בהוטן נפתחת לעולם: כדורגל אין, חץ וקשת אאוט

שגעון הכדורגל הגיע למדינה האסיאתית המבודדת, שהתמודדה לפני חמש שנים מול מונסראט בקרב בין הגרועות ביותר בענף. החץ והקשת, הספורט הלאומי, נאלץ לשלם את המחיר

בהוטן היא כנראה המדינה היחידה בעולם שהספורט הלאומי שלה הוא חץ וקשת. הממלכה ההררית המבודדת, שלא ששה לארח תיירים בשטחה, מנסה בכל כוחה לשמור על אורח החיים המסורתי והנזירי שלה, אבל בעולם של היום זה קשה, קשה מאוד.

 

הראייה - אפילו בבהוטן הזעירה, שנמצאת בין הודו וסין הענקית - הכדורגל החל להיות אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר. הנבחרת של המדינה האסיאתית אמנם מדורגת רק במקום ה-196 בדירוג העולמי ונצחונה האחרון אירע ב-2003, מול גואם הקטנה, אבל זה לא מפריע לאזרחים לפתח את שגעון הכדורגל.

 

התלמידים משחקים בזמנם הפנוי על כל דשא אפשרי ומשתמשים באבנים כבקורות, והמגרש בבירה ת'ימפו מתמלא בכל ערב בצעירים שהחלום שלהם הוא להגיע לאירופה. "אני משחק כדורגל במטרה שיום אחד אשחק בפרמייר-ליג", אומר קינצו דוריה בן ה-17.

 

הטירוף לכדורגל החל בבהוטן ב-2002, בעת שגביע העולם נערך ביפן וקוריאה. אבל לא המונדיאל החל את השיגעון הזה, אלא דווקא המשחק שכונה 'הגמר האחר'. בהוטן פגשה אז את מונסראט בדו קרב בין שתי הנבחרות הגרועות בעולם והביסה אותה 0:4 לעיני 15 אלף צופים משולהבים.

נשים מצביעות בבהוטן. רק ב-1999 הגיע אליהן הטלוויזיה (צילום: איי אף פי)

 

רק שלוש שנים לפני כן, ב-1999, התירו שלטונות הממלכה לאזרחיהם לקנות טלוויזיות לראשונה ולגלוש באינטרנט. אבל המסורת, ואיתה האהבה לחץ וקשת, עדיין לא נעלמה מבהוטן.

כבר מאות שנים מתאמנים במדינה בענף הספורט היחיד בו לבהוטן יש סיכוי קלוש לזכות במדליה אולימפית, והאגדה אומרת שמלך מקומי הביא למדינה את אומנות החץ וקשת במטרה לגבור על אויביו.

 

היום הקשתים משתתפים בתחרויות רבות, ולמען הספורט בלבד, אבל גם הם יודעים שהענף שלהם כבר לא נותר לבד. "המדינה שלנו מתפתחת ונפתחת לעולם הגדול ואנחנו מנסים לקדם ענפי ספורט נוספים, אבל זה לא אומר שחץ וקשת נדחק לאחור", מבהיר קשת חובב בבהוטן. בת'ימפו, לעומת זאת, הוא וחבריו כבר נאלצים להתחרות מול הכדורגלנים על תשומת הלב. וזה לא קל.