היאוש לא נעשה יותר נוח

העונה השלישית של "העשב של השכן" עולה מחר בארה"ב. אחרי צפייה בארבעה פרקים שדלפו לרשת כבר אפשר לסמן מגמה: אין רגע אחד של נחת לאף אחד. ובלי ספוילרים!

אם ראיתם את הפרק האחרון בעונה השניה של "העשב של השכן", אתם לא צריכים ספויילרים מהעונה השלישית, כדי להבין שננסי בוטווין עמוק בחרא. וזה לא החרא הרגיל של אשה שבעלה מת וכל האנשים מסביבה הם חולי נפש ברמה כזאת או אחרת. הו לא. כמו כל סדרה שמכבדת את עצמה, ולעולם אינה הולכת אחורה, "העשב של השכן" עולה דרגה.

 

להתראות ננסי בוטווין, הבחורה הנחמדה שמכרה גראס לחברים בשכונה כדי לגמור את החודש ולהחזיק עוזרת, ושלום לננסי בוטווין, שברוני פשע ארמנים מצד אחד ואפרו-אמריקנים מהצד השני סוחרים בתחת שלה, בשעה שהם מכוונים אליה כמה קנים טעונים. ומהמדרגה הזאת, תרשו לי לראות שחורות רגע, שום דבר לא יחזור להיות כמו שהוא היה.

 

וכשהפשע המאורגן בא לדפוק לך בדלת, אתה לא בורח מהדלת האחורית. אתה עושה מה שהם אומרים לך. כן, כולל שליחויות. אם לא הבנתם את זה עד עכשיו, תבינו, כמו ננסי, בדרך הקשה. זה לא פשוט, לשבת ולראות איך העונה השלישית של "העשב של השכן" הופכת מול העיניים שלכם לסדרה אפלה, בלי רגע אחד של נחת לאף אחד מהאנשים שדופקים בה כרטיס בבוקר. פיטר מת. סילביה ודאג נפרדים. שיין ברח מהבית, אנדי, קטום שתי אצבעות ברגל, נסע לחפש אותו, וסיילס ברח עם כל היבול, מה שמשאיר את ננסי וקונרד להתכווץ מול יותר מדי קנים טעונים ופעורים, שמאחוריהם עומדים אנשים עם האצבע הכי קלה בעולם על ההדק, והלשון הכי כבדה על התחת של בוטווין.

 

כל זה מביא את הצופה למסקנה הבלתי נמנעת. בוטווין לא בנויה לכל זה. היא לא תמצא את עצמה בעולם הזה אף פעם. לא כשהיא מסתובבת בין מאורות של פושטקים עם הקפה טייק-אווי הזה שלה, ומתחילה לגמגם כשמישהו מבקש ממנה בספרדית מפוקפקת ריקוד אירוטי. אם היא רוצה לצאת משם בחיים היא צריכה להיות הרבה יותר קשוחה מעוד פושרית פרברים בסקיני ג'ינס. האנוכיות ושגעון הגדלות שלה מהעונות הקודמות הפכו אותה לג'אנקית של סיכונים, ועכשיו ברור לגמרי שאפילו פדרל אקספרס לא יצליחו לחבר בינה ובין שפיות הדעת שלה. היא הולכת ומאבדת שליטה במצב, וזה שובר את הלב.

 

כי שלושת הפרקים הראשונים בעונה השלישית לא מביאים לאף אחד נחת, בעיקר לא לבוטווין. אני מסתכלת עליה ותוהה לעצמי כמה זמן היא עוד תצליח להחזיק, במיטת הסדום שהיא הציעה לעצמה, כשמסביבה חבורה של פסיכים שכל אחד מהם מושך אותה לכיוון אחר. מתי תתפרקי סופית, בוטווין? איזה קש ישבור את גב הגמל שלך, וישאיר אותך להזות מול הפאטה מורגנה של מדבריות אגרסטיק?

 

ברגעים כאלה אני מצטערת בשביל ננסי שהיא לא צורכת קצת מהחומר שהיא מגדלת. בסך הכל היא עדיין הגיבורה שלי, ואני רוצה שהיא תירגע. מה בסך הכל היא ביקשה? לנוח. היא אפילו לא ניסתה לברוח מהעולם הזעיר בורגני שלה, היא רק רצתה להתקיים בתוכו. לחיות ולתת לאחרים לחיות, בלי להזיק לאף אחד. לגדל את הילדים שלה בשקט, לשים קצת אוכל על השולחן, בגדים בארון, מנוי לקאנטרי. היא אמנם הולכת נגד החוק, אבל אם למישהו מותר לצפצף על החוק, זה לה. היא לא מוסרית, אבל מסיבות מוסריות לגמרי.

 

מה קרה לכספת?

לזכותה של "העשב של השכן" אפשר לזקוף את העובדה שהיא מצליחה, גם בעונה השלישית, לשמור על הבאלאנס העדין בין דרמטיות רגשית לגיחוך. גם ברגעים הכי קשים ומסרסים בוטווין והחברים שלה מוצאים את האבסורד. הטקסטים עדיין שנונים, שומרים על רמה מדויקת של אמינות מצד אחד וגאונות מהצד השני. כל זמן ש"העשב של השכן" תצליח ללכת על החבל הדק הזה, הצופים הנאמנים שלה יסלחו לג'נג'י קוהן, היוצרת, על כל הג'יפה הסיזיפית שהיא תעביר בה את הגיבורים שלה.

 

ואזהרה אחרונה: אם גם אתם אוהבים לינוק מהעשב המתוק, צפוי לכם בפרק הראשון כאב לב קטן, כשיתברר לכם מה קרה לתכולת הכספת של בוטווין. במקרה הזה הנחמה שלכם תגיע בסוף הפרק השני, כשבנסיבות כלשהן מרי לואיס פרקר, דה מגה MILF, נשארת בחזייה ותחתונים.

 

העונה השלישית של "העשב של השכן" תעלה בסתיו הקרוב ב-yes.