בנייני הממשלה החדשים: אטימות תרתי משמע

הממשלה שפכה מאות מיליוני שקלים והעבירה את משרדיה לבניינים מודרניים ומפוארים. אבל יש בעיה "קטנה": החלונות בבניינים החדשים אינם נפתחים. נכנסנו לסיור בבניינים, יצאנו עם עיניים צורבות ופגשנו לקוחות שמתלוננים על מחנק ועובדים שמתלוננים על מחלות, כאבים, בחילות וקשיי נשימה. "לא צריך את כל הפאר הזה אם אין אוויר לנשום", אומרים העובדים

מאות אלפי האזרחים המקבלים שירות במשרדי הממשלה נאלצים לאחרונה להתמודד עם סוג חדש ומרגיז של עיצומים בבניין החדש בקריה בתל אביב ובבניין ג'נרי בירושלים. העילה לעיצומים הייתה "פגיעה בבריאות העובדים" בהיעדר חלונות נפתחים בבניין.

 

 

 

לפני שבועיים הופסקה קבלת הקהל בכל משרדי הממשלה הממוקמים במגדל הקריה בתל אביב, בפעם השלישית בשנה האחרונה. גם בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים פרצו בשנה האחרונה עיצומים של כל המשרדים הנמצאים בו, בנימוקים דומים, וכך גם בבניין "הטיל" בחיפה. מדובר בשלושה מגדלים רבי-קומות, מודרניים ומפוארים, שהממשלה הקימה רק לפני שנתיים. למה זה קרה?

 

הסיפור מגלם את מיטב המסורת החלמאית של מדינת ישראל: מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר החליט לרכז יחד רבים ממשרדי הממשלה, שהיו מפוזרים במבנים ישנים שונים. הכוונה הייתה טובה: האזרחים, שטורטרו בעבר ממקום למקום, מקבלים שירותים במקום אחד. גם העובדים שמחו בהתחלה לעבור לבניין נוצץ ומפואר, מרוצף בשטיחים מקיר לקיר. אלא שמתברר ששלושת הבניינים סובלים מבעייה "קטנה" אחת: בשלושתם לא ניתן לפתוח את החלונות.

 

"נעשיתי כחולה מרוב מחנק"

העובדים בשלושת הבניינים מתלוננים כי הם סובלים ממחנק, קשיי נשימה, דלקות בעיניים ומריחות סירחון. "יש כאן עובדים שהגיעו לכאן בריאים והיום הם חולים", אומר יו"ר ועד עובדי משרד התחבורה, אבי ניזרי, "יש כאן עובדת שחטפה אסטמה מהיום שהיא התחילה לעבוד כאן, ורופא תעסוקתי קבע בפירוש שזה המחנק כאן עשה לה. יש כאן עובדת שחטפה גרדת, עובדות בהריון שמרגישות כל הזמן על סף התעלפות ועובדים ש'רק' סובלים מצריבה בעיניים". 

 

"קרה לי כמה פעמים שהורידו אותי מחוץ לבניין כי נעשיתי כחולה מרוב מחנק", מספרת שרה חורש, מנהלת אגף הכשרה ופיתוח כוח אדם במשרד התמ"ת בבניין ג'נרי בירושלים, "כשאנחנו קובעים ישיבות, אנחנו משתדלים לקבוע אותם מחוץ למשרד, כדי לא להכניס לכאן אורחים. כל סדר היום שלנו מסתובב סביב הרצון לצאת מכאן ולנשום קצת אוויר. אי אפשר לעבוד בצורה כזאת. מי צריך את הפאר וההדר האלה, אם אין אוויר לנשום?" 

 

גם כותב שורות אלה נתקלת במחנק ובסירחון שהעובדים מדברים עליהם. במסגרת עבודתי  ביקרתי בבניין ג'נרי ובמגדל הקריה בתל אביב מספר פעמים, עוד לפני שהחלו "עיצומי המחנק" ועוד לפני שידעתי על קיומה של הבעיה. יצאתי משם בנשימה כבדה ובעיניים צרובות, והתפלאתי מדוע הסיור בבניינים כה מודרניים והדורים נותן תחושה כל כך נעימה.

 

חלק מהלקוחות הפוקדים את מגדל הקריה בתל אביב מתלוננים גם הם על מחנק. "איזה אוויר מגעיל יש במקום הזה", אורמ אזרח ממורמר שהמתין בתור למשרד הפנים, "גם ככה אנחנו תקועים פה שעות בתור עם השירות הגרוע שלהם, לפחות שיפתחו חלון".

 

ומה אומרים המומחים? תלוי מי שכר אותם. דו"ח של מומחים ששכרה ההסתדרות קבע כי בשלושת הבניינים הותקנה מערכת אוורור פגומה הגורמת למחסור באוויר. דו"ח של מומחים מטעם מינהל הדיור הממשלתי קבע את ההיפך. 

 

פשרה: יפתחו רק 20% מהחלונות בירושלים 

הרבה כסף נשפך על הפרוייקט הראוותני הזה: בניין ג'נרי בירושלים, בו שוכנים משרדי התיירות, התמ"ת, התחבורה, רשות המסים ומינהל מקרקעי ישראל - נמצא בבעלות ממשלתית. הוא הוקם בידי חברות הנדל"ן דניה סיבוס ומנרב בהשקעה ממשלתית של 243 מיליון שקל. בניין "הטיל" בחיפה הוקם בידי חברת אשטרום ומבני תעשייה. הוא נשאר בבעלותן ומניב להן שכר דירה של 24 מיליון שקלים בשנה מכספי משלם המסים.

 

מגדל הקריה בתל אביב, בו שוכנים שירות התעסוקה, משרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, מס הכנסה, משרד השיכון ונציבות שירות המדינה, הוקם בידי חברות הנדל"ן אפריקה ישראל ומנרב בהשקעה של 450 מיליון שקל, נשאר בבעלותן ומניב להן שכר דירה של 44.7 מיליון שקל בשנה. אפריקה רכשה לאחרונה את חלקה של מנרב במגדל תמורת 250 מיליון שקל. 

 

אין פלא איפוא שהדרישה להתחיל שוב בעבודות בנייה בבניינים אינה מתקבלת בברכה במשרד האוצר. ההסתדרות, וועדי העובדים במשרדי הממשלה וגם פקידים בכירים במשרדים דורשים לפתוח את החלונות. ואולם, מתברר שגם בנושא הזה ההחלטה היא בידי פקידי האוצר.

 

עד לפני כחצי שנה לא הסכימו באוצר לפתוח אפילו חלון אחד. במכתב שנשלח מהאוצר לוועדי העובדים בבניין הירושלמי נאמר להם כי אם ייפתחו את החלונות הם ישאו באחריות אישית לפגיעה במערכת האיוורור ומיזוג האוויר של הבניינים ולסיכון ביטחוני בבניין. בנוסף, הם נדרשו להתחייב כי דרישתם לא תהיה בסיס לדרישות דומות לפתיחת חלונות בתל אביב ובחיפה. העובדים סירבו לחתום. 

 

בעקבות העיצומים, הגמישו פקידי האוצר את עמדתם, והסכימו לפתוח 20% מהחלונות, אבל רק בבניין הירושלמי.

 

"הצענו להם להחליף בניינים"

ב"בניינים החולים" יושבים לא רק עובדים אלא גם שרים, וגם הם סובלים מהסירחון והמחנק. "כששר התמ"ת אלי ישי עבר לכאן, הוא שאל למה כל כך מחניק כאן ולמה החלונות תמיד סגורים", מספר עובד במשרד, "הציעו לו לפתוח את החלון שלו ושכל השאר יישארו סגורים, אבל הוא סירב. הוא אמר שיפתחו את שלו רק כשיפתחו את השאר". ישי אישר את הדברים.

 

"הצענו לפקידי האוצר להחליף בניינים", אומר אומר יו"ר ועד עובדי משרד התחבורה אבי ניזרי, "אם הבניין שלנו כל כך נפלא, מדוע שהם לא יעברו לכאן ואנחנו נעבור לבניין האוצר המאוורר? במשך חודשים הם אמרו לנו שזאת בעייה ביטחונית, שחיינו יהיו בסכנה אם יפתחו חלון. אני שואל: אם זה עניין ביטחוני, מדוע במשרד ראש הממשלה החלונות פתוחים? ואם הוסכם שאין בעיה ביטחונית ושאפשר לפתוח חלק מהחלונות, מדוע לא לפתוח את כולם?".

 

האוצר: אין כל בעיה בריאותית

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר מתנגד בעקביות ולאורך כל הדרך לפתיחת החלונות בהסתמך על חוות דעת של הגורמים המקצועיים. פתיחת החלונות תגרום נזק לבניינים. ההחלטה שהתקבלה לפתוח 20% מהחלונות בבניין ג'נרי בירושלים היא פשרה שנדרשה משיקולים של יחסי עבודה.

 

"הפעלת הבניין בחלונות סגורים נעשתה על סמך הנחיות מקצועיות. זאת, כיוון שבבניין מותקנת מערכת למיזוג האוויר, ופתיחת חלונות תגרום לשיבושה. בנוסף, תכנון המבנים נעשה לפי הנחיות הגורמים המנחים בנושאי בטחון, שניתנו בהתאם לניסויים בשטח כתוצאה מהפקת לקחים בפיגועים בבניינים ממלכתיים בעולם.

 

"בבניינים מותקנת מערכת אוורור ראויה ומודרנית המזרימה אוויר צח, טרי ונקי מגג הבניין לכל הקומות והחדרים. בדיקות איכות האוויר וכל שאר הבדיקות שנערכו בבניינים העלו כי אין כל בעיה בריאותית. טענות העובדים על בעיות בריאות לא נתמכו מעולם במסמכים ובנתונים. העובדים לא המציאו כל מסמך בנושא זה למרות כל הבקשות מצידנו. הבניין מספק סביבת עבודה נאותה וללא בעיות בריאות. להתנגדות ועיצומי העובדים אין קשר לאיכות הבניין.

 

"קריות הממשלה תוכננו כבנייני משרדים מודרניים כדי להעמיד לרשות עובדי המדינה סביבת עבודה ברמה גבוהה ומודרנית, המקבילה לנהוג בסקטור הפרטי ומאפשרת יעילות בעבודה. המבנים מעניקים לעובדים תנאי עבודה משופרים בהרבה לעומת התנאים במבנים הקודמים בהם עבדו".