דיון ציבורי על "תעלת הימים": ארגוני סביבה מוחים

לקראת ביצוע סקר מטעם הבנק העולמי, שיבדוק את השפעותיה של כריית התעלה בין ים המלח לים סוף, נערך שימוע פתוח בו השתתפו פעילים המתנגדים לתוכנית. "מתחילים מסיסמה קליטה ופופולרית - וסביבה בונים מדיניות שלמה", מתריע ח"כ דב חנין

כ-150 איש נכחו היום (א') בשימוע ציבורי שקיימו הבנק העולמי ורשות המים הישראלית, לקראת ביצוע סקר ההיתכנות של פרויקט "מובל הימים". לדיון, שנערך במלון פלאזה בנווה אילן, הגיעו עשרות פעילי ארגונים ירוקים, המתנגדים לתוכנית לכרות תעלה שתחבר בין ים המלח הגווע וים סוף. התוכנית, אותה מוביל בשנים האחרונות שמעון פרס, אמורה להיכלל בפרויקט "מסדרון השלום" השאפתני, פרויקט פיתוח כלכלי, תיירותי והתיישבותי משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.

 

"הדרישה העיקרית שלנו היא שהבנק העולמי, שמבצע עבודת מחקר הבוחנת את הפרויקט, ירחיב את הבדיקה ויתייחס לאלטרנטיבות נוספות", מתקומם גדעון ברומברג, המנהל הישראלי של ארגון "ידידי כדור הארץ", ממובילי המאבק נגד הקמת תעלת הימים. "מדוע לא ייבדק נושא ניהול משק המים שבישראל, שיאפשר הזרמה חלקית של מי הירדן, וכך נוכל לשקם גם את הנהר וגם את ים המלח?".

 

לדברי ח"כ דב חנין, ראש השדולה הסביבתית בכנסת המסתייג גם הוא מהפרויקט, "מדובר בתוכנית משמעותית מאוד, ואני חושש שייווצר מצב בו מתחילים מסיסמה קליטה ופופולרית - ומסביבה בונים מדיניות שלמה. אחר-כך, רק מחפשים הצדקות לאותה מדיניות. אני דואג שלא נעשות בדיקות מקצועיות ומעמיקות של התוכנית, על ההשלכות הרבות שלה, וכי אימוצה יביא בעצם לסיום החלופה של שיקום נהר הירדן", הוא מוסיף.

 

התנגדותם של הארגונים הסביבתיים לתוכנית נובעת מהחשש כי התעלה עלולה לחולל שינויים מסוכנים בהרכב מימי ים המלח, לרבות שינוי צבעם לאדמדם בעקבות פריחת אצות, וכן לפגוע בענף התיירות במפרץ אילת ובערבה. "צריך לטפל בכל משק המים בישראל", אומרים באגודת "אדם טבע ודין". "כל עוד לא קיימת תוכנית כללית, פרויקט בסדר גודל משמעותי כל-כך הופך להיות חסר ערך".