינס אדיקשן'. מי שגר מחוץ ללוס אנג'לס פחות יוצא לי לראות אותו, אבל כשאנחנו קרובים, אז תמיד אפשר לג'מג'ם".
עם האיחוד ההיסטורי של איגי פופ והסטוג'ס, החבר'ה צירפו את וואט לכוח. וכך החל וואט לנגן עם כמה דמויות שעליהן התחנך וגדל. במוצ"ש הוא מגיע איתם לישראל ויופיע בגני התערוכה, ואם במהלך החודשים האחרונים כל מה ששמעתם זה ש"סנדק הפאנק מגיע לארץ", והכוונה היא לאיגי פופ כמובן, הגיע הזמן להכיר את ראש המשפחה השנייה. ובעיני רבים, מדובר בבחור הרבה יותר מסקרן.
"אני נורא אוהב לנגן עם הסטוג'ס", מספר וואט, "ניגנתי עם הגיטריסט רון אשטון בכמה פרויקטים כמו בפסקול לסרט 'ולווט גולדמיין'. כשהאיחוד שלהם התחיל להתגבש קיבלתי טלפון מאיגי, והוא אמר: 'רוני אומר שאתה האיש'. אני רק שתקתי ואמרתי לעצמי: 'וואו'. הם כולם נורא אוהבים לנגן ביחד. יש להם חיבור מיוחד ואתה יכול לראות את זה גם על הבמה. זה מרגיש לי קצת מוזר, כי אני כמו אח קטן, סוף סוף אני הבחור הצעיר בלהקה".
בשנת 2000 וואט חלה ונאלץ לעבור ניתוח שריתק אותו לביתו למשך תשעה שבועות. וואט יודע לספר שבאותה תקופה, במין צירוף מקרים שכזה, הייתה זו המוזיקה של הסטוג'ס לה הקשיב הרבה, שעזרה לו להתגבר והחלים.
כדאי שאני פאקינג אנגן טוב
הקריירה של וואט (49) החלה אי שם בתחילת שמות השמונים, עם חברו מהילדות, הגיטריסט והזמר די בון. יחד עם המתופף ג'ורג' הרלי, השלושה הקימו את הלהקה "The Minuteman", ששילבה בפאנק שלה עוד כמה סגנונות ונחשבת עד היום ללהקה מוערכת מאוד. למרבה הצער, ב-85' הלהקה הפסיקה להתקיים. בחודש דצמבר באותה השנה די בון נהרג בתאונת דרכים ווואט איבד את החבר הכי טוב שלו. הוא היה הרוס, אבל לא נתן למקרה הנורא לשתק אותו מבחינה מוזיקלית. וואט הקליט שני שירים עם סוניק יות' ואז יחד עם הרלי הקים להקה נוספת בשם "Firehose". הלהקה הוציאה חמישה אלבומים והתפרקה ב-93'. מאז וואט נמצא בכל פינה, כבאסיסט, מוזיקאי, מחנך, ובמיוחד כדמות מעוררת השראה.כשהוא נשאל על התגובות האדירות שהוא מקבל ממוזיקאי הרוק הגדולים בעולם, הוא צוחק: "זה אומר שכדאי שאני 'פאקינג' אנגן טוב טוב. זה מאוד נחמד מצידם. ואתה יודע, גם אני מכבד ופונה להרבה מוזיקאים שאותם אני אוהב, כי מוזיקה היא בסך הכל דבר שקופץ מאדם אחד לשני, וכבני אדם לכולנו יש אותה במשותף".
שמעתי שאתה לא ממש אוהב שמגדירים אותך כאחד מאבות הרוק האלטרנטיבי.
"האמת שמה שלא אהבתי בהגדרות האלה זה את המילה 'אלטרנטיבה'", הוא אומר במבטא הקליפורני שלו, "חשבתי שזו סוג של מילה ששייכת לתעשייה. כמו שבשנים קודם לכן המציאו את המושג 'ניו-וייב'. אני הייתי חלק מתנועה שהביאה רעיונות מוזיקליים ליום-יום, והתמזל מזלי ומצאתי את הסצנה הזו. הרעיון שמאחורי המוזיקה הזו, זה שתמיד צריך להישאר עם ראש פתוח, ובגלל אותה הסיבה, לפני הרבה שנים נתנו לכל אחד לנגן.
"אני חייב הרבה לסצנה, ואם הסצנה חייבת לי משהו, זה מאוד נדיב מצדה. אני ממש מודה לאנשים שהיו כל כך נחמדים אליי ונתנו לי את התארים האלה, ואני צריך להוכיח את זה כל הזמן, אתה מבין? אתה בעצם טוב כמו התו האחרון שניגנת, אז אתה צריך להמשיך ואני ממש לא נח על זרי הדפנה. אני גם מאוד מושפע מהרבה אנשים, אז אני חושב שזה מין גלגל מסתובב שכזה".
משתדל להישאר מאחורי הקלעים
אז מה יש שם בעצם? מה הופך את וואט למוזיקאי כזה מוערך ולמקור השראה כל כך גדול? כנראה שהכל טמון באישיות. בדרכו המוזיקלית והחברתית, וואט מזכיר חלוץ נוסף מקליפורניה שלא מזמן ביקר בישראל ושזוכה למחמאות דומות. הנרי רולינס שמו. אצל שניהם נוכחת הרגשה של שליחות, שניהם אוהבים לדבר על מוזיקה חדשה, את שניהם תוכלו למצוא מסתובבים בלוס אנג'לס וגם תוכלו לפטפט איתם, שניהם בטוחים מאוד במה שהם עושים, ושניהם מגישים תוכנית רדיו מקומית בה הם משתדלים לקדם להקות לא מוכרות ואמנים צעירים ככל האפשר.
האם יש מישהו שוואט עדיין חולם לעבוד איתו? "וואו, יש המון", הוא אומר ולוקח נשימה ארוכה, "עם הפיקסיס, עם ת'רסטון מור מסוניק יות', למרות שכבר עבדתי איתו. יש כל כך הרבה אנשים, אני יכול לדבר איתך על זה כל היום. יכול להיות שיש ילד אחד שרק עכשיו התחיל לנגן שהוא מעניין. אתה תופתע כשאני אגיד לך שיש הרבה אנשים שרק מתחילים לנגן עכשיו ויש המון מה ללמוד מהם, כי אין להם דעות קדומות על שום ז'אנר מוזיקלי או נגינה כלשהי. כמובן שגם עם בוב דילן ואולי ג'ון קולטריין", הוא צוחק.
"לפני כמה שבועות אדי וודר מפרל ג'אם הגיע לבקר בהופעה של הסטוג'ס בסיטאל", הוא מספר וממשיך לדבר על האנשים המוכשרים והגדולים איתם עבד, "הוא הגיע מאחורי הקלעים והוא ממש התעניין בהופעה".
אני מאמין שיש הרבה מעריצים שהיו רוצים לראות אתכם מנגנים ביחד, ואולי גם עם דייב גרוהל שוב.
"וואו, כן, אני רוצה גם. דייב גרוהל הוא אחד המתופפים הכי טובים שאי פעם ניגנתי איתם, והוא גם בחור ממש נחמד. וגם אדי, יש לו הרבה רעיונות, ילד נחמד. הרבה מהסצנה הזו מבוססת על אנשים, שפותחים את הלב ומדברים על המוזיקה. אז שוב, אני מאוד מודה על כך שיצא לי להיות בחברתם ולעבוד איתם".
במהלך כל הקריירה שלך דאגת להישאר מאחורי הקלעים. למה?
"אני באמת משתדל להישאר קצת מאחורי הקלעים. אני מתרגש ונלחץ. כשנכנסתי לעולם המוזיקה, עשיתי את זה בשביל להיות עם חבר שלי, די בון, לא ממש בשביל לנגן ולהיות מוזיקאי. אז אני עדיין צריך לאזור כוח כדי לצאת ולנגן".
יש לך עוד חלומות שעדיין לא הגשמת?
"אני רוצה לעשות הרבה תקליטים, ולהמשיך לעבוד".
זה החלום הכי גדול שלך?
"כן כן, בהחלט. אני יודע שזה נשמע קצת עלוב וקטן, אבל ככה זה. אם אתה מדבר על חלומות ממש גדולים, אז כמובן שאני רוצה שלום עולמי ושימצאו תרופה להרבה מחלות בעולם ועוד כל מיני דברים אנוכיים כאלה", הוא צוחק, "אבל בכל הנוגע למייק וואט – הייתי רוצה להקליט עוד תקליטים, ואני כבר ממש לא יכול לחכות עד שיבוא הרגע ונקליט עוד אלבום של הסטוג'ס".