חדשות לבקרים אנו מתעוררים אל השתלטות של מתנחלים על חנות, בנין או הריסות של התנחלות בשטחים. הצבא והמשטרה נדרשים שוב ושוב לשלוח מאות רבות של שוטרים וחיילים על-מנת לפנות את אותם המתנחלים, אשר מעשיהם נועדו להביע מחאה פוליטית.
מחאה פוליטית היא ודאי דבר לגיטימי, אולם מדינת חוק קובעת כללים לניהול מחאה פוליטית, המבוססים על איזונים בין חופש הבעת הדיעה מחד והפגיעה בסדר הציבורי מאידך. מזה זמן, פעולות המחאה של המתנחלים מתבססות על מעשים בלתי חוקיים. כנראה שלעמוד עם שלטים אל מול משרדי הממשלה, זה לא נאה למתנחלים, ול'ילדי הגבעות' המשועממים בחופשת הקיץ.
אין ספק, שהשתלטות על חנויות בחברון, ובעיקר פינוי ההשתלטות, מקבלים הרבה יותר זמן מסך, מאשר לו היו אותם המתנחלים עומדים אל מול משרד ראש הממשלה עם שלטי מחאה. אולם צריך להבין שלפעולות מסוג כזה יש מחיר.
מעבר לחוסר הנעימות הנגרם לשוטרים ולחיילים, שנאלצים פעם אחר פעם לסחוב נערות מגדפות ולהיזהר מאבנים המוטחות לעבר ראשיהם, משחקי המחאה הללו עולים כסף. הרבה כסף. עלות של 700 אנשי כוחות הביטחון ליום שלם, שלא להזכיר את ההתארגנות לקראת ואת ההתאוששות אחר כך.
לו היו המתנחלים צריכים לשלם על מודעות בהיקף הסיקור שניתן להם בשל פעולותיהם האלימות, הם היו נאלצים להוציא מאות רבות של אלפי שקלים מכיסיהם. אין כל סיבה שהמדינה, קרי, כלל אזרחי ישראל, ישאו בעלויות המחאה הלא חוקית של המתנחלים.
לאחרונה הוצע כי מטיילים, אשר נהגו ברשלנות עד כי היה צורך לחלץ אותם באמצעים שעלותם מרובה, ישאו בעלויות החילוץ. הדבר נכונים ביתר שאת כאשר עסקינן באנשים אשר באופן מודע גורמים להוצאות עצומות של כוחות הביטחון.
מייד עם סיום כל מהלך מחאה בלתי חוקי צריכה המדינה לתבוע את כל מי שלקח חלק בהפרת החוק בדין אזרחי – לחייב את המתנחלים לשלם מכיסם את העלויות של הפינוי, ושל כל שאר הפרות החוק שיצרו בכוונת תחילה. אולי הפגיעה בכיסם תשכנע אותם שניתן למחות גם במסגרת החוק.
עו"ד יפעת סולל מתמחה במשפט ציבורי וזכויות אדם