בתכנון בית המשפט העליון, שנחנך ב-1992, ניכרים כמה עקרונות מפתח החוזרים לכל אורכו, עקרונות של ניגודים המשלימים זה את זה. בנוסף, המבנה גם קשור למקורות המקראיים, ושאב את השראתו ממטאפורות מקראיות, כמו גם מערכי הצדק, האמת, החוק, החסד והרחמים.
בכל אגפי הבניין נעשה שימוש רב באור טבעי, המגיע מכיוונים שונים ובצורות שונות, שמטרתו היא לבטא את השאיפה העמוקה אל האמת והצדק. הדוגמא המרהיבה ביותר לעקרון זה, נמצאת בחלון הפנורמי, הנמצא מעל חדר הכניסה. החלון העצום בגודלו, לא רק שמאפשר לכמות רבה של אור להיכנס, אלא גם משקיף אל השכונות הסמוכות ומסמל את הקשר החזק של הבניין אל העיר שבה הוא שוכן.
מוטיב חוזר נוסף בבניין, הוא הקו הישר אל מול המעגל. הקו הישר הוא ביטוי צורני לדרך הישר ("צדיק אתה ה' וישר משפטיך", תהילים קי"ט), והמעגל מבטא את אידיאל הצדק ("ינחני במעגלי צדק למען שמו", תהילים כ"ג). כך אנחנו מוצאים במהלך הסיור מעגלים רבים, בין אם מדובר במעגלי האור בקצה הפירמידה של הספרייה המשפטית, מעגלי המים בחצר הקשתות, או המעגלים המתוחכמים בתוך אולמות המשפט עצמם – המורכבים מחצי המעגל של השופטים ומחצי מעגל נוסף של עורכי הדין מהקטגוריה והסנגוריה.
הסיור בבית המשפט העליון, המושך אליו מדי יום מאות מבקרים, מגלה מבנה שמצליח להיות מרשים וצנוע באותה מידה, בדומה לעקרונות שהנחו את בנייתו; ובדומה למבנים נוספים בירושלים, גם כאן הייחוד אינו פונקציה של כוח, אלא של רוח.