כשמישהי שאני אוהב בוכה לידי, אני נמס (יעלי - 2)

חשבתי אם להילחם, או לתת לדברים להתגלגל מעצמם. למען האמת, לא היה לי יותר מדי מה לעשות. אז עקבתי בתשומת לב והשתדלתי להיות עם יעלי כמה שיותר. אבל היא התחילה להתנער ממני ואמרה שאני קצת חונק אותה. ואז אמרתי לה שיש לי בעיה עם פזי. היא חשבה שזה מצחיק. המשך הסיפור

יעלי הבינה פתאום שהבעיה שלי עם פזי בכלל לא היתה קשורה לבטיחות בטיסה ואמרה שהיא לא תלך, אבל אני התעקשתי שתעשה מה שהיא חושבת. בשבת בבוקר הוא בא לאסוף אותה מהבית לשדה בהרצליה. הוא עלה לדירה, מנומס ונחמד, הציג את עצמו ואמר שהוא ישמור עליה. הם יצאו ואני לא שמחתי. בכלל. אבל יעלי כבר היתה מהופנטת. אחר כך, בסביבות הצהריים, היא טילפנה להגיד שהם עוצרים לאכול משהו והיא חוזרת אחרי זה הביתה. שאלתי איך היה והיא אמרה שתספר לי בבית.

 

"בדרך לשדה הוא התקשר לברר אם המטוס מוכן ואמרו לו שהמטוס מקולקל או משהו אז לא יכולנו לטוס היום", סיפרה כשחזרה.

 

"אז איפה היית עד עכשיו?"

 

"נסענו לשדה כי הוא רצה לראות כמה דברים. תשמע, הוא סיפר לי דברים שהוא עשה כשהיה בצבא, לא תאמין. אתה יודע שבמבצע..."

 

"למה לא חזרת הביתה? למה הגעת רק אחרי הצהריים?"

"יעלי!" עצרתי אותה. "לא מעניין אותי סיפורי הגבורה שלו. מעניין אותי למה לא סיפרת לי שאת לא טסה. למה לא חזרת הביתה? למה הגעת רק אחרי הצהריים? זה מה שמעניין אותי".

 

"רגע, אתה לא רוצה להגיד לי שאתה מקנא?" שאלה יעלי.

 

קינאתי. בוודאי שקינאתי. במיוחד כשראיתי את הניצוץ שהכרתי אצלה, והוא התחיל להופיע כשדיברה עליו. חשבתי אם להילחם, או לתת לדברים להתגלגל מעצמם. למען האמת, לא היה לי יותר מדי מה לעשות. אז עקבתי בתשומת לב והשתדלתי להיות עם יעלי כמה שיותר. אבל היא התחילה להתנער ממני ואמרה שאני קצת חונק אותה. דווקא די הבנתי. ערב אחד דיברנו ואמרתי לה שיש לי בעיה עם הבחור. היא חשבה שזה מצחיק.

 

"את בטוחה?" שאלתי.

 

"תראה", ראיתי אותה מתחילה להרגיש קצת לא נוח, "אני באמת מחבבת אותו. אולי אפילו קצת יותר, אבל אתה לא סומך עלי?" שאלה.

 

"לא", עניתי, ומובן שהיא נעלבה. ומובן שרבנו. ומובן שהתנצלתי ומובן שהשלמנו. זה אמנם לקח שבוע, אבל השלמנו. ביום חמישי. זה היה היום שהשלמנו. היא חזרה מוקדם הביתה וראיתי עליה שמשהו קרה אבל עדיין היינו, איך להגיד את זה בנימוס? בריב? אבל אז היא התיישבה לידי ובכתה.

 

היא ביקשה שאבטיח שלא אכעס ושאקשיב עד הסוף

אני, כשמישהי שאני אוהב בוכה לידי, אני נמס. אז מובן שניסיתי להרגיע אותה ושאלתי מה קרה. היא ביקשה שאבטיח שלא אכעס ושאקשיב עד הסוף. כבר כעסתי ובכלל לא רציתי לחכות לסוף, אבל לא היתה לי ברירה. דבר ראשון שהיא אמרה היה שהיא אוהבת אותי מאוד. "אתה יודע את זה, נכון?" נו כבר! רציתי לצעוק.

 

הוא הזמין אותה לצהריים. רק שניהם. היא סיפרה לו שרבנו. בשלב הזה כבר שברתי את ההבטחה וכעסתי. מאוד. אבל עדיין שתקתי. אז הוא שאל אותה למה היא נשארת איתי. היא אמרה שהיא אוהבת אותי. אז הוא התחיל לדבר עלי. זה לא מצא חן בעיניה. היא אמרה לו שלא נוח לה לדבר איתו עלי והוא שאל למה והיא סיפרה לו שהריב, ברקע שלו, קשור בו.

 

ואז הוא ממש נשפך. הוא התחיל לשאול אותה מה היא מוצאת בי, מי אני בכלל? הוא דיבר על העבודה שלי, מה עשיתי בצבא, ולא הפסיק. היא התחילה להתרגז ואמרה לו שיפסיק, אבל אז הוא אמר לה קצר ולעניין שהוא רוצה אותה. הוא סיפר לה כמה הוא מוצלח ומצליח, וכשהוא הזכיר שוב שהוא טייס קרב במילואים, היא קמה וברחה משם.

 

הוא יצא אחריה. תפס אותה וניסה לתת לה נשיקה. בכוח. היא התנגדה, והוא ניסה שוב. היא ברחה משם. זה היה אתמול. היא פחדה לספר לי, חששה שאעשה בעיות. בטח שהייתי עושה. וגם התכוונתי לעשות. אבל אז בא ההמשך.

 

היא חזרה למשרד, התקשרה לבוס שלה ואמרה לו שאו שהוא מחזיר אותה למשרדים שלנו, או שהיא מתפטרת. הוא שאל מה קרה, והיא נתנה לו תקציר. הוא שאל אם סיפרה למישהו. היא אמרה שלא. אז הוא אמר לה יופי ושלא תזוז.

 

הוא הגיע לשם בעצמו. היא היתה נסערת. תמי, שישבה איתה בחדר, שמעה מה קרה והיתה איתה עד שהוא בא. כשהוא בא, בלי לשאול את יעלי תמי עלתה למנכ"ל, דפקה לו על הדלת בלי חשבון וסיפרה לו מה קרה. למזלה הוא ממש בסדר וירד לחדר של יחד עם סמנכ"ל כוח אדם, ששמע את הסיפור. שסיפר לה שלא רק שפזי לא טייס, אלא הוא לא שירת בכלל בצבא. לעבודה הוא התקבל על תנאי, אחרי שנזרק ממקום העבודה הקודם בחשד לגניבה. הסיבה היחידה שהוא שם היא שהוא בן של חברים לשעבר של המנכ"ל עצמו (שמיד התנצל).

 

אחרי שאיש ביטחון ליווה את פזי החוצה, נכנסו למשרד שלו. במגירות היו מגזיני עירום משובח, שעליהם הוא הדביק תמונות ראש של יעלי במקום של ה"דוגמניות" שכיכבו שם, ועוד כמה ראשים מושתלים של בחורות, שאת חלקן הכרנו ואת חלקן לא. אני הופעתי על תמונות סתמיות עם קישוטים של קרניים, שפם, זקן, אוזניים גדולות, או סתם X ענקי מרוח לי על כל הפרצוף.

 

אחר כך קיבלנו מיילים מכל מיני בחורות ששמעו את הסיפור וכבר סבלו ממנו קודם. רובן היו כאלה שהוא ניסה להתחיל איתן אבל זרקו אותו ברגע שהכירו אותו. הפעם האחרונה ששמענו עליו היתה ששיחררו אותו מבית החולים, ושהוא מחפש עבודה.

 

אני כבר לא מקנא.