תפקיד עם סיכונים

None

גבי הורניק פורסם: 13.07.07, 13:02

13 ביולי 1992 – כך התחיל הסיפור עם הסוף הידוע: ביום שני, 13 ביולי 1992, בשעה ארבע אחר הצהריים, פתח נשיא המדינה, חיים הרצוג, את ישיבתה הראשונה של הכנסת ה-13, והשביע את 120 חבריה החדשים. באותו מעמד הציג ראש הממשלה הנבחר, יצחק רבין, את ממשלתו, וביקש את אמונה של הכנסת.

 

זמן קצר לפני כן, התחוללה דרמה של הרגע האחרון, כאשר דרשה מפלגת מרצ לקבל תיק נוסף. המשבר הסתיים בכך שנוספו למרצ שני סגני שרים נוספים. מרוצים ומלאי ציפיות מן התפקיד, ואולי גם מן ההטבות שנלוות אליו, נכנסו 17 חברי ממשלה חדשים ללשכותיהם. אחד מהם קיבל באותו יום משא כבד במיוחד על כתפיו – לעמוד בראשה של ממשלת ישראל, אתגר רציני בקנה מידה עולמי. לא הוא ולא איש בממשלה ידעו כיצד תבוא קדנציה זו אל סופה.

 

רוצים לדעת עוד? עיינו בערך "יצחק רבין".

 

החידה היומית

 

מי אני? נולדתי ב-14 ביולי 1913, בשם לזלי לינץ' קינג הצעיר. בשנות ה-60 לחיי כיהנתי כנשיא ארה"ב.

 

מה קרה ב-13 ביולי?

 

13 ביולי 1793 – הז'ירונדינים נגד הז'קובינים: נרצח ז'ן-פול מרה. מרה היה ממנהיגיה של התנועה הקיצונית – הז'קובינים. המנהיג הקיצוני נהג לעשות אמבטיות תכופות כדי להקל על בעיה בעורו, ולבסוף נדקר למוות בעודו באמבטיה, בידי שרלוט קורדה, חברת הז'ירונדינים, התנועה המתונה שהיתה גם יריבתה הגדולה של הז'קובינים.

 

13 ביולי 1859 – שר המושבות: נולד סידני ווב, "לורד פספילד". ווב היה מדינאי סוציאליסט בריטי. הוא ואישתו ביאטריס היו ממנהיגי הפביאנים, ממייסדיה של מפלגת הלייבור, וממקימי ביה"ס לכלכלה בלונדון. ווב היה חבר הפרלמנט, ולאחר מכן שימש כשר המושבות בממשלתו של מקדונלד, והיה אחראי למדיניות הבריטים בארץ ישראל ול"ספר הלבן".

 

13 ביולי 1878 – חלוקה מחדש: נחתם חוזה ברלין (בערך "קונגרס ברלין"). חוזה ברלין החליף את חוזה סן סטפנו, שבא לשים קץ למלחמות בין רוסיה והאימפריה העות'מאנית. החוזה נחתם בסופו של קונגרס ברלין, ושינה את מפת מזרח אירופה: אוסטריה-הונגריה סיפחה לשלטונה את בוסניה והרצגובינה; מונטנגרו, רומניה וסרביה קיבלו עצמאות, וקפריסין נמסרה לשלטון בריטניה. שינויי גבול נעשו גם בין בולגריה ויוון לבין האימפריה העות'מנית.

 

13 ביולי 1896 – כיצד מעריכים ציור?: נולד הצייר מרדכי ארדון. ארדון למד בבאוהאוס בגרמניה, לימד בביה"ס לאמנות "בצלאל" ושימש כמנהלו. כמו כן, היה היועץ האמנותי של משרד החינוך והתרבות. ב-1954 זכה בפרס אונסק"ו וב-1964 בפרס ישראל. ארדון האמין שציור צריך להיות מוערך רק על פי קריטריונים אמנותיים, כמו צבע וקומפוזיציה, ולא פוליטיים, חברתיים או סימבוליים. עם זאת, ברבות מיצירותיו נתן ביטוי לדעותיו המתנגדות למלחמה ואלימות.

 

מה קרה ב-14 ביולי?

 

14 ביולי 1789 – החופש מתחיל: ההמון הפריזאי מסתער על הבסיטיליה. מבצר הבסטיליה שימש ככלא וסימל בעיני הציבור את שרירות לבו של המלך. בבוקרו של ה-14, הסתער ההמון הפריסאי על המבצר, במהלך שסימל את תחילתה של המהפכה הצרפתית. ב-1880 הוכרז בצרפת ה-14 ביולי כחג לאומי – יום הבסטיליה.

 

14 ביולי 1858 – אלימות בשם הפמיניזם: נולדה המנהיגה הפמיניסטית הבריטית אמלין פנקהרסט. פנקהרסט הקימה עם בעלה את "הליגה לזכות הבחירה לנשים". זכות שהיתה אסורה עד אז בכל המדינות הדמוקרטיות. היא יסדה את "איגוד הנשים הפוליטי-סוציאלי" (הסופרג'יסטיות), שמטרתו העיקרית היתה גיוס נשים עובדות למאבק למען זכות בחירה לנשים. מאבקה, בשיתוף פעיל ונלהב של שתי בנותיה, נשא אופי של מרי אזרחי ולפעמים אף אלים. בין היתר, קבוצות נשים היו מסתננות לכינוסים פוליטיים, מפרות את הסדר תוך קריאת סיסמאות ואף מתנגדות בכוח למאסר. חלק מהנשים נחשדו בהטלת פצצות ופנקהרסט עצמה נכלאה 8 פעמים, במהלכן שבתה רעב.

 

14 ביולי 1881 – תמימות נעורים: בילי הנער מוצא להורג. בילי הנער היה אקדוחן, גנב בקר ורוצח, אשר הפך במרוצת השנים לדמות אגדית בהיסטוריה של תקופת "המערב הפרוע" בארה"ב. במשך מספר שנים הוא נרדף ללא הרף על ידי נציגי החוק, ונמלט ממקום למקום. השריף פט גארת, שעקב אחר התנהלותו של ויליאם "בילי הנער" זמן רב, היה זה שהביא לבסוף למותו. הוא לכד את בילי הנער והעמידו לדין באשמת רצח. בילי נמצא אשם ונגזר לו עונש מוות, אולם פעם נוספת, עלה בידיו להמלט מן הכלא לאחר שהשתלט על שומריו והרגם. גארת יצא שוב בעקבותיו ובלילה של ה-14 ביולי 1881 הצליח להרגו.

 

14 ביולי 1904 – יום של עונג: נולד יצחק בשביס זינגר. בשביס זינגר היה אחד מן הסופרים הראשונים בעולם התרבותי היהודי, שהעזו לתאר את ההווי היהודי על דתו, תרבותו והפולקלור שבו, מנקודת מבט חילונית מודרנית. יצירותיו של בשביס זינגר תורגמו לעשרות שפות, וחלקן הומחזו והוסרטו. הוא היה שותף מלא לתרגום ספריו לאנגלית, כשלא פעם שינה את העלילה והתאים אותה לקוראי אומות העולם. בשנת 1978 זכה בפרס נובל לספרות. בשביס זינגר עצמו ציין את יום הולדתו ב-14 ביולי, אולם אין ודאות מוחלטת באשר למועד זה.

 

14 ביולי 1918 – בליל קיץ: נולד הבימאי השבדי אינגמר ברגמן. ברגמן הוא מחשובי היוצרים בתחום הקולנוע ומי שסרטיו היו בבחינת חידוש הן מצד התוכן הן מצד הצורה. בסרטיו הוא מרבה לדון בסוגית הטוב והרע, ובד"כ הרע גובר על הטוב, וכמו כן בסוגית הגבול שבין שפיות לשגעון ובין קשר אנושי להינתקות מוחלטת. החל מאמצע שנות השמונים ממעט ברגמן לביים ועוסק בעיקר בכתיבת תסריטים.

 

14 ביולי 1921 – אשמים: ניתן פסק הדין במשפטם של ונצטי וסאקו. משפט סאקו-ונצטי היה אחד המשפטים המסעירים בתולדות ארה"ב. ניקולה סאקו וברתולומיאו ונצטי, מהגרים איטלקיים, הורשעו באשמת רצח של שני אנשים בשעת שוד מזוין. הם טענו כי הם חפים מפשע וכי הורשעו בשל דעותיהם האנרכיסטיות. ב-1925 טען פושע שהורשע בדין, כי את הרצח לא ביצעו סאקו וונצטי, אך השופט סירב לקיים את המשפט שנית; הם נידונו למוות באפריל 1927, וכעבור שבועיים הוצאו להורג למרות גל מחאות של חוגים רחבים.

 

בחזרה ל-1948

 

כותרת העיתון "ידיעות אחרונות" מדווחת ב-13 ביולי 1948 מחזיתו של מבצע דני:

 

"נכבשה ראש העין: סופרנו בפתח תקווה מוסר – צבא ישראל כבש הבוקר את ראש-העין. כל הסביבה מטוהרת עתה. לא ידוע מה מצב מפעל המים."

 

ולמחרת, 14 ביולי 1948, מדווח העיתון בכותרתו הראשית מחזית אחרת:

 

"צבא קאוקג'י נסוג משטח סג'רה. 200 ערבים נהרגו בקרבות בסביבה. הושמדו טנקים, תותחים ומשוריינים של האויב."