נכה צה"ל התנחל מול ביתו של אהוד ברק

חן פלד נפגע בצניחה. כשתבע את צה"ל, נאמר לו כי דו"ח הפציעה "נעלם". 14 שנה אחרי, מצא את הדו"ח, תבע וזכה - אבל אחוזי הנכות שנקבעו לו היו נמוכים מכפי שציפה. עכשיו הוא מפגין לבדו תחת ביתו של השר. משרד הביטחון: "ניסינו לסייע לו, גם לפנים משורת הדין"

זה שבוע וחצי ברציפות שחן פלד (39), תושב כפר תבור, שוכב על מזרון על המדרכה ברחוב פנקס, סמוך לבניין המגורים של שר הביטחון אהוד ברק. פלד מקיים במקום הפגנה שקטה במחאה על הטיפול הרשלני, לטענתו, לו הוא זוכה מרשויות הצבא כנכה צה"ל. רחוק מאשתו ושני ילדיו, הוא נחוש להמשיך ולמחות עד ששר הביטחון יפגוש אותו. "אני מבין שהוא עסוק, אבל מפריע לי שעד עכשיו הוא לא שם לב אלי".   

מתחת לביתו של ברק. "יודע שהוא עסוק" (צילום: עופר עמרם)

 

פלד נפגע בצניחה שגרתית במהלך שירותו הצבאי בצנחנים, בשנת 1986. באותו אירוע נחת פלד על הקרקע ונפגע בצווארו. הוא נלקח לבית החולים, ובתום אישפוז שוחרר לשלושה ימי מחלה. לדבריו, כחייל צעיר וחדור מוטיבציה, חזר לשירות הסדיר מבלי להבין שנגרם לו נזק של ממש.

 

במהלך השירות שב פלד והתלונן על כאבים בצוואר וביד שמאל, אך בבדיקות שגרתיות שאליהן נשלח לא נמצא דבר. כמו כן, לדבריו, דו"ח הפציעה מאותו אירוע צניחה נעלם, ועל כן לא הכירו במצבו. לקראת סוף השירות שב פלד לבית החולים כתוצאה מתחושות נימול בידו וצווארו, אך הדבר לא יוחס לפגיעה בתחילת השירות.

 

התיק נמצא

שנתיים לאחר שחרורו מהצבא תבע פלד את משרד הביטחון על נכותו, אך זה לא הכיר בפציעה. "אם דו"ח הפציעה מאותו האירוע היה בנמצא, היו מכירים בבעיה. בינתיים הזמן עבר, לא טיפלו בי והמצב החמיר".

 

פלד עבר שרשרת ועדות רפואיות, אך לא הוכר כנפגע צוואר. הוא נשלח על ידי הרופאים לבדיקות רנטגן, אך גם בהם לא מצאו דבר. "כל רופא מתחיל יודע שאי אפשר לזהות פריצת דיסק ברנטגן, אבל הרופאים בשלהם", הוא אומר. בשנת 2000, במסגרת תהליך חזרה לשירות, נתקל בתיקו האישי, שם מצא - אחרי 14 שנה - את דו"ח הפציעה הנעלם. "לא האמנתי למראה עיני כשראיתי את הדו"ח", אמר, "זו ההוכחה שנפגעתי".

השכנים דואגים ומסייעים (צילום: עופר עמרם)

 

בעקבות הממצאים, פלד החליט לוותר על חזרה לצבא. "הבנתי שהמערכת שאהבתי שיקרה לי בכל השנים הללו". הוא תבע את הצבא בבית המשפט, וניצח. שוב חזר לוועדה רפואית שתקבע את נכותו בשל הפציעה, אך פסיקת הוועדות היתה 20% נכות, זאת בזמן ש"כל הרופאים האזרחיים קבעו יותר מ-50% נכות". ולא זו בלבד: לדבריו, במקום להכיר בו כנפגע משנת הפציעה, בצה"ל הוחלט להכיר בו רטרואקטיבית רק שנה אחת לאחור. "המצב שלי החמיר, אבל הצבא לא רצה לקחת אחריות על 14 שנים של הידרדרות במצבי ועל הרשלנות בטיפול בי. שאלתי את הגורמים האחראיים - 'מתי תטפלו בי, כשאהיה משותק'?". 

 

המצב מחמיר

לאחר שניסה בכל דרך לשכנע את הצבא להכיר בפציעתו, החליט פלד שאין ברירה אחרת. הוא עזב את משפחתו בכפר תבור והעתיק את ביתו באופן זמני למרגלות מגדלי אקירוב בתל אביב. "אני פה כי הגיעו מים עד נפש. לא יכול להיות שאנשים שתורמים למען המדינה ישלמו מחיר על רשלנות. אני דורש משר הביטחון לטפל בכך", הסביר.

 

"נראה שהמערכת הצבאית מעדיפה לחסוך על גבי את מחיר הנזקים. אני בא מבית אמיד, וההורים שלי מסייעים בכל דבר. אבל לא ייתכן שבגיל 39 אהיה תלוי בהורים בגלל נזק שנגרם לי בצבא. היום אני לא יכול לעבוד בגלל הכאבים, והמצב הרפואי שלי מחמיר. אני בדרך להיות משותק".

 

בחלקת ההפגנה הקטנה שלו תלה פלד שלטים ודגל ישראל, והוא זוכה ליחס חם מתושבי המקום שמסייעים לו בכל -מעניקים לו שתייה, אוכל ואוזן קשבת. גם משפחתו מצויה בקשר הדוק עמו ולפני כמה ימים כשתקו והתרמוס שלו נגנב, אשתו דאגה לציוד נוסף.

 

למרות שעד עתה מחאתו לא זכתה לתהודה שלה ציפה, הוא לא מתכוון לוותר. "אהיה פה גם בסתיו ובחורף, אם יידרש. עד שאהוד ברק ייפגש איתי וישמע אותי. אני לא כועס עליו ולא מאשים אותו, הוא עובד קשה. אבל הייתי מצפה שיתייחס אליי. כשהתגייסתי לקרבי, הייתי נכס. כשנפצעתי, פתאוום הפכתי לנטל. זה מה שחווים נכי צה"ל כיום, ואני פה כדי להיאבק בשביל כולם".

 

מימון לפנים משורת הדין

ומה אומרים במשרד הביטחון? "חן פלד מוכר במשרד הביטחון כנכה צה"ל 41%. הוא מטופל באגף השיקום טיפול רפואי וטיפול רווחתי. בעבר מימן אגף השיקום את לימודי התואר הראשון שלו, ולאחר מכן, באופן חריג, גם שנת לימודים בתואר שני. ב-2004 פנה שוב פלד בבקשה לשיקום כלכלי באמצעות הקמת עסק עצמאי. למרות שלא היה זכאי לסיוע נוסף, סוכם כי לאחר שיגיש תכנית עסקית מפורטת, תיבחן בקשתו בחיוב. כמו כן אושר לו, לפנים משורת הדין, תגמול מחוסר פרנסה לתקופה בת 3 חודשים.

 

"לפני כשנה וחצי נפגש פלד עם ראש אגף השיקום. בפגישה העלה נושאים שונים, ביניהם בקשה לניתוח על ידי רופא פרטי בעלות 25 אלף שקלים, שאושרה, ולבסוף בחר הנכה שלא לעבור את הניתוח. ביוני 2006 נבדק כושרו התעסוקתי של פלד. הצוות, שכלל מומחה ברפואה תעסוקתית ומומחה באורתופדיה ושיקום, קבע כי הוא כשיר לעבודה בהיקף של 8 שעות ביום, ללא הליכה או עמידה ממושכת. ביולי 2007 נפגש שוב פלד עם ראש אגף השיקום, ובפגישה סוכם כי הוא יופנה לאבחון תעסוקתי ובמקביל יועץ תעסוקה של אגף השיקום יסייע לו במציאת עבודה. כמו כן, לאור תיאוריו על מצבו הכלכלי הקשה, ביקש ראש אגף השיקום לקיים ביקור בביתו של פלד. נעשו מספר ניסיונות לתיאום הביקור, אולם פלד הודיע כי הוא אינו מוכן שיגיעו לביתו. בעבר תואמה לו פגישה עם עוזרת שר הביטחון, אך הוא לא הגיע לפגישה. בשבוע שעבר החל פלד לשבות מול ביתו של שר הביטחון. עובדי האגף, כולל יועצו של השר, פנו אליו מספר פעמים, אך הוא עומד על סירובו לשוחח עמם והתעקש על קביעת פגישה עם שר הביטחון. צר לנו שכך בחר.