שריקת הסיום

קרן נתנזון נסעה ליום הצילומים האחרון של האלופה באיצטדיון קריית אליעזר, חלקה טיפות זיעה עם השחקנים וגילתה שתום שלייפר לא מת ואיתי תורג'מן רוצה לנסוע להודו אבל ישוב בשמחה לעונה השלישית (אם תהיה). משחק פרידה

 

 

 

יום אחרון לצילומי העונה השנייה של "האלופה". הלוקיישן: איצטדיון קריית אליעזר בחיפה. יהודה לוי, עופר שכטר, איתי תורג'מן, ליאור שמש, יוסוף סווייד ושאר הפמלייה נחשפו לצפון כבר בשש בבוקר לבוקר יום א', עם נעלי שפיצים ברגל ושיר בלב. אחרי למעלה מעשר שעות של צילומים בשמש, אפילו גביע המדינה לא היה יכול להעלות את המורל. מד המעלות הגדול בחוץ הצביע בשיא החום על 34 מעלות ו 80 אחוזי לחות, עכשיו תוסיפו אווירת סוף קורס והעובדה שצריך להפגין כישורי הבקעה כראוי לקבוצה נוסח גאידמק.

 

לא ברור מה שיעשע את שכטר, דנקר ולוי, אבל ידוע שצחוק מעלה את טמפרטורת הגוף בעוד חצי מעלה.

 

חוץ מתנאי השרב המעיקים, איתי תורג'מן, הרכש החדש של הכח, הגיע ליום הצילומים קצת חלושס, אחרי שחטף איזה וירוס. חבל שתבריזצ'י כבר ארז את הדברים, אחרת הוא היה נותן לשפעת מכות.

 

מרטין אומנסקי, חנוט בחולצת שוער בעלת השרוולים הצמודים, התעלף אל תנומה חטופה בזמן שהמצלמות התמקדו בהבקעת שערים בצד של היריבה. עשר דקות של גלי אלפא למוח וכבר הוא נקרא להתייצב על הדשא.

 

מצוייד בפן ובחוסר רצון לענות על שאלות חתונה מעיקות, אחרי שספג קרינה ממושכת מהסלולר הצמוד, הפגין פדידה מקצועיות ספורטיבית ולמרות הזיעה מתח את הגרביים כראוי. חדר ההלבשה של "מכבי חיפה" מעולם, אבל מעולם, לא הריח טוב יותר.

 

(צילמה והתבשלה: קרן נתנזון)