אבק כוכבים

למה שלא תתעניינו קצת באסטרונומיה? וכדי לא להכביד עליכם יותר מדי, דאגנו לאזן את זה עם הביץ' בויז ו"ספר התענוגות" של עמוס קינן

טלוויזיה: חוצה ישראל

יותר מ-14 מיליארד שנה אחרי התרחשותו (התיאורטית) של המפץ הגדול, יגאל פת-אל מגיע היום לאולפן של רינו צרור בתוכנית "חוצה ישראל". קשה לפת-אל, עובד בכיר בבנק הפועלים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מחבר המדריך להכרת השמים והאנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים ומנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, להגדיר את מקור האהבה שלו לכוכבים, אבל לדבריו הוא יצא בר מזל באהבתו זו, משום שתחום העניין שלו כל כך רחב עד שהוא עונה על כל צרכיו.

 

גם מי שלא נדבק כמוהו בתאווה לגרמי השמיים, ימצא עניין בשיחה עמו, שממפה את כל הנושאים הפופולריים המוכרים בתחום - עם ערך מוסף. פת-אל האוטודידקט מציג בדבריו את כיווני המחשבה העדכניים במדע האסטרונומיה ומוסיף על כך הקשרים למיתולוגיות שעיצבו את ראשית הידע של המין האנושי בכוכבים.

 

לדבריו, היקום לא עומד להשתנות הרבה בשנים הבאות, מה שיותר סביר שישתנה היא התפיסה שלנו אותו. פת-אל סבור שמיצינו את מלאי השאלות הגדולות לגביו, אולם אנו עדיין רחוקים מרחק שנות אור מהתשובות הגדולות: היכן אנחנו ממוקמים במרחב הכוכבי העצום הזה והאם אנחנו לבד כאן.

 

"האם יש חיים תבוניים ביקום?" שואל אותו רינו צרור את שאלת השאלות. "קודם שנמצא אותם פה", הוא עונה. (מירב קריסטל)

ערוץ 2 17:30, חינוכית 23 21:30

 

מוזיקה: The Beach Boys – Wouldn't It Be Nice

הביץ' בויז על גבי האלבום "Pet Sounds" הכולל את השיר "Wouldn't It Be Nice"

 

ים, שמש, בחורות, כיף, צחוק וחלומות על היום בו נהיה מבוגרים מספיק כדי לגור יחד – ככה נראה החופש הגדול בסיקסטיז, כנראה. ואף אחד לא ניסח את זה בזמן אמת טוב יותר מהביץ' בויז, שאף על פי שלא ידעו לגלוש, ייצגו בכבוד את תרבות הגולשים צרובי השמש של הסיקסטיז על כל מגניבוּתה. מעניין כמה נערי חוף שומעים היום את הביץ' בויז, וכמה מהם מבינים שבלי שירים כמו "Wouldn't It Be Nice", לא היו לנו היום להיטי קיץ מדבקים, מהנים, וקצת טיפשיים. ואיך היה נראה העולם שלנו אז? קודר, מבאס ורציני מדי. איזה מזל שיש את הביץ' בויז. (גיא חג'ג')

 

ספר: ספר התענוגות, עמוס קינן

אם לא עכשיו – אימתי? קחו אותו לחופשה נינוחה. קראו לאט, דלג על המתכונים אם אינכם מתעתדים לעשות בהם מעשים. הניחו בצד את "אמצעי המניעה השונים נגד החיים", והניחו להדוניזם הצרוף, החף מאשם, לעטוף אתכם בנוסטלגיה מתוקה לימים שבהם הנהנתנו הישראלית עוד היתה בחיתוליה, וצריך היה להסביר לאנשים שמלכת הגבינות היא לבנה ושמותר להם, לכל הרוחות, גם לחיות. עמוס קינן ידע לפנינו את סודותיהם של חומרי החיים הפשוטים, הטעימים והמענגים של המזרח התיכון, וכתיבתו משובחת כשהייתה כשהספר ראה אור לראשונה. (אריאנה מלמד)

זמורה ביתן