מצבת הטמפלרי שנמצאה ברמת גן, עוברת לירושלים

בחצר הבית של הצייר אהרון כהנא ברמת גן, שכבה שנים מצבה ועליה שמו של טמפלרי מהמושבה הגרמנית ביפו, שתעלומה אופפת את נסיבות מותו. עתה תועבר המצבה לבית הקברות הטמפלרי בירושלים

פרשת ההתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל עולה מיד פעם בהקשרים שונים. פעם סביב הזזת הבתים בקריה בתל אביב (המושבה שרונה לשעבר), פעם בהקשר לתערוכה שהתקיימה במוזיאון ארץ ישראל בת"א אשתקד על אודות הטמפלרים ובהקשרים נוספים.

 

אחד החוקרים של התקופה שממש "משוגע לדבר" הוא שי פרקש, שבמקצועו הוא משקם ומשחזר ציורי קיר, שגם למד במסגרת התוכנית המיוחדת לשימור בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת ת"א.

 

לפני כמה שנים גילה פרקש בחצרו של הצייר אהרון כהנא, ברחוב אבא הלל ברמת גן (כיום חלק מקריית המוזיאונים לאמנות ברמת גן), מצבת קבר מאבן בזלת שחורה מלוטשת שעליה חקוק השם "היינריך ברייש 1882-1922". התברר שרייש היה טמפלרי. מחר תועבר המצבה מבית כהנא לבית הקברות הטמפלרי במושבה הגרמנית בירושלים, על ידי פעילי שימור של המושבה שרונה ובסיועה של תמר טוכלר מנהלת מחוז המרכז של המועצה לשימור אתרים.

 

האם נהרג בתאונה?

"על מקום המצאה של מצבת ברייש נודע לי לפני שלוש שנים ע"י אינה ארואטי מנהלת מוזיאון בית הצייר כהנא", מספר פרקש. "כיצד הגיעה המצבה לחצר בית כהנא לא ידוע".

 

"על פי חוקר משפחות הטמפלרים מרטין היגינס מלונדון, ברייש הוא היה הבן הצעיר של עמנואל ארנסט ברייש. היגינס משער שברייש נהרג בתאונה באזור הר נפוליון ברמת גן, שם היו לטמפלרים שטחים חקלאיים ולאחר מותו הונחה במקום מצבת אבן לזכרו. סברה נוספת היא שברייש נקבר בבית הקברות הטמפלרי בשרונה, ובשנת 1952, כשהועברו שרידי הטמפלרים לבית הקברות הטמפלרי בירושלים. נשכחה שם המצבה ומישהו הביאה לבית כהנא.

 

"לפני כשנה ביקרה בארץ משלחת של בני הטמפלרים מגרמניה ומאוסטרליה. אחדים מהם ביקרו בבית כהנא וראו את המצבה, הם פנו לאחרונה לאדריכל העיר רמת גן סרגיו לרמן ולמנהל קריית המוזיאונים ברמת גן, מאיר אהרונסון והללו הסכימו להעביר את המצבה לבית הקברות הטמפלרי בירושלים", מספר פרקש.

 

ארבעה דורות של משפחת ברייש

על פי המידע שאסף פרקש, ארבעה דורות של משפחת ברייש חיו בארץ ישראל. הם בנו בין השאר את בית הקשתות במושבה הגרמנית ביפו, והיו מראשוני היבואנים של רעפי החרס האדומים, המכונים "רעפי מרסי".

 

בן המשפחה הראשון שהגיע לארץ היה עמנואל קרל ברייש, סבו של היינריך. ראשית התיישב לחיפה ומשם הגיע בשנת 1869 ליפו, אחרי שרכש עם טמפלרי נוסף 5 בתי עץ של המושבה האמריקנית הנטושה. אחר שב לגרמניה כדי להביא לארץ ישראל את משפחתו.

 

בשנת 1874 רכשו בני משפחת ברייש מגרש גדול במושבה הגרמנית ביפו ובנו עליו בית אבן מפואר וגדול, הקרוי כיום "בית הקשתות" (ראה צילום).

 

שנים שהבניין עומד נטוש ואף הוכרז מבנה מסוכן, חלקים פנימיים והמרפסות נהרסו והתמוטטו. בית הקשתות מיועד לשימור מלא, ובימים אלו החלה עבודת תכנון ע"י עיריית תל-אביב ויזמים פרטיים לשימור

ושיקומו במסגרת התוכנית לשימורה של המושבה האמריקנית גרמנית ביפו.

 

בני משפחת ברייש האחרים (אחיו של היינריך, פאול קונראד ברייש ומשפחתו) הגיעו גם למושבה הטמפלרית וילהלמה (כיום היישוב בני עטרות).

 

בשנת 1917 כבשו הבריטים את ארץ ישראל וגרשו את הטמפלרים (בעקבות השתתפות גרמניה לצד הטורקים במלחמה), למחנה מעצר בחילואן שבמצרים. גם בני משפחת ברייש היו בין המגורשים, כולל מיודענו היינריך ומשפחתו.

 

לאחר המלחמה חזרו בני רייש לבית המשפחה בוילהלמה. בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, גורשו הטמפלרים ע"י הבריטים לאוסטרליה. בני משפחת ברייש התפזרו ברחבי העולם, רבים מהם חיים באוסטרליה ובגרמניה. ריטה, בתו היחידה של היינריך ברייש, עברה לארגנטינה, שם גרה כיום בתה.