ארזתם לבד?

שינויים קטנים באורח החיים, זה כל מה שצריך לעשות כדי לעזור להציל את הכדור. איך מתחילים? תנו לנו לפנק אתכם בערכת הצעות ידידותית למשתמש ולסביבה - שדווקא רצוי לנסות בבית. היום: כך תמגרו את מפגע שקיות הניילון הלאומי (בלי הממשלה)

ynet פורסם: 26.08.07, 21:43

ב-2002 אסרה בנגלדש את השימוש בשקיות ניילון לאחר שהתברר כי הן סותמות את תעלות הביוב במדינה; באירלנד הן נמכרות בתשלום ותוך שנה כמותן פחתה ב-90%; ממשלות טנזניה, רואנדה, טייוואן וסינגפור שוללות את חלוקתן בחינם; דרום-אפריקה דרשה מהיצרנים להפוך אותן לעמידות יותר וכך מזערה את צריכתן; דנמרק ואיטליה הטילו עליהן מיסוי עקיף; בריטניה מפעילה תוכניות הסברה המפצירות בציבור להמעיט להשתמש בהן. ובישראל? מיליוני שקיות נחטפות מדי יום. הלו, זה בחינם! 

 

 

יובל חלף מאז הוצגו שקיות הפלסטיק הראשונות לאריזת מזון בארצות-הברית. בשנת 1957 הן נחשבו למוצר יעיל וזול, בשנת 2007 מידת הנזק שהן גורמות לסביבה הביא מדינות רבות להשקיע תקציבי עתק בצמצום השימוש בהן. 400 עד 1,000 שנה יעברו בטרם תתכלה כל שקית, ועל הדרך היא תספיק לקפד את

חייהם של כ-100,000 לווייתנים, ציפורים, כלבי ים וצבים מדי שנה. אבל עוד טרם הושלכה, תהליך ייצורה של כל שקית יניב זיהום אוויר, צריכת אנרגיה מיותרת ופליטת גזי חממה. ועוד לא הזכרנו את העובדה שהניילון, כמו כל חומר פלסטי, הוא תוצר לוואי של נפט. 

 

על-פי ההערכות, כשבע מיליון שקיות ניילון מסופקות לצרכנים הישראלים מדי יום, וכשני מיליארד מהן בשנה. תקווה מסוימת מגולמת בהצעת חוק חדשה שתונח על שולחן הכנסת עם תום פגרת הקיץ, ותחייב לגבות מס על כל שקית. תחת הניילון המרשרש, מקווים מנסחי החוק, הישראלים יעברו לשימוש בשקיות רב-פעמיות המיוצרות מפוליפרופילן, חומר פלסטי עמיד וידידותי יחסית לסביבה. בינתיים, הסביבה משלמת את מחירן של השקיות שאנחנו מקבלים בחינם.  

 

נו, אז מה כן?