אבל הסיפור לא נגמר בכך. מדינת ישראל החליטה לערער על פסק הדין המקורי, ובהכרעת דין שהתקבלה בבית-המשפט המחוזי בחיפה ביום חמישי האחרון, הפך השופט מנחם פינקלשטיין את ההחלטה המקורית של בית-המשפט. השופט פינקלשטיין קבע כי א' עבר על החוק "בכך שחגר את החגורה מתחת לבית השחי, ולא באופן אלכסוני לעבר הכתף". בכך, השופט פוסק באופן חד-משמעי כי את חגורת הבטיחות יש לחגור אך ורק כפי שיצרניות הרכב ומשרד התחבורה קבעו: "חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר, מן הירך לכתף שמנגד".

אז אי אפשר לשים אותה מאחורי הגב ולקשור אותה למשענת הראש?
אז למה זיכו אותו מלכתחילה?!
הסיבה לכך שא' זוכה במשפט המקורי היא טכנית ביסודה: בית-המשפט קבע כי התקנה המתייחסת לחגורות בטיחות, אינה קובעת כיצד יש לחגור אותן. אולם, השופט פינקלשטיין דוחה מכל וכל את הטיעונים המוזכרים בפסק הדין המקורי. "ייאמר מיד", כותב השופט בהכרעת הדין, "כי תפיסות המוצא של בית-המשפט, לפיהן יש להבדיל בין חיקוק רישומי או טכני, לבין חיקוק בטיחותי - וכי החיקוק אינו קובע כיצד יש לחגור את חגורת הבטיחות - אינן מקובלות עלי".
השופט פינקלשטיין קובע למעשה כי כל דרך שאינה בטיחותית, הופכת את חגורת הבטיחות לרצועה, "שיוצא אתה ידי חובה בעצם קיומה, או בשימוש כלשהו בה באופן שאינו מגשים את מטרתה". ובמלים פשוטות: את חגורת הבטיחות יש לחגור בצורה שתמלא את תפקידה הבטיחותי. כל דרך אחרת אינה ממלאת את תפקידה של החגורה, ולכן היא פסולה ומהווה עבירה.
בנימוקיו, מצטט השופט פינקלשטיין הכרעת דין שהתקבלה בבית-המשפט לתעבורה בירושלים, וזו לשונה: "חגירה פירושה חגירה בהתאם לתכנון היצרן ולא כל שינוי אחר... מבחינה מעשית ברור כי חגירת חגורה פירושה הוא בהתאם להוראות היצרן... אם נתיר חגירה כזו, הרי בפועל יוכל כל אדם לאלתר כרצונו חגירות בכל צורה שהיא... הכלל הוא כי כשהחוק מחייב לפעול בדרך מסוימת הרי הכוונה היא לפעול בדרך המקובלת והפשוטה ולא בכל דרך אחרת מתחכמת".
ולכן, בפעם הבאה שאתם מתיישבים מאחורי ההגה, וחושבים איך לחגור את חגורת הבטיחות, זכרו: יש רק דרך אחת, והיא על-פי הנחיות משרד התחבורה ויצרניות הרכב. כל דרך אחרת היא עבירה על החוק.
בהכנת הכתבה השתתפה שרון רופא-אופיר