ביקורת מסעדה כשרה: צ'או, בלה (ונציה)

"בלה ונציה", חלבית כשרה, מציעה מנות מפתות שחלקן מחופפות. רמי סימני מבקש לעשות סדר

רוחם של תשעת הימים הראשונים של חודש אב, שבהם אסור לאכול בשר מטעמי אבל על חורבן בתי המקדש, עדיין מרחפת באוויר. לכן הלכנו השבוע על חלבית ששמענו עליה טובות. הכיתוב על התפריט מתחיל בחצוצרות: "את המבחר העשיר של המנות ... מכין השף שלנו מדי יום ... המנות והרטבים מוכנים בזמן ההזמנה ... לכן זמן ההגשה מתארך". ובכן, החצוצרות של ההתחלה הידרדרו לגיטרה קלאסית עם מיתר פקוע והסתיימו בדממה מוחלטת ולא נעימה.

 

פתחנו בלחם הבית (18 שקל), שהיה מלאכת מחשבת ביחס ההפוך שבין המרקם הפנימי הפלומתי שלו לבין הנפצוציות הנעימה של מרקמו החיצוני. מרק היום (בטטה, 22) הגיע במרקם מדויק, לא קרמי מדי ולא דלוח. אהבנו.

 

בעיקריות הסידור הוא כזה: כיאה למסעדה שמגישה פרודוקטים טריים בניגון איטלקי, כל קבוצת הפסטה מסודרת לפי נושאים - ספגטי, פטוצ'יני, פנה וכו' - ומולם סדרת רטבים. כל מה שנותר זה לחבר בין הבסיס לכיסוי.

 

חיפשנו מנה עם טוויסט קולינרי והלכנו על ניוקי ברוטב טקילה (48). הניוקי, מתפוחי אדמה ולפיכך עשיר בעמילנים, סירב נמרצות לקבל את עולו של רוטב הטקילה השמנתי, ולפיכך היה במשקל כבד בפני עצמו. המנה הוחזרה חיש קל לשחף, המלצר המעולה. הוא לא היסס לשנייה, אבל את הגערות שחטף במטבח - על שהעז להחזיר מנה - שמענו עד אלינו.

ניסינו כתחליף, ובהמלצת הבית, פנה ברוטב רוזה (41) וקיבלנו מרק עם פנה - כמו באחרונת מסעדות הקונפקציה, שאין בה שום יחס של כבוד למרכיבי המנה. אם כבר השקעתם בחלוקת הפסטה לקבוצות, ביצירת הרושם הטרי ובסדרת רטבים, למה לחפף ביצירה הסופית?

 

אותה תופעה התגלתה בהמבורגר סלמון שהזמינה היונה. קציצת הדג היתה טעימה, אך הסלט שליד היה עלוב: לא מושקע, מוטל ברישול על הצלחת, עם עלים מושחרים. בכל מקום אחר שפותח את התפריט שלו עם החצוצרות מהסוג ששמענו כאן הסלט הזה היה נזרק לפח.

 

את הפיצות לא טעמנו, אך בהתחשב בזה שהבצקים שטעמנו שם היו מעל לסביר, נדמה לי שבתחום הזה תוכלו להזמין בשקט. הצעקות מכיוון המטבח גרמו לנו ללכת להעיף מבט - ואני ממליץ גם לכם. שבוע טוב.

 

• "בלה ונציה", משכית 27, הרצליה. טל': 09-9506562