יממה אחרי ההישג ההיסטורי – הניצחון על אוסטריה וההעפלה לבית עליון 1 של גביע הפדרציה – נבחרת הנשים של ישראל שבה היום (ב') ארצה. כראוי לנבחרת שנכנסה לטופ העולמי, שמונה הנבחרות הטובות בעולם, קבלת הפנים בנתב"ג היתה בהתאם.
פרחים מכל הסוגים והצבעים ונשיקות מכל בני המשפחה והמקורבים היו מנת חלקן של השחקניות שחר פאר, ציפי אובזילר ויוליה גלושקו, הקפטן עודד יעקב, המאמן ליאור מור והפיזיותרפיסט אלכס בילקביץ'. "הלוואי שהמפגש הבא יהיה בבית, נמאס לשחק כל הזמן בחו"ל", היתה המנטרה שחזרה על עצמה יותר מכל, אבל אחרי התמונות הקבוצתיות והחיבוקים הגיעה שעת הנאומים והסיכומים של סוף השבוע הבלתי נשכח בלינץ.
"עשיתן היסטוריה והבאתן ניצחון גדול", פתח יו"ר האיגוד אסף חפץ, שהוסיף: "בזכותכן הרבה מאוד ילדים וילדות יבחרו עכשיו בטניס כענף לשחק בו".
"הרבה יותר כיף קבלות פנים מהסוג הזה, כשזה למען הנבחרת", הודתה שחר פאר. "אני מקווה שזו רק התחלה ונמשיך ככה. עשינו הישג מדהים, אבל יש עוד המון מה לעבוד. החלום שלי הכי גדול זה לקחת את גביע הפדרציה, אני מקווה שזה יתגשם. עשינו דרך ארוכה מהבתים האיזוריים ועברנו רגעים לא הכי נעימים, לכן על הרגע הזה, של העפלה לטופ-8 הוא עוד יותר מיוחד".
"זו נבחרת עם שילוב מאוד מעניין של ניסיון ובגרות", הסביר עודד יעקב את סוד ההצלחה של נבחרתו. "השילוב הזה הוא מאוד מיוחד ונתן לנו עוצמה כדי להגיע למעמד הזה. בלי החיבור המדהים הזה של השחקניות וצוות האימון לא היינו מגיעים לרגע הזה".

יוליה ומשפחת גלושקו בנתב"ג, בהרכב כמעט מלא (צילום: ניר (שוקו) כהן)
על ההתמודדות עצמה אמר הקפטן: "הופתעתי מהדרך שהשגנו את הניצחון. לפני היציאה האמנו שאנו יכולים לנצח, זו היתה התמודדות בה כל תוצאה היתה אפשרית וניצלנו עד תום את המתנה שקיבלנו, כאשר הטניסאית הבכירה של האוסטריות, סיביל באמר, לא שיחקה".
"אנחנו צריכים ליהנות ממה שעשינו והמעמד שהגענו עליו" המשיך יעקב בנוגע לעתיד. "יש למעלה מחצי שנה עד המשחק הבא וקשה לדעת איך תיראה הנבחרת שלנו או היריבות. הדוגמא של איטליה, שזכתה בגביע שנה שעברה והגיעה לגמר השנה, מעודדת אותנו שאפשר להצליח גם בלי שחקנית טופ-10".
המאמן ליאור מור: "אני מודה לכל הבנות על הרגעים היפים האלה. אין דבר יותר גדול מלנצח בשם הדגל. לא ציפינו שיהיה כל כך קל, אבל למרות התוצאה, היה המון לחץ וזה הלך קשה. אני מאמין שלא משנה מי תהיה היריבה הבאה, אם המפגש יהיה בארץ, אין סיבה שלא ננצח".
ציפי אובזילר: "זו שנה מדהימה בשבילי. אני מצליחה לא רק לעמוד בקצב, אלא אפילו להגביר אותו קצת. המטרה שלי היא להמשיך ולשחק לפחות עד סוף 2008 ולרוץ עם הנבחרת כמה שיותר, השמיים הם הגבול".