אולי לא נעים להודות בזה, אבל זו האמת לגבי לא מעט אנשים, ואני בתוכם: כמו מוצרים במכולת, גם אנחנו מונחים על המדפים הווירטואליים של אתרי הדייטינג השונים. הגולשים האחרים עוברים, סוקרים, בוחנים, ומחליטים אם שווה לבדוק ואולי אפילו לקחת אותך הביתה, או להשאיר אותך שם. השיטוט באולמות התצוגה האינסופיים כמעט של גברים בכל הצבעים, הגדלים והנטיות עשוי להיות לפעמים חוויה מסחררת - לטוב, אבל גם לרע.
לכל איש יש שם, וכמעט לכולם יש גם תמונה - פרטית או כזו שמוצגת לעיני כל. באתרי ההיכרויות עמוסי המלל, המלאים בתיאורים חיצוניים וגם קצת בתכונות אופי שאף אחד לא טורח ממש לקרוא, התמונות שאתה בוחר לשים הן חזות הכל. הן קובעות כמה אנשים יתבוננו בכרטיס שלך, אם בכלל, ישאירו לך עקבות, ישלחו לך הודעה או יענו להודעות ששלחת אליהם - מה שהופך אותן לדבר העיקרי והחשוב ביותר.
מתקפת הפוטושופ
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים. האם זה באמת נכון? לא פעם תמצאו אנשים שמציגים בכרטיס שלהם תמונה שלא ממש מייצגת את המציאות, אם להשתמש במילים עדינות. זו יכולה להיות תמונה שהם הורידו מאיזה אתר סקס באינטרנט, החצופים אפילו מעזים וגונבים אחת מכרטיס של בחור מצודד אחר. זו יכולה גם להיות תמונה שלהם, שתפסה בדיוק את הפוזה המתאימה והמחמיאה, או סתם צולמה מזווית שעושה להם טוב. שלא לדבר על מתקפת הפוטושופ שפרצה במחוזותינו, העלימה כל חטט וטשטשה כל נמש, הגדילה שרירים והעלימה קמטים.
מה קורה כשהתמונה שאתה בוחר לשים טובה מדי, מלוטשת מדי, מעובדת מדי, ולא מייצגת את המציאות? הבחור החדש והחמוד שאמר לך כן באינטרנט יסרב לך בתקיפות כשתיפגשו, ואולי אפילו יכעס על שהטרחת אותו בסוג של מרמה. וכשאתה בוחר תמונה גרועה מדי, כזו שלא משקפת בכלל איך שאתה נראה, גם אז אתה עלול להחמיץ את מיסטר Right, או אפילו את מיסטר Right Now.
הפרסומאים תמיד בוחרים את התמונות הכי טובות של המוצרים שהם מנסים למכור לנו. כשמדובר בבני אדם, לפעמים דווקא התמונה הפחות טובה, זו שבה אתה נראה קצת מסטול, טיפה מנומנם או סתם מחייך עם יותר מדי שיניים, היא זו שתרחיק את אלו שמחפשים שלמוּת לא קיימת, ותמשוך את החבר'ה הנכונים – אלה שמעריכים את הכנוּת והבחירות שעשית.אמור לי איזה תמונה שמת בפרופיל שלך, ואומר לך מי אתה.
בפעם הבאה שלכם באתר היכרויות, נסו להתבונן על האנשים בתור בני אדם. לא לכולנו יש קוביות בבטן. לחלקנו, לא עלינו, יש אפילו כמה קמטי צחוק בזווית הפה או קמטוטי חשיבה על המצח. וזה לא כל כך נורא, בעצם. אולי אפילו מקסים. כולנו כל כך עסוקים בלהיות אטרקטיביים יותר, מצודדים יותר, "נכונים" יותר, שאנחנו שוכחים בדרך את העובדה שגם לנו יש פאקים קטנים וגדולים, ושחלק לא קטן מהפאקים האלה הם מה שעושה אותנו למי שאנחנו. מה שהופכים אותנו למישהו מיוחד, אחר, ושונה מכולם.

כל אחד יכול לבחור במה להתבונן, ומה לראות. הנה אני (צילום: אלון פורת)
אז בינתיים יש לי כמה תמונות מהוקצעות, וכמה תמונות שהן קצת פחות, אבל גם קצת יותר. כל אחד יכול לבחור במה להתבונן, ומה לראות.
בסופו של דבר, לדייטינג חוקים משלו. וכל עוד אני חלק מהמשחק, אין לי שום כוונה להחמיץ הזדמנות להבקעה טובה, כזאת שתגרום אפילו לשכנים להדליק את הסיגריה שאחרי.
הכרטיס שלי