שוחט הגיש את ההמלצות: "כמו חמצן למערכת"

בתום חודשים ארוכים של דיונים, הפגנות ושביתות, הגישה ועדת שוחט את מסקנותיה לראש הממשלה ושרי החינוך והאוצר. הסטודנטים ישלמו 15 אלף שקל לשנה, עם אופציה להלוואות שיוחזרו לאחר התואר. לשיקום המוסדות להשכלה גבוהה, ממליצה הוועדה על החזרת שני מיליארד שקל לאוניברסיטאות. שוחט: זו הרפורמה המקיפה והיסודית ביותר שהוצעה מעולם

15 אלף שקל - זו תהיה עלות הלימודים לשנה אחת באקדמיה, לפי המלצות ועדת שוחט. שליש מהסכום ישולם "בזמן אמת", והשאר יוחזר רק לאחר התואר. הוועדה קוראת להחזיר לאוניברסיטאות סכום של 2 מיליארד שקלים, שקוצצו על-ידי הממשלות בשנים האחרונות.

 

במשך חודשים ארוכים ישבה על המדוכה הוועדה בראשותו של שר האוצר לשעבר שוחט, בה לא ניתן ייצוג לחברי הסגל האקדמי או לסטודנטים (שבחרו שלא להשתתף גם בוועדות המשנה). העבודה לוותה בהפגנות סוערות בקמפוסים, שנגררו בחלקן להתנגשויות אלימות עם המשטרה, וכן בשביתה ארוכה שכמעט והביאה לביטול הסמסטר השני בשנת הלימודים הקודמת. לבסוף השיגו הסטודנטים הבטחה ממשרד ראש הממשלה, ולפיה הרפורמה לא תתקבל באורח חד-צדדי וללא הסכמתם.   

 

"מדובר ברפורמה המקיפה והיסודית ביותר שהוצעה מעולם לחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל", בישר יו"ר הוועדה, אברהם שוחט, שהגיש את ההמלצות לראש הממשלה אולמרט, שרת החינוך תמיר ושר האוצר בר-און. "יישום הרפורמה הוא בבחינת הזרמת חמצן למערכת הנמצאת בהידרדרות חמורה".

 

איך שומרים על המוחות?

הוועדה מציעה רפורמה עמוקה לטיפול במשבר הכלכלי והאקדמי אליו נקלעה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ולהשגת המטרות הבאות: עידוד המצוינות במחקר ובהוראה, הגברת הנגישות ללימודים אקדמיים ומניעת בריחת המוחות.

 

בין ההמלצות: 

• תוספת של 2.5 מיליארד שקלים לשנה לתקציב האוניברסיטאות והמכללות בתוך 6 שנים, מהם 1.5 מיליארד שקל מתקציב המדינה.

 

• הזרמת 800 מיליון שקלים לשיקום ועיבוי תשתיות המחקר באוניברסיטאות; הכפלת תקציב הקרן הלאומית למדע, שתעמוד על 500 מיליון שקל; 100 מיליון שקלים להקמת קרן למחקר ביו-רפואית; 15 מיליון שקל להקמת קרן למחקר במדעי הרוח.

 

• קביעת מנגנון לתגמול משמעותי והטבות לחוקרים ומרצים מצטיינים, וזאת לשם מניעת בריחת המוחות וגיוס מדענים מובילים מחו"ל.

 

• אימוץ מודל חדשני להסדרת שכר הלימוד והגדרת מערכי סיוע לסטודנטים להגברת הנגישות ולהקלת נטל התשלום בזמן הלימודים.

 

שכר הלימוד השנתי במוסדות המתוקצבים יורכב משני מרכיבים: תשלום מזומן בגובה 5,800 שקלים והלוואה בנקאית מסובסדת ל-10 שנים בגובה 9,000 שקל, אשר תוחזר רק לאחר שהסטודנט יסיים את לימודיו לתואר, ייקלט בשוק העבודה וישתכר שכר חודשי שעולה על 5,300 שקלים (נטו).

 

ההחזר החודשי להלוואה יעמוד על 95 שקלים עבור כל שנת לימוד (החזר חודשי של מקסימום עד 285 שקלים בעבור הלוואה לשלוש שנים). סטודנט שלא ייקלט במעגל העבודה ולא ישתכר שכר חודשי העולה על 5,300 שקלים, לא יחזיר את ההלוואה.

 

הוועדה ממליצה עוד על "מערכי סיוע חסרי תקדים לטובת הגברת הנגישות": מלגות קיום לסטודנטים משכבות מצוקה ללימודים במוסדות המרוחקים ממקום המגורים; מענקי תמיכה לסטודנטים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לסיוע במרכיב שכר הלימוד המזומן; יועמדו כ-300 מיליון שקלים כמלגות על בסיס סוציו-אקונומי, מלבד ממלגות פר"ח שאינן ניתנות על בסיס זה.

 

"המודל שהצגנו עומד על רגליים איתנות של צדק חברתי", הסביר שוחט במסיבת העיתונאים היום. "לו הייתי סטודנט הייתי שוקל את האפשרות שהמלצות הוועדה מציעות נגישות של אוכלוסיות רחבות יותר ללימודים גבוהים, הקלה פיננסית בזמן הלימודים וגם טיפוח המחקר. גם הסטודנטים עצמם טוענים שהמצב בספריות ובמעבדות רע. אני משוכנע שכל הגורמים הנוגעים בדבר בירכו על הדו"ח ושגם הסטודנטים יברכו עליו".