(היכל) הצדק צריך להיראות

סיור בבית המשפט העליון חושף מבנה שהארכיטקטורה שלו מבוססת על עקרונות של אמת, חוק, חסד ורחמים, ושואבת את השראתה ממטאפורות מקראיות. ביקור במקום, דווקא בימים אלה, יכול לשמש תזכורת לערכים של מערכת הצדק בישראל

תמי לויאב פורסם: 17.07.07, 09:04

הסיור בבית המשפט העליון בירושלים הופך לאירוני, בימים האלו, שבהם מתקשה הציבור להחזיק באמונו במערכת המשפט. בשעה שבג"צ דן בעסקת הטיעון של הנשיא לשעבר, המואשם בעבירות מין, נדמה שרק הארכיטקטורה המרשימה של הבניין יכולה לשמש תזכורת לערכים שעליהם אמורות להישען מערכות הצדק בישראל.

 

בתכנון בית המשפט העליון, שנחנך ב-1992, ניכרים כמה עקרונות מפתח החוזרים לכל אורכו, עקרונות של ניגודים המשלימים זה את זה. בנוסף, המבנה גם קשור למקורות המקראיים, ושאב את השראתו ממטאפורות מקראיות, כמו גם מערכי הצדק, האמת, החוק, החסד והרחמים.

 

המבנה, כמו העקרונות, מרשים וצנוע במידה (יהונתן צור)
בכל אגפי הבניין נעשה שימוש רב באור טבעי, המגיע מכיוונים שונים ובצורות שונות, שמטרתו היא לבטא את השאיפה העמוקה אל האמת והצדק. הדוגמא המרהיבה ביותר לעקרון זה, נמצאת בחלון הפנורמי, הנמצא מעל חדר הכניסה. החלון העצום בגודלו, לא רק שמאפשר לכמות רבה של אור להיכנס, אלא גם משקיף אל השכונות הסמוכות ומסמל את הקשר החזק של הבניין אל העיר שבה הוא שוכן.

 

מוטיב חוזר נוסף בבניין, הוא הקו הישר אל מול המעגל. הקו הישר הוא ביטוי צורני לדרך הישר ("צדיק אתה ה' וישר משפטיך", תהילים קי"ט), והמעגל מבטא את אידיאל הצדק ("ינחני במעגלי צדק למען שמו", תהילים כ"ג). כך אנחנו מוצאים במהלך הסיור מעגלים רבים, בין אם מדובר במעגלי האור בקצה הפירמידה של הספרייה המשפטית, מעגלי המים בחצר הקשתות, או המעגלים המתוחכמים בתוך אולמות המשפט עצמם – המורכבים מחצי המעגל של השופטים ומחצי מעגל נוסף של עורכי הדין מהקטגוריה והסנגוריה.

 

הסיור בבית המשפט העליון, המושך אליו מדי יום מאות מבקרים, מגלה מבנה שמצליח להיות מרשים וצנוע באותה מידה, בדומה לעקרונות שהנחו את בנייתו; ובדומה למבנים נוספים בירושלים, גם כאן הייחוד אינו פונקציה של כוח, אלא של רוח.