ניסים ונפלאות בג'ונגל ההיכרויות

השמינית והתשיעית היו בחורות ברמה גבוהה, אבל היה שם אלמנט אחד נורא. משהו בחזות החיצונית, איך לומר, לא דמה כלל למה שזכרתי מהתמונה שבאתר. בלי משיכה פיזית כלום לא יעמוד, אז הלאה, יש מבחר, יש עוד ועוד...

"לעולם לא תמצא בת זוג!" ייללו שתי חתולות עם קרניים אדומות. "כנס לאינטרנט והירשם לאתר היכרויות!" צעק טרול סגול חביב שהגיח מעכוזה של חזירת בר ענקית. פתאום נשמעה צווחה איומה. ציפור מפלצתית עם איבר מין ירקרק ושדיים נאים פערה מקור: "נו, נרשמתָ כבר?"

 

"לא, לא", מלמלתי וניערתי מעליי את החלום. זינקתי מהמיטה מזיע ומסויט וניגשתי למקרר. התהלכתי בדירה, חזרתי, התבוננתי בתקרה והחלטתי. לכל השדים והרוחות – אולי הפעם הם צודקים. אני מוכן לאהבה, רוצה קשר רציני, בשל לזוגיות, נו, אז שיהיה... ונרשמתי. חצי שעה של עבודת מחשב, ועוד באותו הלילה נרשמתי.

 

הטירוף החל מיד בשבוע הראשון.

 

לבחורה הראשונה קראו גלית. מצחיקה, משכילה, שיער שחור, חטובה. הבעיה היחידה: "ראשונה". זו דילמה לא פשוטה, כי מי סוגר עסקה כבר בחנות הראשונה? ובכל זאת לדייט היתה חשיבות אמיתית, כי בזכותו לבאה בתור יהיה סיכוי ממשי. גלית היתה חמודה, והשיחה דווקא זרמה. "רק השבוע נרשמתי לאתר", סיפרה ולא ידעה שאני אותו דבר.

 

"היה נעים להכיר", סחה גלית, "שיהיה לנו בהצלחה". ונפרדנו במבוכה. חבל, חשבתי, חבל שהיא הראשונה. אבל היי, החגיגה רק מתחילה...

 

את שמה של השנייה אני כבר לא זוכר. מצטער. חיננית משהו, לא צעירה, גם לא זקנה, לא חכמה, לא טיפשה, לא יפה, לא מכוערת, לא חושך, גם לא אור, אז קדימה, לבאה בתור.

 

השלישית היתה נופר. שם נהדר. הפופולרית ביותר באתר. יפהפיה אמיתית, ואל תשאלו איך הסכימה לצאת איתי, דווקא איתי. מזל? עיתוי? אבל הסכימה. קרייריסטית, רזה, גבוהה, שנונה. "בוא נצא לארומה בצפון העיר, מכיר?"

 

"איך הבחור הזה נראה לךָ? הוא הבא בתור"

נופר הבלונדינית הופיעה לדייט עם המחשב הנייד שלה. זה חריג לדעתי. בחלוף חצי שעה שלפה את המחשב ושאלה אם יש להם חיבור אלחוטי. מיד התחברה לאינטרנט והפתיעה אפילו אותי: "איך הבחור הזה נראה לךָ? הוא הבא בתור", שאלה והסיטה לעומתי את הצג. "נופר!" נדהמתי, "מעליב! זה פרופיל של גבר אחר מהאתר". מיד בישרה לי ש"אנחנו זה לא", והדייט נגמר.

 

הרביעית, גם שמה פרח לי מהזיכרון, היתה פטפטנית.

 

החמישית - שתקנית.

 

השישית - חטטנית.

 

השביעית - שתלטנית.

 

השמינית והתשיעית היו בחורות ברמה גבוהה, אבל היה שם אלמנט אחד נורא. משהו בחזות החיצונית, איך לומר, לא דמה כלל למה שזכרתי מהתמונה שבאתר. בלי משיכה פיזית כלום לא יעמוד, אז הלאה, יש מבחר, יש עוד ועוד...  

 

לג'ונגל הדיגיטלי יש חוקים, וכאן רק החזק והסבלני מנצחים. כמו ברוקר בבורסה, לעולם אסור להתייאש. יום למעלה יום למטה, בסוף תמצא ותממש.

 

מן הון להון, נוצר מצב למשגלון

טלפנתי שוב לחמישית, זו השתקנית, ומן הון להון, נוצר מצב למשגלון. עם העשירית היתה משיכה מינית והיא גם היתה בעניין, אז הופּ, נכנסנו למיטה והיה קצת בלגן. אחת עשרה זה לא מספר מזל, ודווקא שם חיכתה לי מיטל. אבל לא בגלל זה העפתי את מיטל. היא היתה נשואה, ולא שיתפתי פעולה עם הבגידה.

 

מובן שהיו פסילות כואבות, השפלות ובעיטות מייאשות. גם ברשת, כמו תמיד, הגבר חייב להסתגל לדחיות סיטוניות ולהתמיד. אז חטפתי בשקט, כאב לפעמים, ותמיד תמיד חזרתי לעניינים.

 

"איפה האהבה? קשר רציני? איך אתה מתקדם?" שאלו חבר נשוי ואשתו המעיקים. בעצמם הכירו באחד האתרים, והיום מגדלים כבר שני ילדים. "זה מתחיל קצת לשחוק", הסברתי להם, "אבל מחר אירשם לאתר נוסף, מבטיח, יהיה טוב..."

 

במשך ארבעה חודשים נערמו הדייטים כמו דוחות על שמשה של מכונית נטושה. מעגל קסמים שאי אפשר לנטוש, אך עייפות החומר החלה לכתוש. עצלות, זלזול, ניכור, שיכחה, אבל מי אני שאוותר לאהבה? אז המשכתי לצאת ולנסות, עוד ועוד ועוד...

 

לרגע לא דמיינתי מה הולך לקרות בסוף, ועד כמה הוא באמת קרוב-קרוב.

 

משהו בשיחה איתה נשמע לי מוכּר

"זהו-זה! ההיא של מחר בערב תהיה האחרונה!" הכרזתי והתכוונתי לכל מילה. לפחות לתקופה הקרובה, הייתי חייב, פשוט חייב, הפסקה. קבעתי עם הבחורה בבית קפה ליד הכיכר, ובחיי, משהו בשיחה איתה נשמע לי מוכּר.

 

בערב, זו היא שחיכתה כבר במקום, עם שיער שחור ארוך, ישבה שם וקראה עיתון. משהו כאן מוכּר, מוכר, מוכר, הזיכרון שלי עבד קשה ולא עצר. לא היו לי ציפיות בכלל. זה הדייט האחרון, והחיים האמיתיים חוזרים מחר.

 

"מה??? זה לא יכול להיות!" צחקנו שנינו "מה הסיכויים? איך זה, לכל הרוחות?!" זה היה מעמד מרַגש ומפתיע, והדייט הסתיים רק כשקרן ראשונה הפציעה. התחלנו לצאת קבוע והכל היה 'בסדר', אז החלטנו שה'קטע' שלנו יוגדר כ'קשר', אפילו 'קשר-רציני'. עד היום זה נראה לי מוטרף וסותר כל הסתברות הגיונית: איך בדייט האחרון, בדיוק כמו בראשון, הופיעה אותה בחורה - גלית.