האיכות הישראלית תביא ניצחון על בלגיה

"למרות החשש מהיריבה, נבחרת ישראל פשוט טובה יותר מהבלגים. אקסל הרוול אינו שחקן מהרמה הגבוהה ביותר. ומאיר טפירו? לגביו אני לא מודאג". שרון דרוקר, שזכה באליפות בלגיה עם אוסטנד, מנתח את יחסי הכוחות לקראת המפגש הקריטי ביום רביעי

לא רק אצלנו יתעניינו במשחק בין נבחרות ישראל ובלגיה ביום רביעי. הבלגים אוהבים כדורסל, ממלאים את האולמות שבוע אחר שבוע במשחקי הליגה. זו מדינה עם מסורת, שמעמידה במשך שנים קבוצות לא רעות בעליל במפעלים האירופיים ואני מתקשה להבין למה אין לה נציגה ביורוליג, בעוד לצרפת - שהליגה שלה לא טובה יותר - יש שתי נציגות.

 

כוכבים כמו אריאל מקדונלד וג'יי.אר הולדן פרצו בבלגיה, אבל הרמה בליגה לא בהכרח קשורה לרמת הנבחרת הלאומית, מאחר שכל קבוצה רשאית לרשום שמונה שחקנים זרים בכל משחק.

דרוקר חוגג אליפות בבלגיה. מדינה שאוהבת כדורסל (צילום: Pim de Win)

 

ישראל היא הפייבוריטית לניצחון ביום רביעי. מעבר ליתרון הביתיות, הנבחרת שלנו פשוט טובה יותר. אז נכון שיש חששות, כי בקושי ניצחנו את דנמרק בזמן שהם עשו זאת בקלות באוקראינה, אבל ככל שהדקות ינקפו, היתרון האיכותי של ישראל יהיה ברור יותר ויותר. בלגיה נבחרת קבוצתית מאוד וניכר ששחקניה נהנים לשחק ביחד. אי אפשר לזלזל במרכיב הזה כשאתה משחק בקיץ, בין שתי עונות מפרכות, ולמעשה מוותר על הפגרה והמנוחה.

 

אין ספק שאקסל הרוול הוא השחקן הטוב ביותר בסגל הבלגי. כולם מדברים וחושבים איך לעצור אותו, אבל חשוב להיכנס לפרופורציות. לא מדובר בסופרסטאר מהרמה הגבוהה ביותר באירופה. הוא בהחלט שחקן טוב עם ידיים ארוכות ואינטליגנציה גבוהה, שהתקדם מאוד בריאל מדריד, שיפר את הקליעה מבחוץ ואת הניידות שלו. למרות שבנבחרת הוא מרכז תשומת לב רבה, הוא לא 'גו טו גאי' ולהבדיל ממילאן גורוביץ' הסרבי, למשל, הוא לא מסוגל לחסל את היריבה.

 

בכל מקרה, אם הנבחרת שלנו תצליח לסגור את הרוול, לסבך אותו בעבירות ולהבליט את נקודות התורפה - זה עשוי להיות משמעותי. כל עוד הוא לא בעניינים, בלגיה מתקשה, אבל כשהוא מתחיל לצבור נקודות ומנהיגות - מתחילות הדקות הטובות של הנבחרת.

אקסל הרוול. לא 'גו טו גאי', לא שחקן שיחסל את היריבה (צילום: איי אף פי)

 

ישראל עשתה עבודה טובה בריבאונד נגד אוקראינה וכדאי להמשיך ולשים דגש על התחום הזה, כי שם נמצאת הנקודה החזקה של הבלגים, שממנה צריך להיזהר. הם משחקים עם שלושה פורוורדים, ויש להם לא מעט ריבאונדרים מצטיינים - כמו הרוול, כריסטוף בגין, סשה מסוט וג'ף ואן דר ג'ונקהייד.

 

בנוסף, כדאי לשים לב שהמאמן אדי קסטילס עובר לאזורית בהכנסות כדור מהצד ומתחת לסל. זה מה שהוא עשה העונה בשרלרואה ואני מניח שזה חוזר על עצמו גם בנבחרת. אריק שיבק, שפגש אותו עם אנטוורפן בליגה, בוודאי ימליץ לצביקה שרף כיצד להתמודד עם זה.

 

קסטילס, אותו פגשתי העונה בליגה הבלגית, הוביל את קבוצתו למקום הראשון בעונה הסדירה, לפני שהקבוצה הודחה בחצי גמר הפלייאוף. מדובר במאמן שנמצא כבר שנים רבות בבלגיה. הוא מאמין באוריינטציה הגנתית וכשיטה משתמשת הנבחרת בלחץ על מובילי הכדור - בעזרת רואל מורס, ליונל בוסקו וסאם ואן רוסום, החניך שלי מאוסטנד.

טפירו עם שרף. כשהנבחרת תזדקק לו, הוא יהיה שם (צילום: ערן קמינסקי)

 

כאן נכנסים הגארדים הישראלים לתמונה. רבות דובר על מצבו של מאיר טפירו, אבל אני לא מודאג ממנו ואני ממליץ שלא לעסוק בזה יותר מדי. מאיר הוא קפטן הנבחרת, הוא שחקן ותיק וכמו שתמיד קרה - כשהנבחרת תזדקק לו במשחקים החשובים, הוא יהיה שם.

 

אני לא שותף לביקורת על דרכה של הנבחרת. אני עוקב אחרי טורניר ההזדמנות האחרונה, שלכשעצמו הוא מפעל בעייתי עם הרבה סימני שאלה. התזמון שלו יושב בנקודה בעייתית וגומר לשחקנים את הפגרה, הכוכבים הגדולים לא תמיד מופיעים וזה יוצר קושי גדול. למרות שכולם רוצים לנצח, אני לא רואה שבבתים האחרים יש רמה יוצאת דופן.

 

כרגע חשוב להביא את התוצאות המתבקשות ולא חשוב איך עושים את זה. לא חייבים לנצח ב-30 הפרש עם תצוגות תכלית ואליהופים. בכל אופן, אני רואה את נבחרת ישראל מנצחת ביום רביעי, מסיימת במקום הראשון ועולה לשלב הבא בספרד.