סדר העדיפויות החדש של המפקח על הבנקים

לעומת קודמיו בפיקוח על הבנקים, מאותתת התנהלותו של רוני חזקיהו בפרשת חפציבה כי הוא שם במוקד את הטיפול בנפגעים לפני הדאגה לבנקים; האם זה קשור להיותו המפקח הראשון שמגיע מחוץ למערכת ולא רואה בתפקיד קרש קפיצה לבנקאות?

צבי לביא פורסם: 24.08.07, 08:12

המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לא היה השבוע רק איש בשורה, כשהציע בכנסת את הסעד של בנק ישראל למאות נפגעי קריסת חפציבה. חזקיהו התגלה כהפתעת השנה של הבנק המרכזי. "יש לי כתפיים רחבות", אמר בפורום של ועדות הכספים והכלכלה אשר קם לבדוק את ההיבטים הציבוריים של פרשת חפציבה. העובדה שהוא מיהר להציע לרוכשי הדירות להישען ולסמוך על הכתפיים האלה היתה חידוש מרענן במערכת היחסים עם המערכת הבנקאית.

 

לחזקיהו היתה בשורה עניינית ונקודתית, ולא הבטחה פופוליסטית מסוג הצהרות התמיכה היפות שהפריחו חברי כנסת בדיונים הקודמים. הוא מנה 6 מבחנים אשר מאפשרים לו להפעיל את סמכויותיו, הרבה מעבר למקובל, גם אם יישומם כרוך בעימותים קשים עם הבנקים המעורבים. העובדה שהמפקח בא עם הפתרונות ביוזמתו, ולא נאלץ להציע אותם בלחץ הפוליטיקאים - גם היא הוסיפה לו נקודות.

 

חזקיהו מבשר מהפכה על רקע הדימוי ההיסטורי של הפיקוח על הבנקים, שנרדם בשמירה ואפשר את הפאשלות הגדולות של הבנקאות בשני העשורים האחרונים, החל בוויסות המניות וכלה בהתמוטטות הבנק למסחר. לנו הזכירה מעורבות הבנקים בקריסת חפציבה את השערורייה הפחות מתוקשרת, של פרשת האשראי הזול שניתן ביד רחבה לאלפי לקוחות לרכישת קרנות הנאמנות של הבנקים לפני 14 שנה.

 

מאות אלפי שקלים הוצעו לכל לקוח, ללא ביטחונות, בריבית נמוכה מהפריים, ובהבטחות להתעשרות מהירה. אבל מהרגע שפקעה הבועה, וההשקעות הפסידו יותר משליש הערך, הבנקים תבעו החזר מיידי של האשראי וקנסו את המפגרים בריבית אוברדרפט, שהפכה חובות של עשרות אלפי שקלים למאות אלפים ולמיליונים. הבנקים לא התביישו לפנות חייבים מבתיהם ולא נבהלו כשחייבים פושטי רגל שלחו יד בנפשם.

 

הכנסת נכנסה לתמונה באיחור. התקשורת לא לחצה, המשטרה התעלמה, והבנקים הכבידו את ידם. הפיקוח על הבנקים התנהל בעצלתיים. הוא הסכים לבדוק רק את טענות הנפגעים אך נטה לקבל את טענת הבנקים שמדובר במהמרים ולא במשקיעים תמימים. רק כשריחפה מעל הבנקים הסכנה שהכנסת תקים ועדת חקירה ממלכתית הם מחקו חובות במאות מיליוני שקלים, בלחץ ועדת בוררים חיצונית שמינתה הכנסת לבדיקת תלונות הנפגעים.

 

החובות נמחקו באחור של 7 שנים. המפקח על הבנקים דאז, זאב אבלס, ידע שמדובר במבצע מתוכנן ומונחה מגבוה, לפחות בבנק הפועלים, ואכן הגיש למשטרה 17 תלונות נגד הפועלים ולאומי על מרמה והפרת אמונים. הוא רק שכח לעקוב אחר הטיפול בהן והופתע לשמוע מפי כעבור שנה וחצי כי איש לא נגע בהן. הוא טען להגנתו כי מילא את חובתו בעצם הגשת התלונות. התגמול לא איחר לבוא. אבלס התמנה ליו"ר בנק איגוד, על פי הנורמה שהקפיצה את גליה מאור, המפקחת על הבנקים שלא עצרה את שערוריית ויסות המניות, לתפקיד מנכ"ל בנק לאומי.

 

בפרשת האשראי היה רוני חזקיהו מנהל סניף בנק הפועלים בפילדלפיה. עד היום הוא מזועזע מהסיפור ההוא. לא מכבר התבטא בשיחה פרטית שהוא היה משפד את מנהלי הפועלים על ההתעללות בלקוחות הבנק, לו כיהן אז בתפקיד המפקח על הבנקים. מכריו מאמינים לו. התנהלותו המהירה והתקיפה בפרשת חפציבה, אשר העניקה עדיפות לטיפול בנפגעים לפני הטיפול בבנקים, מאותתת ככל הנראה כי יש לו אני מאמין עקבי.

 

המפקח על הבנקים הראשון שלא צמח בבנק ישראל

הוא עצמו איננו מתראיין והמעט מהשקפותיו נחשף בכנסים מקצועיים פיננסיים. הופעתו השבוע בכנסת היא הבוטה מכולן, ומלמדת כי הנגיד סטנלי פישר שבחר בו לתפקיד הרחיק לראות מעבר לטווח הראייה של מבקרי המינוי לפני קרוב לשנה. חזקיהו הוא המפקח על הבנקים הראשון שלא צמח מתוך בנק ישראל. להצנחתו לתפקיד מהצמרת של המערכת הבנקאית יש שני יתרונות על פני קודמיו.

 

חזקיהו (57) חף מהשאיפה הכמוסה של קודמיו לראות בתפקיד המפקח קרש קפיצה לבנקאות העסקית המכניסה יותר; ומאחר שגדל במערכת העסקית ומכיר אותה לפני ולפנים - כל תחלואיה מוכרים לו ואנשיה לא יכולים למרוח אותו. תפקידו האחרון בדיסקונט היה של הסמנכ"ל וראש החטיבה העסקית, המשמש כקצין האשראי הראשי וכמנהל סיכוני האשראי של קבוצת דיסקונט. בנוסף היה יו"ר דיסקונט למשכנתאות. לפני כן היה מנכ"ל הבנק לספנות וכאמור מילא תפקידים בכירים בבנק הפועלים.

 

לא במקרה ניסו גורמים בבנק ישראל ומחוצה לו לערער על תקינות המינוי התקדימי שלו, בהדלפת הביקורת שניהל המפקח הקודם, יואב להמן, בעסקי האשראי של דיסקונט. נטען כביכול שדו"ח הביקורת לא היה מחמיא ויש ניגוד עניינים בעצם מינוי המבוקר לשעבר לתפקיד הממונה על מבקריו. ועד עובדי הבנק הזהיר מהתקדים שעלול להרתיע את עובדי הפיקוח מלבקר גורמים במערכת הבנקאית מחשש שיהיו כפופים לאחד המבוקרים.

 

ותיקי הפיקוח התיישרו לפי הקו החדש

הנגיד פישר מינה בודק חיצוני - פרופ' חיים בן-שחר, והוא טיהר את חזקיהו. לאחרונה השלים חזקיהו את ההרכב החדש של צמרת הפיקוח. שני העובדים שנחשדו בהדלפת הביקורת נגדו והושעו בשעתם, נפלטו החוצה. הבנק הגיב בהודעה רשמית כי הם לא היו קשורים להדלפה. התזכורת האנכרוניסטית יצאה ככל הנראה מחוץ ליחידת הפיקוח. הוותיקים ששרדו התיישרו לפי הקו של המפקח החדש.

 

הוא כבר הדגים את הקו בפרשת עמלות הבנקים. ועדת החקירה של הכנסת בעצם התפרצה לדלת פתוחה. חזקיהו לא נזקק להמלצותיה כדי להחליט על צמצום דרסטי עד לרבע של מספר העמלות הקיים, אשר נראה בעיניו חסר היגיון עוד בתפקידיו כבנקאי. למשל 8 העמלות על שמירת ניירות ערך כשאחת מספיקה לכסות את עלות הטיפול.

 

אבל הנגיד לא חיפש מפקח עם תודעה צרכנית. את הכף לטובת מינוי חזקיהו הכריע ניסיונו בניהול סיכוני האשראי של דיסקונט. פישר חותר לשכלל ברפורמה את הקטע הרגיש הזה בהתנהלות המערכת הבנקאית על פי כללים בינלאומיים חדשים (באזל 2). ככל שנחשף חלקם של הבנקים בקריסת חפציבה, מתברר עד כמה חיונית ודחופה הרפורמה הזאת לשמירת יציבות הבנקים וכספי הלקוחות.

 

סיפור אופייני מעברו בבנק הפועלים מלמד על מחוייבותו ליציבות הבנק מול סיכוני האשראי. בהיותו מנהל מרחב במרכז הארץ דחה בקשת אשראי ענקית של יזם שהיה בעברו אישיות ציבורית בכירה ובעלת קשרים אישיים ופוליטיים, לאחר שלא קבל תשובות מספקות על יכולת הפירעון של הפרויקט. היזם ביקש את מנכ"ל הבנק דאז, עמירם סיוון, להתערב לטובתו. חזקיהו שיגר בתגובה את פרוטוקול שיחתו עם היזם ואת נימוקי סירובו. סיוון סידר את האשראי דרך אחת מחברות הבת של הפועלים. השורה האחרונה: היזם והפרויקט נכשלו והבנק ספג הפסדים.

 

בפרשת חפציבה הבין חזקיהו מיד שמדובר בגניבה ובהונאת רוכשי הדירות, בהפרת חוק המכר וחוק הצ'קים, וכך ניסח את ששת הכללים לפיהם בנק ישראל יסייע לרוב הרוכשים לקבל את הערבויות החסרות לכספם או את הדירות. הוא קבע כי רק לאחר שיסיים את הטיפול ברוכשים, הוא ייגש לטפל במקבלי ההחלטות בבנקים שהסתבכו במתן האשראי הלא אחראי לחפציבה וגם בבדק הבית הנדרש ביחידת הפיקוח שלו, שלא איתרה בזמן את הכשל.

 

כך סוללת פרשת חפציבה את דרכו של המפקח לרפורמה המקיפה בניהול סיכוני האשראי שתבטיח יותר את יציבות הבנקים. הדרך שלו היא להפוך את התהליך הנוכחי, בו הדירקטוריון מאשר החלטות שהתגבשו בדרגים נמוכים על סמך מידע חלקי או מגמתי ובלחצים אישיים בהיררכיה, ולקבוע מתווה מקצועי קפדני של בקרה רב-שלבית חוזרת וברירה בין חלופות עד למתן האישור האולטימטיבי בדרג הגבוה, שיהיה מבוסס ונקי מפניות.

 

כשהתפרסם דבר מינויו של חזקיהו הגיבה גלית אבישי, מנכ"ל עמותת הצרכנים אמון הציבור, ש"מינוי בנקאי לתפקיד המפקח מחסל את מעט האמון שנותר לציבור בפיקוח על הבנקים". האם היא תאכל את הכובע כשהתברר שהנגיד לא מינה חתול לשמור על השמנת אלא שביחידת הפיקוח אורב לבנקים בולדוג, אם לא רוטווילר?