הכנסת מחמירה הענישה על ניגודי עניינים בחוק המכרזים

פועלת לזירוז אישור התיקון לחוק חובת המכרזים שנועד למנוע מעורבות עובדי מדינה, הנגועים בניגוד עניינים, במתן פטור ממכרז בהתקשרויות משרדי הממשלה ומוסדות ציבור

הממשלה החלה לקדם אתמול בכנסת בהליך מזורז תיקון בחוק חובת המכרזים, שנועד למנוע השתתפות או מעורבות של עובדי מדינה וציבור ושל יועצים חיצוניים בהחלטות על מתן פטור ממכרז בהתקשרויות רכש של משרדי הממשלה ומוסדות ציבור, אם הם נגועים בניגוד עניינים. התיקון מאיים על העבריינים בעונשי מאסר לתקופות של שנה עד 3 שנים.

 

התיקון הוגש להשלמת הרפורמה בשיטת המכרזים לביזור ההחלטות הפטור בין ועדות משרדיות שיחליפו את ועדת הפטור המרכזית שבשליטת החשב הכללי. הרפורמה עצמה מעוגנת בתקנות שאושרו בשבוע שעבר בממשלה על פי המלצות ועדה בראשות מנכ"ל האוצר, ירום אריאב. התקנות יובאו בשבוע הבא לאישור ועדת חוקה חוק ומשפט. זירוז החקיקה המשלימה נועד לאפשר לוועדה לאשר אותה יחד עם התקנות.

 

הנהגת הרפורמה חייבה להרחיב את חוק המכרזים ולהוסיף עליו הוראות מגבילות ועונשים שחסרו בו להרתעת עובדי הציבור מפני שימוש שלא כדין בסמכויותיהם, במיוחד בתחום ניגוד העניינים. הביקורת הציבורית על הרפורמה אכן עוררה את החשש שביזור סמכויות הפטור בין המשרדים יהווה פתח להעדפת מקורבים פוליטיים ואחרים. ההוראות מתייחסות לכלל הגופים שהחוק חל עליהם בנוסף למשרדי הממשלה כמו רשויות מקומיות ואחרות.

 

החוק החדש כולל הגדרות מורחבות שיחולו על אישור התקשרויות ללא מכרז פומבי, או למתן פטור ממכרז, ועל הליכים תחרותיים בגופים ציבוריים לצורך מתן רשיונות וזיכיונות (כגון שירותי בזק ושידורים). התיקון גם מרחיב את החובות והמגבלות המוטלות על עובדי הציבור גם על היועצים חיצוניים שמסייעים לגוף הציבורי בהכנת המכרז או בבדיקת ההצעות.

 

החוק החדש מחייב את עובדי הציבור והיועצים שעלולים להימצא במצב של ניגוד עניינים פוטנציאלי בהליכים לקראת התקשרויות הרכש לדווח על כך ליועץ המשפטי של המשרד או הגוף הציבורי, ולפעול לפי הנחיותיו. אם היועץ המשפטי עצמו נגוע, עליו לדווח ליועץ המשפטי לממשלה. החוק מבהיר כי אם מדובר בשר או בסגן שר שיש לו או לקרובו עניין אישי בהתקשרות, יעביר היועץ המשפטי של המשרד את הסוגיה להנחיית מבקר המדינה.

 

החוק החדש גם מרחיב את תחולת עבירות המרמה והפרת אמונים שבחוק העונשין כך שיחולו גם על מי שנוגע בניגוד עניינים בשל הליכי ההתקשרות הנ"ל לפי ההגדרה החדשה. זאת מבלי לגרוע מחומרת העבירה שבחוק העונשין אלא במטרה לחדד את יישומה בחוק חובת המכרזים. בנוסף נקבעה בחוק עבירה ספציפית של הטעיית ועדות המכרזים, וועדות הפטור.

 

מאמצי הממשלה לזרז את אישור התיקון המוצע בקריאה ראשונה כבר אתמול לא הועילו בגלל הצורך לקצר את ישיבת הכנסת לרגל צום ט' באב. הדיון רק החל ואמור להסתיים מחר, ביום האחרון לפני פגרת הקיץ. למרות מצוקת הזמן רוב הח"כים ניצלו את זכות הדיבור לעניינים אחרים ופחות לעניין חוק המכרזים. רק ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) התריעה כי מדובר ב"קדימון להכשרת השרץ של תקנות המכרזים החדשות לביזור סמכויות הפטור" והטיפה למנוע את קבלתן, אחרת "איש הישר בעיניו יעשה בלי פיקוח ובקרה ועוד קוראים לזה יעול".

 

יחימוביץ וח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) התנגדו לחוק ולתיקון בטענה שזו התחשבנות של ראשי האוצר עם החשב הכללי ירון זליכה ורצון לעקוף אותו. "הוא לא אחראי לתחלואי המשק", אמרה יחימוביץ וקראה להפסיק להשתמש בו כ"כמסכה ומסווה לכל רעה חולה". היא גם תבעה לתת לו חסינות כל עוד נמשכת חקירת אולמרט בפרשת בנק לאומי. אורלב טען כי "רוצים לפטר את זליכה שלא מתיישר עם הוראות מושחתות", ואמר כי מי שתומך בחוק "לא נמנה על מחנה שומרי טוהר המידות וניקיון הכפיים".

 

לעומתם תמכו בחוק ח"כ נסים זאב (ש"ס) שטען כי הממשלה מתקנת "מצב של הפקרות ותפירת מכרזים של מיליונים על ידי שרים, סגני שרים ויועציהם", וח"כ צבי הנדל (איחוד לאומי) שאמר כי "אין סיבה בעולם שרק באוצר, אשר מניעיו לא תמיד טהורים, יושבים צדיקים שיחליטו אם מותר או אסור לתת פטור ממכרז. כל משרד יכול למצוא את 3-4 הצדיקים שלו".