בזכות הדוד, פליקס מצא אוצר לכל החיים

באותה תקופה עוד לא היתה טלוויזיה בכל בית, ותמי נהגה ללכת לצפות בטלוויזיה באכסניה של עולי דרום אפריקה. תייר בלגי בשם סמי הכיר לה את האחיין שלו, שכעבור חודש בלבד הציע לה נישואים. זה היה לפני 32 שנה. סיפור מעודד

שרית פרקול פורסם: 15.07.07, 10:02

בדרך כלל מתפרסמים במדור זה סיפורים על זוגות די צעירים, אבל גם למבוגרים יש מה לספר. אדרבה – זה אפילו יותר מחמם את הלב ומעודד, בימינו, לדעת שיש זוגות מאושרים גם אחרי עשרות שנים יחד.

 

תמי ופליקס וילדרמן מחולון הכירו לפני 32 שנה. "נהגתי ללכת לצפות בטלוויזיה באכסניה של עולי דרום אפריקה", מספרת תמי. "אז עוד לא היתה טלוויזיה בכל בית, ולכן מידי פעם הייתי הולכת עם אחותי ועם אמי ז"ל לצפות בתוכניות שעניינו אותנו. אמי התחברה במלון עם תייר בלגי מבוגר, סמי, שהיה מגיע פעם בשנה לבקר את קרוביו בארץ. הם היו מפטפטים שעות, אמי ידעה ליצור קשר עם אנשים והיתה חברותית מאוד. באחת השיחות אמר סמי לאמא שיש לה בנות מאוד נחמדות, ושיש לו שני אחיינים צעירים להכיר לנו".

 

הדיבורים הפכו למעשה, ויום אחד סמי הזמין אליו את אחד האחיינים, חתיך עם שיער ארוך וג'ינס קרוע. קראו לו פליקס. פליקס, מספרת תמי, היה ביישן מאוד. "הדוד הכיר בינינו והזמין אותי ואת אחותי לבית קפה ביפו העתיקה", היא משחזרת. "הואיל והיינו ילדות טובות, הזמנו לשתות קקאו. היינו צעירות, ואפילו לא שתינו קפה, שלא לדבר על אלכוהול. פליקס ישב כל הערב והתלבט במי מבין שתי האחיות לבחור. לבסוף החליט לקחת את מספר הטלפון שלי, האחות הבוגרת יותר".

 

תוך פחות משנה הם כבר היו זוג נשוי 

תמי ופליקס וילדרמן, לפני 32 שנה

 

 

ובכן, זו היתה החלטת חייו. הם יצאו יחד שמונה חודשים, וכבר אחרי חודש ראשון של פגישות אינטנסיביות הוא הציע נישואים. תוך פחות משנה, הם כבר היו זוג נשוי. סמי חזר לבלגיה, ומאחר שהוא לא נהג להתכתב ורק היה מגיע לביקורים, הוא לא ידע שהאחיין שלו התחתן עם הבחורה שהכיר לו.

 

"סמי בא לבקר בארץ כהרגלו, ושמח מאוד לשמוע שאנחנו נשואים", אומרת תמי. "הוא הציע לנו לבוא לבלגיה, להניח את המזוודות ולעשות טיול באירופה, שהבסיס יהיה בבלגיה. הוא חזר לארצו, ואני אמרתי לבעלי הטרי, בוא ננצל את ההזדמנות שיש לנו איפה להתארח ונעשה טיול באירופה". תמי מציינת שבאותה תקופה, בשנות ה-70, טיול של חודש באירופה, היה "וואו", משהו גדול. אף אחד אז עדיין לא גילה את דרום אמריקה, את הודו, אוסטרליה או ניו זילנד.

 

"הגענו לאירופה והבסיס היה אצל הדוד סמי השדכן. טיילנו בשבע ארצות באירופה והיה מקסים. כשהגענו ללונדון, צעדנו לבית המלון, ופליקס דרך על משהו על המדרכה. הוא המשיך קצת ללכת, וחזר לראות מה זה היה. הוא הרים טבעת ורצה לזרוק אותה, אני אמרתי לו שייקח אותה. הוא שם את הטבעת בכיסו ושכחנו מזה. אחרי מספר ימים בלונדון, חזרנו לדוד בבריסל, ובדרך אגב הראינו לו את הטבעת שפליקס מצא בלונדון".

 

הטבעת כיסתה את כל הוצאות הטיול

הדוד סמי לקח את הטבעת לבדיקה אצל חבר, ושב בשמחה ובישר להם שזה יהלום. הם מכרו את הטבעת, ובכסף שקיבלו כיסו את כל הוצאות הטיול באירופה.

 

"בעלי טען שבזכות סמי הוא מצא שני יהלומים, אחד בתוך טבעת והשני אותי – הנערה שלא היה לה היכן לצפות בטלוויזיה ונאלצה ללכת להוסטל", אומרת תמי. הדוד סמי הלך לעולמו בגיל 70, מספר חודשים אחרי שביקרנו אצלו בבריסל.

 

פליקס ותמי, היום. "הכל מזל בחיים"

 

 

פליקס ותמי גרים בחולון, יש להם שתי בנות, לילך בת ה-28 רוקחת, ודנה בת ה-24 סטודנטית לביוכימיה שנה שלישית. הם אוהבים לראות הרבה סרטי קולנוע והצגות. "כל אחד יודע שאם רוצים לשמוע ביקורת על סרט או הצגה כלשהי, אפשר לברר אצלנו".

 

- ואילו תובנות יש לך לחלוק עם הזוגות הצעירים?

 

"לפני שהכרתי את פליקס אהבתי לרקוד. הייתי הולכת לרקוד שלוש פעמים בשבוע", היא אומרת, "אבל פליקס לא אוהב לרקוד, ולכן אני רוקדת רק בחתונות והוא מתבונן בי מהצד. זוג שרוצה שחיי הנישואים שלו יאריכו ימים, חייב לוותר. אבל הוויתורים צריכים להיות הדדיים, ואפשר להיות נשואים כל החיים. אצלנו פליקס מתקן הכל בבית, הוא איש טכני (מכונאי מטוסים), ואילו אני המזכירה ושר האוצר בבית. הוא סומך עליי בענייני כספים ונותן לי לנהל את הכל לפי הבנתי. אני זהירה מאוד, ועד היום לא אכזבתי אותו. הגענו למסקנה שאם אני אהיה האיש הטכני והוא המזכירה זה לא יילך, אז כל אחד עם הכישורים שלו. אז יש לנו חלוקה ברורה מתחילת דרכנו המשותפת".

 

תמי רוצה לומר עוד משהו לצעירים שאחרי כמה שנים של חברות עדיין מתלבטים אם להינשא או לא. "הכל מזל בחיים", היא אומרת. "פליקס הציע לי נישואים אחרי חודש ואנחנו נשואים כבר 32 שנה, ומקווים להמשיך עוד הרבה שנים יחד".