משיבים אש: מלצרים מקטרים על סועדים

אחרי שקיטרנו עליהם, הגיע זמנם של המלצרים להגיב. מיכל קריסטל נשלחה לגוב האריות וראיינה את האנשים שמאחורי הסינר. מלצרי ישראל מציירים קווים לדמותו של הסועד הישראלי

בשבוע שעבר פרסמנו כתבה שהכילה פיקנטרייה של תלונות על השירות הניתן במסעדות ארצנו. הוצפנו בהמון תגובות זועמות של מלצרים שהרגישו שאף אחד לא מרגיש את כאבם. לכן, למען הסדר הטוב ואחדות עם ישראל, ביליתי את הימים האחרונים בשיחות עם האנשים שמאחורי הפנקסים על העבודה הקשה ומורטת העצבים של נותני השירות. התוצאה: פרופיל משעשע (ואולי קצת עצוב) של הלקוח הישראלי שלעיתים חושב שמי שנותן לו שרות הוא בעצם משרת שלו. מזון למחשבה.

לקוחות ישראלים אופיניים. אז זהו - שלא (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

סוחר העבדים (או המ"כ המתוסכל)

• לא קניתם את המקום ואתם לא בעלי הבית. כאן אתם אורחים אז התנהגו בהתאם. נמאס מהיחס המשפיל והמתנשא של כל בחור מגודל או גברת צקצקנית - אתם משלמים על האוכל, לא על הזכות להתעמר בנו. "תודה" ו"בבקשה" עוד לא הרגו אף אחד.
• "אני נורא רעב/ממהר אז תזרקי מילה למטבח שיזדרזו עם האוכל". אה, וואלה? כי כל שאר האנשים כאן סתם באו כדי להעביר את הזמן.
• לחכות המון זמן לארוחה זה מעצבן במיוחד כשהבטן מקרקרת, אבל לנבוח עלינו פעם אחרי פעם לא יחמם את המנה שלך מהר יותר.
• אנחנו לא מתמחרים את המנות, אבל אנחנו גם יודעים שלא באמת מפתיע אתכם שמנסים לעשות רווח על גבכם. הרמת גבות ומבט מזועזע לא יורידו את מחיר הפסטה (וגם לא זה שתגלו לנו את אמריקה: כן, בבית זה עולה עשרה שקלים).
• אם המנה הייתה כה מחרידה - למה היא שוכבת לך בבטן? אם מצאת חתיכות זכוכית בגודל של שמשה קדמית במרק למה ניקית את הצלחת? תרגילים מטופשים כאלה לא יעניקו לכם קינוח חינם ובטח שהם לא מהווים תירוץ לטיפ מסכן.
• רוצים לדבר על היגיינה? בואו נדבר על המבטים המלוכלכים שאתם זורקים לכיוון הישבנים שלנו. ישבן עסיסי הוא לא חלק מהארוחה ולא כלול בשירות. אם אתם חפצים בחתיכת בשר - נשמח להמליץ לכם על סטייק הבית.
• אין תענוג מפוקפק יותר מלנקות אחריכם פסולת מזון וקיסמים לעוסים - נסו להגביל את שאריות הארוחה לצלחת.
• צריך מלצר? "סליחה" זו מילת הקסם שתגרום לי להתייצב ליד שולחנך עם פנקס פתוח. ותר על השריקות - אני לא ציפור. ולא, לא קוראים לנו "מותק".

כן, אנחנו יודעים שאצלכם בבית זה עולה רק עשרה שקלים 

 

הדקדקן

• מפליא איך כולם נהיו מבקרי מסעדות, פקחי נקיון ועורכים לשוניים. באתם ליהנות, לא? אולי כדאי שתנסו להירגע פעם.
• מילא לתקן אותנו בשם הנכון של המנה, אבל למה לאלץ אותנו לבטא אותן במבטא צרפתי? צר לי, אבל לא ביליתי את הקיץ בשאטו בפרובאנס. המבטא שלי הוא ראשון לציוני מקורי.
• אנחנו הקשר שלכם עם המטבח והמנהלים זה נכון, אבל אנחנו בהחלט לא שק החבטות שלכם ומקור להוצאת התיסכולים שלכם על העולם. לא אנחנו הזמנו את הכוסות, הצלחות, הכסאות הווילונות או כל פריט במסעדה שלא מתאים לציפיות שלכם! היי, אם הכל כל כך רע, עדיף שתמצאו מקום הולם יותר לסעוד בו את לבכם.
• המנה לא טעימה לכם? פשוט בקשו להחליפה באחרת. יותר מדי פעמים אתם נגררים לטענות ופלפולים קולינריים שלא היו מביישים שף פריזאי מקצועי.
• "מה זה? תורה מסיני?" אמנם תפריט המסעדה אינו חקוק על לוחות אבן אבל המנות המוצעות בו הן פרי עמלו של השף. ולכן כשאנחנו מודיעים לכם שאי אפשר להגיש את הרביולי עם הרוטב של הפנה זה לא מרוע או מעצלות אלא מהיכרות עמוקה עם האיש שהגה אותו. האמינו לנו, אתם לא הראשונים שמנסים להשיג את המנה בדיוק כמו שסבתא הייתה מכינה לכם.
• התפריט כאן הוא בשבילכם. אם חפצתם במנת סלט ללא ירקות או פירה תפוחי אדמה עשוי מכרוביות כנסו למטבח, זרקו על עצמכם סינר והתחילו לבחוש בסירים. אל תצפו מהטבחים שלנו לרקוח מנות במיוחד בשבילכם.
• אם תריצו אותנו ברחבי המסעדה בגלל שבכוס היין שלכם נצפתה טביעת אצבע קטנטנה אתם עוד עלולים לקבל מלצר מיוזע, שזה מפגע תברואתי גדול בהרבה.
• זה לא לכלוך, זה חלק מהדקורציה של הצלחת.
• דמי האבטחה הם אופציה שניתן להוריד מהחשבון. לא רוצים? זה לא חוקי? אז אל תשלמו. רק תחסכו ממני את המבט הצדקני ואת הנאום על זה שאתם מעדיפים להעניק אחר כבוד את המעות ישירות למאבטח. שני השקלים הללו לא עושים אתכם ללוחמי צדק ולמחוללי מהפכה.

רוצים סלט, אבל בלי ירקות? אתם מוזמנים להכין לכם בבית (ויז'ואל/פוטוס)

 

המבולבל

• לפני שבחרתם מסעדה, בדקו אם התפריט והמחירים מתאימים לכם. משימה קשה מידי היא לנסות לתרץ מנות "פלצניות" ומחירים "מנופחים" לאנשים שחשקו במסעדת פועלים.
• ובאותו עניין, המבט הזה שניתן לצמחוניים הוא לא מבט מרחם - הוא מבט משתומם. צמחוני? המנע מביקור בסטייקיות!
• רצוי לקרוא למלצר לבצע הזמנה רק כשאתם כבר יודעים מה אתם רוצים להזמין. עוד לא החלטתם? עם כל הכבוד, יש לנו עוד כמה דברים לעשות חוץ מלהסתכל עליכם קוראים את התפריט.
• מנות עסקיות וארוחות הבוקר מוגשות בשעות מסוימות. לא אנחנו קבענו את המנהג המשונה הזה - אנא ותרו על התחנונים ומשפטים דוגמת "כל כך קשה להכין ביצה גם בחמש בערב?".
• ילדים זה נפלא! במיוחד כשהם יושבים יפה ליד השולחן ובולסים את השניצל. אנשים המביאים את עולליהם למסעדה שומה עליהם שיפקחו על מעשיהם. לנסות לאזן בידיים 15 צלחות ו-20 כוסות זו משימה קשה כשלעצמה מבלי לנסות לתמרן את דרכנו למטבח מסביב לאיזה פעוט שהחליט לשמש משוכה אנושית.
• כן, זה יצא יקר. אגב, המספרים המצוינים בתפריט ליד כל מנה זה המחיר שלה. אולי זה יעזור לכם להיראות פחות מופתעים כשאתם מקבלים את החשבון.
• סוף היום, המסעדה כבר התרוקנה, המטבח נסגר וליד שולחן אחד מסבים שני אנשים עם כוסות קפה שהתרוקנו מזמן ועדיין מדברים בלהט על מזג האוויר. אם נתחיל לשטוף רצפות מולכם זה יהיה רמז עבה מדי?

ילדים זה שמחה. רק שלא יסתובבו בין הרגליים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

הקמצן

• לפני שלבשתם את מיטב מחלוצותיכם ואת הפרצוף הכי יפה שלכם ויצאתם לאכול בחוץ - בדקו גם שיש לכם כסף קטן. אתם הרי יודעים שזה יקרה, אז למה להיכנס לאי נעימויות מיותרות?
• אוכל מגעיל הוא לא סיבה לפגוע בטיפ! לרבים מכם זה אולי נשמע שערורייתי, אבל אם תחכו רגע ותעכלו את המשפט הזה, תבינו שאין פה חידוש מטורף - טיפ ניתן על השירות ולא על טיב המנות. גם אם האוכל לא היה לרוחכם, כמו שתיאלצו לשלם עליו, שלמו גם על השירות שניתן לכם. את השף תענישו בכך שלא תחזרו לאותה מסעדה יותר.
• אם הרגשתם שהעבדתם אותנו קשה יותר. היינו, שהיינו בשבילכם מלצר, פסיכולוג שמרטף ומנקה בארוחה אחת - פנקו אותנו בטיפ גדול יותר.
• לחשב 12 אחוז מחשבון הארוחה זו לא פעולה מסובכת. משום מה, גם רואי חשבון לפתע מתקשים כל כך במתמטיקה.
• אנחנו לא קופת צדקה, להשאיר ערימת אגורות זה ממש מעליב! שלא לדבר על מסטיקים או סיגריות...

 

ולסיכום סועדים יקרים, בואו נעשה עסק: אחרי שנאסוף את כל הטיפים הנדיבים שלכם בסוף המשמרת, נפתח יום אחד מסעדה ואז נאמץ את כל הרעיונות הכבירים שלכם מהכתבה הקודמת. מבטיחים.