ב-38 השנים האחרונות אימנו את הפיטסבורג סטילרס שני מאמנים בלבד. צ'אק נול האגדי עשה זאת במשך 23 שנה, החל מ-1969. ביל קאוהר האגדי לעתיד ירש אותו ב-1991 והמשיך בתפקיד עד השנה. אפשר להבין עד כמה דרמטית העונה הבאה ב'סטילר-ניישן' – הראשונה של מייק טומלין כמאמן.
בגיל 35 אמור להמשיך את המורשת המפוארת של אחת הקבוצות היציבות, בה הלכידות והמשפחתיות היא ערך עליון על פי הלכת מייסד הקבוצה, ארט "הצ'יף" רוני המנוח. הבעלים הנוכחי דן רוני בן ה-75, הולך בדרכי אביו. בנו, ארט רוני ה-II, ימשיך בכך בעתיד.

אוהדי הסטילרס. במורשת הצ'יף ארט רוני (איי.פי)
בניגוד להמשכיות של בני שבט רוני, טומלין מביא עמו שינוי משמעותי. נתעלם לרגע מהעובדה שהוא המאמן האפרו-אמריקני הראשון של הקבוצה ושהוא מעולם לא שימש כמאמן ראשי ב-NFL (שימש בעונה שעברה כמאמן ההגנה במינסוטה וייקינגס), אבל המאמן הקשוח לא משאיר הרבה ספקות לגבי מי הבוס החדש. השחקנים כבר למדו זאת על בשרם עם מחנים אימונים מפרכים במיוחד – שהזכירו יותר גולאגים בסיביר.
שני אנשים שבוודאי סובלים מקשיי הסתגלות תחת הרג'ים החדש הם מאמן ההגנה הוותיק דיק לבו של הקבוצה והקווטרבק בן רות'ליסברגר. האחרון יצטרך להפנים את הנשכניות של המאמן העקשן. הוא לא יתן לו להמשיך לרכב על אופנוע, שכמעט קיפח את חייב. הוא כבר הוא צריך להיות רציני כדי לחזור לכושר שהפך אותו לאלוף לפני שנתיים. זה שהיה לקווטרבק הצעיר ביותר שעושה זאת, לא אומר שהוא צריך לזרוק לשולי הכביש או דפי ההיסטוריה את יתרת הקריירה.

רות'ליסברגר והיינס וורד. עובדים מאוד קשה באימונים (איי.פי)
בנוגע ללבו, יהיה מעניין לראות איך פילוסופיית ה'בליצבורג' האגרסיבית שלו, המקדשת את הליינבקרים (על חשבון קו ההגנה), תשתלב עם החשיבה ההגנתית שהביא עמו טומלין ממינאפוליס ומבית מדרשו של מורו ורבו, טוני דאנג'י. כמאמן הגנה, הציב ארבעה שחקני קו הגנה מלפנים ואיתו הפך את הווייקינגס לטובה בליגה בבלימת הריצה.

התקפה
עזבו רגע את עזיבת קאוהר, מכה לא פחות גדולה היא נטישתם מאמן ההתקפה קן וויזנהאנט ומאמן קו ההתקפה המוערך כל כך, ראס גריימס. לו היה ממתין מעט, וויזנהאנט היה כנראה המאמן הבא. חוסר הסבלנות שלו הביאו מערבה אל המדבר באריזונה, לשם גרר עמו את חברו הטוב גריימס. גם הוא התחרה עם טומלין על התפקיד. ברוס אריאנס, ששימש כמאמן הקווטרבקים של הקבוצה, קודם לתפקיד של וויזנהאנט - זאת לטובת המשכיות שמעוניין המאמן החדש לשמר.

רות'ליסברגר את ווילי פארקר. השלד של ההתקפה (איי.פי)
המשכיות? בכל הנוגע לקו ההתקפה, זו לא תשאר זמן רב. הסנטר ג'ף הארטינגס פרש, מקס סטארקס יהפוך לשחקן חופשי ב-2008 ואלן פנקה, הגארד המצוין, התלונן על חוסר פירגון לא אופייני וייצא לחפש כסף גדול יותר בעוד שנה. בינתיים הוא עדיין פה, אבל האם הוא יהיה מוכן לתת את כל מה שנותר בגופו לטובת הקבוצה? בעצם למה לא, קנדל סימונס נלחם בסכרת בשביל לעשות כן. ווילי פארקר צריך את השניים כדי להמשיך בהתקדמות שלו כראנינג-בק מוביל.
פארקר מהיר, זריז, אבל אינו תואם את האבטיפוס של הראנינג-בק האופייני בפיטסבורג. סטייל סוסי עבודה כמו ג'רום בטיס ופרנקו האריס המיתולוגיים, או קוואן בארלו, נאג'י דבנפורט והפול-בק דן קריידר. משחק הריצה יישאר דומיננטי, אבל אריאנס ידאג להפעיל את רות'ליסברגר שוב ושוב. לוורד צפויה יותר עבודה שחורה ופחות כדורים. סנטוניו הולמס הוא היורש המוצהר שלו כ'גו-טו-גאי' וגם חבריו הרסיברים סדריק ווילסון ונייט וושינגטון ואף הטייט-אנד הית' מילר יפותמו במסירות.

סדריק ווילסון חוגג. יש מחץ בהתקפת הסטילרס (איי.פי)
הגנה
לעת עתה המערך הבליצים המורכב של לבו נשאר, לפחות עד שטומלין יצליח לפענח אותו. אין לו סיבה לדאוג, הדפנסיב-טאקל קייסי המפטון כל כך גדול, שהוא עצמו כמעט ומרחיב את קו ההגנה לארבעה שחקנים, כשמצדיו אארון סמית' ובראד קיזל - שניהם עובדים קשה וללא הפסק. למרות שהם דפנסיב-אנד'ס, לרוב לא יהיו הם אלה שיזכו באבק הכוכבים שמשאירים אחריהם קווטרבקים אחרי סאק. כזה שהיה דבר על פי רוב בליינבקר ג'ואי פורטר.
פורטר עזב בינתיים, אבל הסטילרס כבר הצטיידו בשני רוקיז רעבתנים - לורנס טימונס ולמאר וודלי - שיחדשו את מלאי האנרגיות והאגרסיביות בחוליית הליינבקרים. בינתיים תהיה להם הזדמנות ללמוד מג'יימס פאריור הוותיק, אחד היציבים בשחקני ההגנה בליגה וכן לארי פוט, ג'יימס האריסון וקלארק הייגנס - כולם שגשגו במערך של לבו.

טרוי פולאמלו - גאוות פיטסבורג והעדה הסמואית (איי.פי)
הסטילרס יכולים להרשות לעצמם לשים כוונת על הראש של הקווטרבק היריב ולהקצות משאבים רבים כל כך כדי לפגוע, מכיוון שיש ברשותם את טרוי פולאמלו - טיל קרקע-אוויר-קרקע נפיץ. הסייפטי ארוך השיער בעל טווח אדיר, אינסטינקטים ורוע חיובי, שמצליח בכוחות עצמו לכסות שטחים רבים. בניגוד למקרה פנקה, הסטילרס האריכו את חוזהו. קשה להם להיות בטוחים כל כך לגבי עתיד חבריו הקורנרבקים המאכזבים אייק טיילור, דשה טאונסנד ובראיינט מקפאדן.
ספיישל טים
הולמס לא יכול להמשיך ולהחזיר בעיטות לאורך זמן. תהייה לו מספיק עבודה העונה כשחקן הרכב בהתקפה. זאת הסיבה שווילי ריד נבחר בדראפט - הוא לא יודע לעשות הרבה יותר מזה. הפאנטר דניאל ספולבדה נבחר לפניו, לא כדי להפחית עבודה מכריס גארדוקי, אלא לשלול אותה ממנו. ג'ף ריד נראה כמו ליינבקר, אבל בשלב זה אין לו כוונות לעשות הסבה מעמדת הקיקר.
על שולחן ההימורים
ג'וקר: טרוי פולאמלו - אין שחקן התקפה בליגה שלא מכיר אותו מקרוב, קרוב יותר מדי. מהר מדי. מבחינתו, רק תגידו מתי ואיפה והוא יגיע לפני.
קלף מהשרוול: טרוי פולאמלו - הוא יגיע לפני ובדרך שהכי לא צפיתם לה, גם אם לא תגידו מתי ואיפה.
רולטה: שון מאהאן - אפשר לבוא בטענות לרות'ליסברגר על משחקו הרשלני לעיתים, אך פרישתו של הארטינגס המעולה לא עוזרת. מאהאן הגיע מטמפה ביי כדי להחליפו, אך לא הוא ולא צ'אקי אוקובי מבטיחים שקט לקווטרבק.
ערבוב החפיסה: המאסקוט - לסטילרס לא היה מעולם קמע. השנה החליטו הרוני'ז לתת צ'אנס לאיזו דמות מטופשת שתעודד מהקווים ופנו לאוהדים בבקשה שיציעו שמות אפשריים. אחרי ששבעים אלף איש נענו לפנייה, נדרשו הסטילרס לדחות את חשיפת השם. חבל שלא דחו עוד קצת, ואולי יותר. השם העלוב שנבחר: סטילי מקבים...?!

אלפי אוהדי פיטסבורג. 70 אלף חולי פוטבול יכולים לטעות? (איי.פי)
מה בקופה? אם לא פלייאוף, אז לפחות עונה טובה - משהו שיעזור להגדיר את עשרים השנים הבאות בפיטסבורג כעידן טומלין.