הפוטנציאל הפך לקצפת

"נבחרת הפדרציה היא כבר לא אחת שיכולה מתישהו להפתיע. ישראל כבר שם, בטופ העולמי". מיקי שגיא מחמיא לקפטן עודד יעקב, לילדה בת ה-34 ציפי אובזילר ולאחת, שחר פאר

יש רגעים גדולים, אותם לא שוכחים לעולם. כאלה שנכנסים להיסטוריה לא רק של הענף, אלא של הספורט הישראלי כולו. אחד כזה, ללא ספק, היה בסיום הניצחון על אוסטריה אחרי יומיים מרגשים בלינץ. יומיים אותם הטניס הישראלי לא ישכח לעולם, יומיים שהחזירו את הענף לימים היפים של פעם וייכנסו לפנתיאון של הספורט הישראלי.

 

• משראפובה ועד ונוס: על היריבות הפוטנציאליות

 

נכון שהניצחון הזה הגיע אחרי מתנה לא קטנה לחגים, בדמות פרישתה של האוסטרית הבכירה סיביל באמר, אבל למי אכפת? נבחרת ישראל ניצחה במפגש הפלייאוף באוסטריה והעפילה, לראשונה בתולדות הענף, לבית עליון 1, הכולל את 8 הנבחרות הגדולות בעולם. נבחרת הנשים שלנו כבר לא עוד 'נבחרת עם פוטנציאל', או 'נבחרת טובה מאוד שיכולה מתישהו להפתיע ולרשום הישג גדול', כמו שאהבו להגיד אחרי ההעפלה המטאורית מהבית האירופאי האיזורי לבית עליון 2, הכולל את נבחרות 9 עד 16. 

 

המחמאות הללו נשארו מאחור. מהיום נבחרת הנשים של ישראל יודעת שהיא עשתה היסטוריה, השלימה דריסת רגל בטופ של הענף והראתה שהיא יכולה לאיים על הגדולות באמת. עכשיו היא כבר שם, בטופ, בקצפת של הטניס העולמי. על הישג כזה, משהו כמו העפלה לרבע גמר של אליפות עולם, נבחרות בענפים נוספים רק יכולות לחלום.

 

בנבחרת הזו היו את כל המרכיבים הדרושים כדי ליצור נבחרת מנצחת ומצליחה. הניסיון והוותק של אנה סמאשנובה, שאמנם כבר לא משחקת, אבל היתה שם במפגשים האחרונים כדי לתת עצות מבחוץ, לעזור ולתרום כמה שאפשר מעבר לקווים. ציפי אובזילר, ילדה בת 34 למי ששכח, שבניגוד לכל חוקי הטבע האפשריים, ממשיכה להפתיע כל יום מחדש ולצד התקדמותה המתמדת בדירוג העולמי, גם תורמת נצחונות מפתח לנבחרת.

השתיקו את הביקורת. נבחרת הבנות (צילום: רויטרס)

 

הרעננות של יוליה גלושקו בת ה-17 כבורג חשוב בעתיד הנבחרת, וכמובן שחר פאר אחת. החודש האחרון היה לא קל בכלל עבור שחר. מי שמכיר אותה יודע שהיא לא אהבה, בלשון המעטה, את הביקורת הלא הוגנת ולא מבוססת שספגה בשבועות האחרונים. לא מעט ספורטאים, שהיו רואים עמודים שלמים עליהם בעיתונים היומיים עם דיבורים על משבר וביקורת לא נעימה (וכאמור, לא מוצדקת), היו נכנסים למיני סחרור שלילי, אולי אפילו משבר קטן בקריירה. אבל לא אצל שחר.

 

פאר, כמו פאר, השאירה הכל בצד, הראתה שוב כמה היא חזקה מנטלית ועשתה את העבודה על המגרש. שני הנצחונות הסולידיים שלה באוסטריה הוליכו את הנבחרת להישג הגדול והראו שאיתה כבורג מרכזי, יחד עם אובזילר וגלושקו, תהיה לנו נבחרת פדרציה מהרמה העליונה בעולם בשנים הקרובות. 

פאר ועודד יעקב. המחמאות לקפטן ולישראלית מספר 1 (צילום: רויטרס)

 

התקווה הגדולה עכשיו היא שהדחיפה הזו של ההצלחות בנבחרת תקפיץ את פאר, אובזילר וגלושקו למדרגה הבאה בקריירות שלהן - פאר לטופ-10, אובזילר לטופ-50 (ואז גם תהיה לנו נציגה נוספת בבייג'ינג 2008) וגלושקו שאמורה להפוך מתקווה למציאות.

 

ומילה אחרונה לסיכום: כל שחקניות הנבחרת מודות שכל זה לא היה אפשרי בלי התמיכה הגדולה של הקפטן עודד יעקב, המאמן ליאור מור והפיזיותרפיסט ד"ר אלכס בילקביץ'. כולם ביחד בנו את נבחרת הטניס הישראלית הטובה אי פעם, נבחרת לתפארת מדינת ישראל.

 

יש מישהו בנבחרת שלא ממש כיכב בכותרות, אבל מגיע לו הרבה מאוד קרדיט. קוראים לו יעקב. עודד יעקב. לקפטן השקט של הנבחרת יש לא מעט אחוזים בהישג ההיסטורי הזה. נכון שבנבחרת כולם ידגישו פעם אחר פעם את חשיבות הגיבוש, את רוח הלחימה ועוד ועוד. אבל אסור לשכוח את הדמות מאחורי הקלעים, דמותו של עודד יעקב. לא רק איש מקצוע משכמו ומעלה, אלא גם דמות אהובה על כולם. ככה שקטה נוכחותו, ככה חשובה בתמונה הכוללת של הנבחרת.

 

עכשיו, יותר מתמיד, ברור לכולם: עם שחקניות כאלה ובהנהגת דדי יעקב והמאמן ליאור מור, אין ספק שעוד נזכה ליהנות מלא מעט רגעים נוספים של אושר והיסטוריה כזו. ועכשיו שיביאו את שראפובה או הוויליאמסיות.