מספר התגובות לכתבות באינטרנט על אירועי טרור גבוה בערך פי חמישה ממספר התגובות לכתבות על תאונות דרכים, כך קובע מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר אילן (להורדת המחקר), במסגרת תוכנית הפניקס לבטיחות בדרכים. זאת, על אף שמספר תאונות הדרכים היה גדול יותר ממספר אירועי הטרור, ובתקופת שבין 2000 ל-2005 מספר ההרוגים בתאונות דרכים היה גבוה פי 2.5 ממספר ההרוגים בפיגועים.
במחקר שערכו אילוז יצחק ועמיר הרפז, בהנחייתה של ד"ר טובה רוזנבלום, ניסו החוקרים לבדוק את התייחסותם של גולשי האינטרנט בתגובותיהם באתרי חדשות, לתאונות דרכים, לעומת התייחסותם לאירועי טרור.
החוקרים שיערו כי ישנן יותר תגובות בכתבות לפיגועים מכיוון שתאונות הדרכים לא נתפשות בציבור כאיום על שלומו. ההשערה, על פי המחקר, נתמכה באופן עקיף בממצאים - חלק מועט מן הגולשים משווה בין תאונות הדרכים ובין אירועי הטרור.
הטוקבקים כזירה לתלונות נגד השלטון
חמישית מתגובות הגולשים בכתבות שעסקו בשני הנושאים כוונו כלפי השלטון והעומדים בראשו, על פי הממצאים. בכך אישרו החוקרים את ההשערה כי חוסר אמון הציבור בשלטון יבוא לידי ביטוי באופן התגובות לכתבות. הם הניחו כי המגיבים יתייחסו לזרועת השלטון בנימה ביקורתית יותר מאשר למשתנים אחרים.
כ-40 אחוז מהגולשים מנצלים את הטוקבקים להבעת דעותיהם, גם אם התגובות לא תמיד רלוונטיות. מכך מסיקים החוקרים כי "באין לציבור אפשרות להגיע ולהביע את דעותיו במדיה הציבורית יהוו התגובות לכתבות באינטרנט סוג של שיח המכוון כלפי השלטונות וכלפי הציבור".
אלפי תגובות ב-22 כתבות
המחקר נערך על ידי ניתוח של תגובות ב-22 כתבות, שהתפרסמו ב-ynet וכללו את המילים "פיגוע" או "תאונת דרכים" מהמחצית הראשונה של 2006. זאת, לאחר שנבחרו ארבע כתבות כמחקר פיילוט. התגובות פולחו בשיטת ניתוח איכותני, והצלבו בין החוקרים על מנת להגיע להסכמה. תגובות שלא הייתה עליהן הסכמה הוצאו מהמחקר.
לצורך המחקר נבחרו לבסוף 17 כתבות בנושאי תאונות דרכים וחמש כתבות בנושאי פיגועי טרור, על מנת לקבל כמות תגובות קרובה לשני הנושאים. בכתבות הללו נבדקו 2496 תגובות שפורסמו בנושא פיגועים ו- 1978 תגובות שפורסמו בנושא תאונות דרכים. בבדיקה נמצא ממוצע של 116 תגובות לידיעה על תאונה לעומת 500 תגובות לידיעה על פיגוע.