מה יחס ההלכה להמלצת מתקשרים עם המתים?

None

שאלה:

 

כיצד יש להתיחס לתיקשור ולהמלצותיה של המתקשרת בכלל, ובהיבט של ייעוץ בהכוונה מקצועית ותחום העבודה בפרט? (שרה, מרכז) 

 

תשובה:

 

התורה אסרה באיסור מוחלט דרישה אל המתים, ואל בעלי אוב מכל הסוגים:

 

לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף:

 

וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים:

 

כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אֱלֹקיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ:

 

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ: 

 

כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ:

 

נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן: (דברים פרק יח ).

 

נחלקו הראשונים על טיבם של איסורים אלו. לשיטת הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג לז), התורה אסרה אותם כי הם שטויות. לשיטת הרמב"ן (בפירושו על פסוקים אלו) התורה אסרה אותם דוקא בגלל שהם לא שטויות, ייתכנו ערוצי קשר אלטרנטיביים עם כל מיני דברים רוחניים, והתורה דורשת להימנע מהם.

 

לאור זאת נכתוב שתי תשובות, אחת לשיטת הרמב"ם ואחת לשיטת הרמב"ן, ומכיוון ששני ענקי הרוח והפסיקה ההלכתית הללו אוחזים בדעות שונות, יבחר הקורא עם מי הוא מזדהה.

 

לשיטת הרמב"ם:

אחת המגמות המרכזיות של התורה היא להדריך את האדם בדרך הישר, לסלק ממנו תפיסות פרימיטיביות של עבודה זרה ולהעמיד את חייו על הבסיס הצלול של ההגיון וההשקפות התורניות הבאות ממקור האמת - נותן התורה.

 

המצוקות האנושיות גררו תיאוריות שונות של עבודה זרה, תקשור עם כוכבים ועם רוחות המתים וכל מיני דמיונות, ומתוך כך באו האנשים לפולחנים שמטרתם תיקון ושיפור חייהם באמצעים מאגיים כאלו ואחרים.

 

הדברים הללו הם דמיונות שאין בהם ממש, ובכל זאת התורה הרבתה באיסורים רבים סביבם, מכיוון שהפיתוי של אנשים במצוקה לפנות לערוצים דימיוניים הוא גדול מאד, והתורה מנסה להגן על ההשקפות האמיתיות בעם ואוסרת כל מגע עם כל בעלי האוב וחבריהם כסעיפים של עבודה זרה.

 

לפי הרמב"ם פניה לתקשור היא סוג של פולחן אלילי, תוכן התקשור הוא חסר כל משמעות ואין בו שמץ של אמת.

 

לשיטת הרמב"ן

יש הרבה כוחות רוחניים בעולם, וצורות שונות של תקשור וכשפים, חלקן הבלים ובחלקן יש ממש. התורה אסרה את כל דרכי התקשורת האלו, והחליפה אותם בנבואה ותורה. הדרך היחידית הלגיטימית להגעה לתקשורת רוחנית היא דרך התורה והמצוות. הסיבה לכך היא לא שאין אמת בתקשור, אלא שזהו הצד האפל של הכוחות הרוחניים, הנושא חורבן ונזק לכל הנוטלים בו חלק.

 

הכוחות הרוחניים בעולם הם רבי עוצמה, בורא עולם הניח דרכים מסוימות לעשות בהם שימוש חיובי, הניח גם דרכים אחרות להגיע אליהם, אבל מהצד האפל. לאדם יש בחירה חופשית באיזו דרך להתחבר לרוחניות, אך עליו לדעת שהדרכים שנאסרו בתורה מביאות תוצאות חמורות.

 

אם נודעו לאדם פרטים או עתידות בהקשר רוחני אחר שלא מנביאי האמת, עליו לקחת אותם בערבון מוגבל. וכך כותב הרמב"ן כאן :

 

"אבל אם נשמע דבר מהם (מבעלי האוב) - נאמר הכל בידי שמים, כי הוא אלהי האלהים עליון על הכל היכול בכל. משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו, מפר אותות בדים וקוסמים יהולל. ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו. ולפיכך אחר אזהרת שאלת העתידות מקוסם ודורש בעד החיים אל המתים, אמר : שתהיה תמים עם השם בכל אלה, ולא תירא ממגיד עתיד...". לפי הרמב"ן על האדם לדעת שבכח הבחירה החופשית, בידו לשנות את גורלו. הדרך לשינוי הגורל אינה תלויה בהמלצות התקשור אלא במידת התיקון וההתקרבות שלו אל ה'.

 

היהודי נמצא בעולם בו מוטל עליו לעבוד את ה'. העבודה מוטלת עליו, לא הגורל. אנחנו אחראים למה שמצוי בתחום הבחירה שלנו, ה' אחראי לגורלנו. (משיב: הרב דרור ברמה)