בית המשפט: יצרני המעטפות קיימו קרטל

גברעם, דפרון, אמקא ויבואנית המעטפות אורק הורשעו בכך שחילקו ביניהן מראש את הזכיות במכרזים של גופים ממשלתיים וחברות גדולות

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע 3 חברות לייצור מעטפות - גברעם, דפרון ואמקא - ואת יבואנית המעטפות אורק בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים וקבע כי 4 החברות קיימו ביניהן קרטל. השופט יוסף שפירא הרשיע גם את החברות עצמן וגם מי ששימשו כמנהליהן.

 

פסק הדין קבע כי בשנים 2002-1995 סיכמו 4 החברות לחלק ביניהן מראש את הזכייות במכרזים של לקוחות ממשלתיים ולקוחות עסקיים גדולים, כולל המדפיס הממשלתי, רשות הדואר, בזק, חברת החשמל, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, והאוניברסיטאות. בית המשפט קבע כי החברות הגבילו תוך תיאום ביניהן את המחירים שהציעו במכרזים, ערכו ביניהן התחשבנות בדיעבד ותיכננו ביחד עבודות עתידיות.

 

בנוסף, הרשיע בית המשפט את החברות ומרבית מנהליהן כי בשנים 1997 ו-1998 ויתרה אורק על יבוא מעטפות לישראל ולא שיווקה מעטפות שמקורן בייבוא, תמורת 400 אלף שקל שקיבלה מחברות אחרות.

 

המשפט התנהל ביוזמת רשות ההגבלים העסקיים והיועץ המשפטי לממשלה.

 

הרשויות טענו שגברעם, דפרון ואמקא הסכימו ביניהן בשנת 2002 על העלאה של 10% במחיר הסיטונאי של המעטפות שימכרו לבתי דפוס, סיטונאים וחנויות הציוד המשרדי. השופט קיבל את הטענה שהחברות הסכימו על הוצאת מחירון חדש ומשותף, אך הרשיע רק את חברת אמקא בסעיף זה, כיוון שהחברות תיאמו מחירים סיטונאיים בלבד ולא תיאמו את ההנחות שנתנו לצרכן הקצה, ורק אמקא הסכימה לתאם את ההנחות שתיתן במחירים לצרכן.

 

החברות טענו במשפט כי מדובר בתיאום מחירים בין חברות שנוצר בלא משא ומתן והסכמות ביניהן, מאחר וכל חברה מעריכה מראש מה יעשו מתחריה. לטענתן, תיאום כזה אינו מהווה עבירה על חוק ההגבלים העסקיים. ואולם, בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי מדובר בתיאום אקטיבי בין החברות.