17 שנה ממתינה משפחת אבו סיף מיפו לפיצוי

משפחת אבו סיף מיפו מכרה את שטחה לעירייה בשנת 1990. לדבריהם, למרות שהובטח להם פיצוי הולם על שטחם הם טרם קיבלו אגורה. העירייה: "על-פי ההסכם, עליהם לפנות לבית המשפט לפיצוי". היום הגיעו עשרות פעילים למחות על מצבם

לפני 17 שנים הסכימו בני משפחת אבו סיף מיפו למכור לעיריית תל-אביב ומנהל מקרקעי ישראל את אדמתם, לצורך סלילת כביש ובניית יחידות דיור - תמורת פיצוי הולם. בינתיים חלפו השנים, הכביש נסלל, אך בני המשפחה טוענים כי טרם קיבלו את שהובטח להם. "מצד אחד הם לא קיבלו פיצוי, ולכן לא יכלו לעבור דירה, ומצד שני הם כבר לא חוקיים על אדמתם", מסביר פרקליטם, עו"ד יחיאל ירון, המנהל בארבע השנים האחרונות את מאבקם. היום (ד') הגיעו פעילי הוועדה העממית ביפו לזעוק בפומבי את זעקתם. "ראש העיר לשעבר להט לקח כביש ולא שילם", "העירייה לקחה את רחוב רובינשטיין ולא שילמה" וגם "לא נוותר עד שישלמו", זעקו שלטיהם.

 

"מדובר במשפחה מאוד גדולה, המונה עשרות אנשים" מבהיר ירון. "עם השנים, הם נאלצו להתרחב ולבנות אך בשל אי-חוקיותם במקום, העירייה שולחת להם צווי הריסה ופינוי". לדבריו, למרות הסיכום עם העירייה לפיו ישולם פיצוי על-פי הערכת שמאי, מעולם לא בוצעה הערכה שכזו ומכאן שמעולם לא הובהר מהו סכום הפיצוי לו הם זכאים. בנוסף, מאבקם של בני המשפחה נוהל במשך שנים ארוכות על-ידי שלושה עורכי דין שונים, שלדבריהם "נתנו את ההרגשה שהכל בטיפול". כך או כך, נדמה כי שנים ארוכות נזנח הנושא ורק עתה, לא מעט בזכות טיפולו של ירון ובזכות הירתמותם של פעילי הוועדה - מתעורר מאבקם בשנית.

שלטי המחאה של המפגינים היום (צילום: סאמי בוכארי)

 

"מקרה שונה, אותו עיקרון" 

מאבקי הוועדה העממית של יפו פועלים בתקופה האחרונה במרץ ופורשים את חסותם על מאבקים רבים. "המקרה הזה מעט שונה מהמקרים האחרים שבהם אנחנו מטפלים", מודה פאדי שביטה, מראשי הוועדה, "אבל בעינינו זהו אותו עיקרון. גם במקרה הזה מדובר על ניצול תמימותם של אנשים על-ידי המערכת ועל גזילה". מרבית מאבקי הוועדה עוסקים בהגנה על תושבים משכונת עג'מי, אשר קיבלו צווי הריסה מן העירייה בשל אי-חוקיות בנייתם, או בשל טענות לפלישה לא חוקית למבנה. במקרה הנוכחי, בני משפחת סיף שייכים לאחת משתי המשפחות היחידות ביפו שנשארו על אדמתן משנת 1948.

 

לדברי פרקליטם, "לא מדובר במאבק שקשור ליהודים וערבים ובעיניי אין לסיפור הזה קשר לפעילות הוועדה. אני מטפל במקרים רבים, של משפחות יהודיות מיפו, שנמצאות בדיוק באותו מצב ולכן - אינני מוצא את הקשר".

ירון מכנה זאת בפשטות "תרגיל שעשתה העירייה", אל לדעת שביטה מדובר בעוד סיפור שבו קרקע נגזלת מבעליה ללא פיצוי הולם. "במדינה הזו - אם אתה לא נלחם על זכויותיך, אתה נדפק".   

 

בארבע השנים האחרונות שיגר עו"ד ירון מכתבים רבים אל העירייה, הראשון שבהם בפברואר 2004. עם זאת, רק ב-20 במאי השנה קיבל לדבריו תגובה רשמית ראשונה, ממנהלת השירות לפניות הציבור בעירייה, דפנה הראל. "כתבו לי שפנייתי הועברה למנכ"ל העירייה, זה הכל. זאת, למרות שאת כל מכתביי עד כה מיענתי ישירות אליו", הוא מדגיש. עם זאת, ירון מבהיר כי התכתבויותיו הרבות עם הגורמים השונים בסוגייה ייפסקו בקרוב. "אם לא נקבל תשובות ונתחיל להסדיר את נושא הפיצוי עד חודש דצמבר, אתבע את העירייה בבית משפט", הוא פוסק. 

 

מעיריית תל-אביב נמסר בתגובה: החלק המדובר מפרדס משפחת אבו-סייף פונה בהסכמה לפני כ-17 שנה על ידי עיריית תל-אביב-יפו ובמקום נסלל כביש. לפי הסכם הפינוי צריכה משפחת אבו- סייף לפנות לבית המשפט בבקשת פיצויים. המשפחה אכן פנתה מספר פעמים לעירייה אך עליהם לפנות לבית המשפט. עד עתה לא הוגשה כל בקשת פיצויים לבית המשפט וזאת מסיבות השמורות עימם. העירייה תגיב לתביעה לכשהיא תוגש לבית המשפט.