התביעה הוגשה באמצעות עו"ד יצחק אבירם ונועם שכנר. המדובר בפרוייקט שבנק מרכנתיל דיסקונט מעניק לו ליווי בנקאי. התובעים שילמו על חשבון הדירות כ-900,000 שקל.
בהתאם להסכם המכר ולמסמכים שחתמו התובעים הובהר להם כי הבנק משעבד לטובתו את הפרויקט ואת הזכויות, זאת להבטחת האשראי שיעמיד לטובת הפרויקט כולל בגין ערבויות חוק מכר. נקבע בהסכם כי כל תשלום ישולם לחשבון הליווי, ובנק מרכנתיל דיסקונט ינפיק לרוכשים ערבויות חוק מכר בגין התשלומים.
התובעים שילמו את כל שהתחייבו לשלם לחשבון הליווי בבנק מרכנתיל. ידוע להם כי כל התשלומים (למעט התשלום האחרון) הופקדו לחשבון הליווי. למרות האמור לא קיבלו עד היום את הערבויות שהתחייב הבנק להוציא.
הרוכשים טוענים כי לאחר שהתפרסמו ידיעות בעיתונים בדבר קריסת חפציבה, ערכו בירורים ובין השאר התברר להם כי השיק האחרון ע"ס 140,000 שקל שמסרו על חשבון הדירה הופקד ללא רשותם וללא ידיעתם, וכנראה שלא כדין, לבנק דיסקונט ולא לבנק מרכנתיל, לחשבון שאין הם יודעים מי הבעלים בו.
כשהתברר להם גודל הנפילה של החברה, ניסו התובעים לברר מול בנק מרכנתיל את מצב הערבויות אך נענו בדחייה מוחלטת והפקידים בבנק סירבו לדבר איתם.
בתביעה מסופר כי מצב הבנייה בפרוייקט הוא שקיים בור ונוצקו חלק קטן מהיסודות. מבירור שערכו התובעים מול עירית חדרה נענו כי אין היתר לבניין.
בתביעה מתבקש בית המשפט לחייב את בנק מרכנתיל דיסקונט לכבד את המצגים שהציג ואת ההסכמות בין חברת הבניה חפציבה חופים לבין הרוכשים, לפיהן התחייב הבנק להעמיד ערבות בנקאית לידי התובעים בגין כל תשלום ששולם לחברה.
"אי העמדת ערבויות מהווה הפרת הסכם של הבנק"
התובעים טוענים כי ההסכמים בין חברת הבנייה, הבנק המלווה והרוכשים, יחד עם המצג של הבנק שהוא בנק הליווי של הפרויקט, מלמדים כי אי העמדת ערבויות חוק מכר מצד הבנק מהווה הפרה מצד הבנק של ההסכם ושל חוק המכר (דירות), ויש לאכוף על הבנק קיום התחייבויותיו אלו. לכן, הם טוענים כי על הבנק חלה חובה להנפיק ערבויות חוק מכר ולחילופין, במידה ואין הוא מוכן להנפיק את הערבויות האמורות - עליו להחזיר לרוכשים את הכספים ששולמו.
נוסף על האמור מתלוננים התובעים על כך שהבנק הטעה אותם במהלך החוזה. התובעים טוענים כי הבנק הציג עצמו כבנק מלווה לפרויקט, הבנק קיבל את הכספים, הבנק ידע על החוזים והבנק ידע על התחייבויותיו. למרות זאת לא מסר ערבויות לפי התחייבותו.
התובעים טוענים כי אם הבנק לא היה מעוניין לקיים את התחייבויותיו לפי ההסכם ולפי החוק, היה עליו להודיע לרוכשים באופן מיידי כי אין הוא מקיים את ההתחייבויות. היה עליו להימנע מלקבל כספים על חשבון הרכישה. היה עליו להודיע כי אין לשלם על חשבון הרכישה תשלומים עתידיים והיה עליו להחזיר כל סכום שקיבל.