טורקיה: העם יכריע כיצד ייבחרו הנשיאים בעתיד

מפלגת השלטון האיסלאמית רשמה לעצמה הישג, לאחר שבית המשפט לענייני חוקה הכריע לטובתה וקבע כי ניתן יהיה לערוך משאל עם על רפורמות הכוללות את העברת בחירת הנשיא לידי העם. הרפורמות נועדו לפתור את המשבר החוקתי שנוצר לאחר שהפרלמנט נכשל במינוי הנשיא הבא

בית המשפט לענייני חוקה בטורקיה אישר אמש (יום ה') את משאל העם שבכוונת הממשלה לערוך בנוגע לרפורמות חוקתיות. בין התיקונים המוצעים, העברת בחירת הנשיא מהפרלמנט, כפי שהיה עד כה - לבעלי זכות הבחירה.

 

השופטים דחו את העתירות שהגישו מפלגת האופוזיציה העיקרית והנשיא הנוכחי, אחמט נג'דת סזר, בדרישה לבטל את הרפורמות מסיבות טכניות. בכך נסללה הדרך למשאל העם, שייערך כנראה באוקטובר או נובמבר.

 

הפסיקה נחשבת להישג עבור ראש הממשלה, רצ'פ טאיפ ארדואן, ולמפלגתו האיסלאמית "הצדק והפיתוח", שב-22 ביולי תתמודד שוב בבחירות לפרלמנט. ארדואן נאלץ להקדים את הבחירות הללו בכמה חודשים בשל המשבר החוקתי שנוצר עם כישלון הפרלמנט בבחירת נשיא חדש. לפי סקרי דעת קהל, מפלגתו של ארדואן צפויה גם הפעם לנצח בבחירות.

 

מן הסקרים עולה גם תמיכה ציבורית רחבה ברפורמות שאותן מתכוונת מפלגת השלטון להביא להכרעת הציבור. זאת לאחר שבחודש מאי מנעו מפלגות האופוזיציה החילוניות את בחירתו של מועמד מפלגת השלטון לנשיאות, שר החוץ עבדאללה גול.

 

"יערך משאל עם", הכריז סגן ראש בית הדין החוקתי, חסים קיליץ', במסיבת עיתונאים באנקרה. בתשובה לשאלה אם משמעות הדבר שהעם הטורקי יוכל לבחור את הנשיא באופן ישיר, השיב קיליץ': "ללא ספק". ראש הממשלה ארדואן בירך על פסיקת בית המשפט. "בעזרת אללה, אני אומר שההחלטה הזו תיטיב עם ארצנו", אמר ארודאן.

 

עם זאת, גם אם ייתן הציבור את ברכתו לרפורמות, המצביעים הטורקים כנראה לא יזכו לבחור את נשיאם ישירות עד לשנת 2014. כלומר, רק לאחר שיורשו של סזר בתפקיד - שייבחר בקיץ על-ידי הפרלמנט - יסיים את כהונתו בת שבע השנים. הנשיא סזר, חילוני הנחשב ליריב של מפלגת השלטון, היה אמור לפרוש במאי, אולם נאלץ להישאר בתפקידו מאחר שהפרלמנט לא הצליח למנות לו יורש.

 

האליטה החילונית בטורקיה, הכוללת שופטים, גנרלים, הנשיא ומפלגות האופוזיציה העיקריות, חוששת שמפלגת השלטון תנסה להגביר את השפעתה של הדת המוסלמית בענייני המדינה אם תצליח לשים ידה על הנשיאות, מוסד הנחשב לאחד ממעוזי החילוניות במדינה. מפלגת "הצדק והפיתוח" דחתה בתוקף את הטענות הללו.

 

טורקיה היא רפובליקה פרלמנטרית, שבה הממשלה מחזיקה ברוב הסמכויות. הנשיא הטורקי אחראי על כמה ממינויי הבכירים במדינה ובסמכותו להטיל וטו פעם אחת על חוקים שעוברים בפרלמנט, אך אינו יכול לעשות דבר אם אותם חוקים מאושרים בשנית. הוא גם המפקד העליון של הצבא ותפקידו וחשוב כסמל המשך דרכו של מייסד טורקיה המודרנית, כמאל אטאטורק.