הוכרז סכסוך עבודה במפלגת העבודה

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בקרב 17 העובדים האחרונים של מפלגת העבודה, בשל הכוונה לבטל את הסכם העבודה הקיבוצי לעובדי המפלגה בעקבות החלטת ברק לסגור את הסניפים

ההסתדרות הכריזה היום (ה') על סכסוך עבודה בקרב 17 העובדים האחרונים של מפלגת העבודה. המשמעות החוקית של ההכרזה היא שבעוד שבועיים יוכלו אותם עובדים לפתוח בשביתה במפלגה, שגם אם לא תשתק בפועל את פעילותה הפרלמנטרית, תוכל לגרום להם מבוכה ונזק תדמיתי כבד.

 

הרקע לסכסוך הוא החלטתו של היו"ר החדש, אהוד ברק, לסגור את סניפי המפלגה. בהסתדרות טוענים כי כדי לקדם את ההחלטה הודיעה הנהלת המפלגה להסתדרות ולמשרד התמ"ת כי ברצונה לבטל את הסכם העבודה הקיבוצי לעובדי המפלגה. בהנהלת המפלגה מכחישים לעומת זאת את הדברים וטוענים כי ההנהלה רק ביקשה לעדכן או לשנות את ההסכם.

 

"אנחנו מוכנים להיכנס למשא ומתן על תוכנית הבראה, אבל לפי שעה ההנהלה פועלת באופן חד צדדי", אומר יו"ר הסתדרות הפקידים, ארנון בן דוד. "המפלגה עדיין לא הודיעה לנו כמה עובדים היא מתכוונת לפטר ואינה מעדכנת אותנו כלל. מדובר בעובדים ותיקים מאוד שנשאו את המפלגה שנים מאוד על גבם וכבר עברו תוכניות הבראה רבות שכללו פיטורים של עובדים אחרים, ולא ניתן יד לפגיעה חד צדדית בהם".

 

ממפלגת העבודה נמסר בתגובה: "טענות הסתדרות הן קישקוש. אין כוונה לפטר את כל העובדים ולא בטוח שבכלל יהיו פיטורים. לא ביקשנו לבטל את ההסכם. ב-30 באוקטובר פג תוקף ההסכם החוק מחייב אותנו להודיע חודשיים מראש על שינויים שאנו דורשים בהסכם ואנחנו אכן ביקשנו לחתום על הסכם חדש ומעודכן למצב הנוכחי לטובת כל הצדדים, ובכלל העובדים".

 

במשרד התמ"ת אומרים כי המפלגה אכן ביקשה לבטל את הסכם העבודה הקיבוצי לעובדים.

 

מקורבי יו"ר העבודה לשעבר, עמיר פרץ מסרו בתגובה: תוכנית ההתייעלות לא תפתור את הבעיות הכלכליות של העבודה אבל תגרום לאובדן הלגיטמיות שלה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית. אהוד ברק יזם תוכנית דומה גם בשנת 1999 אך ההסתדרות בראשות פרץ הצליחה למנוע ממנו לעשות כן. על ראשי ההסדרות הנוכחיים לפעול בנחישות וגם לשאול את עצמם מדוע הם תמכו בברק בכזו התלהבות ומה יצא להם מכך. יש לזכור שהחוב הגדול ביותר של העבודה נוצר דווקא בתקופת ברק". פרץ עצמו סירב להגיב.