"הקול שלו לעולם לא יפסיק לשיר"

מאסטרו זובין מהטה נפרד מגדול הטנורים של המאה ה-20, לוצ'יאנו פבארוטי: "הוא הביא אושר לא רק באמצעות קולו אלא גם בזכות האופי שלו", הוא אומר בראיון בלעדי ל-ynet

"לאבד חבר קרוב זה דבר לא קל", אמר היום ל-ynet מאסטרו זובין מהטה. הידיעה על מותו של הטנור האיטלקי וידידו לדרך ארוכה, לוצ'יאנו פבארוטי, תפסה את המאסטרו במסע הופעות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית באיטליה. ברכבת בין רימיני לעיר בארי, הוא הרשה לעצמו להיזכר ברגעי שיא להם היה שותף כמו המופע ההוא של שלושת הטנורים שחרט סימן נצח על ההיסטוריה של המוזיקה. "רק בשבוע שעבר דיברתי איתו", אומר מהטה המום וכואב, "הוא ביקש מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית להקליט שלושה שירים שהוא היה אמור לצרף להם את קולו אחרי שיחלים. היה ברור שיחלים. התזמורת הקליטה את השירים בחודש יולי שעבר אבל כעת החיבור הזה, לצערי הרב כבר לא יקרה וזה כואב נורא". מהטה, אופטימיסט מטבעו, מבקש להיאחז במה שנשאר.

 

פבארוטי. "הנשמה שלו תמשיך לגעת במיליוני אנשים" (צילום: איי אף פי)

 

"פבארוטי היה אדם מאוד חיובי במהותו. בכל חזרה או מופע משותף שעשינו ממש אפשר היה לראות אאורה של אנרגיות חיוביות וחיוניות סביבו. הוא הביא אושר לא רק באמצעות קולו אלא גם בזכות האופי שלו", הוא אומר, "אני מוצא נחמה במספר ההקלטות הרב שהשאיר מאחור. האיש הזה מתחיל היום בחיים חדשים. דרך הקול שנשאר צלול וחי על אותן הקלטות בהן היה שותף, הנשמה שלו תמשיך לגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם לנצח נצחים. הקול שלו לעולם לא יפסיק לשיר, האמיני לי. היום אין תחנת טלוויזיה או תחנת רדיו בכל העולם כולו שלא תנגן את המוזיקה של פבארוטי. זו המורשת שלו".

 

הלכתם דרך ארוכה יחד וביחד פתחתם את שערי האופרה לקהל אדיר, בין היתר במופע של שלושת הטנורים.

 

"זו לא היתה הכוונה שלנו אבל כך זה קרה. מיליוני אנשים בכל העולם נחשפו למופע וזה היה עבורם מעין מבוא או הכרות לאופרה וזה היה נפלא. אני חושב שמה שהיה חזק בזה הוא השילוב בין שלושת הטנורים".

 

מה היה לדעתך הקסם של פבארוטי? הקול? הנוכחות? השילוב של השניים?

 

"היה לו את הקול המיוחד מכולם, קול איטלקי שכזה. היתה לו טכניקה נפלאה והוא תמיד הגיע מוכן לחזרות. בשבילי זה היה תמיד אושר גדול לעבוד איתו".

 

האם יש רגע אחד משלל הרגעים שחוויתם יחד שהיית רוצה לנצור?

 

"אני חושב שזה יהיה בקונצרט של 'טוסקה' שעשינו יחד בלונדון בשנת 1991. זו היתה הופעה מרהיבה שאנצור אותה קרוב לליבי כל חיי. ניצחתי על הרבה מאוד מופעים של 'טוסקה' אבל זה תפקיד שהיה תפור עליו, שהתאים לו כמו כפפה ליד. הוא אהב לשיר אותו וביצע אותו נפלא.

 

"לפעמים יש ערבים שכאלה, בהם הקסם פשוט קיים ובלתי ניתן להסבר. היה גם את הקונצרט שניצחתי עליו בישראל. זה היה קונצרט שהוא הקדיש לריצ'ארד טאקר, מגדולי זמרי הטנור בעולם שהיה גם חזן. טאקר נפטר זמן קצר קודם לכן ולפבארוטי היה חשוב להקדיש לו כמחווה את הקונצרט הזה. הוא שר 12 אריות שונות בקונצרט הזה וזה היה כמו מרתון. הוא אחד היחידים שיכלו לעמוד בזה. אני חושב ששני הקונצרטים האלה – 'טוסקה' בלונדון והקונצרט לריצ'ארד טאקר בתל אביב, הם רגעים משותפים שאני אזכור כל חיי".

 

שוחחת עם פבארוטי בשבוע שעבר, לפני שהוא צלל לאובדן הכרה. מה היה מצב רוחו?

 

"הוא מעולם לא התלונן על מצבו. הוא היה במצב רוח טוב מאוד ודיברנו על הביקור שלי אצלו לפני חודש. כשהייתי אצלו הוא הכין ספגטי במיוחד בשבילי עם אקסטרה חריף. הוא זכר שאני אוהב חריף. הוא היה איש מלא חיים, אוהב חיים, חבר שאהבתי".

 

בקונצרט החגיגי שתקיים הערב התזמורת הפילהרמונית הישראלית בעיר בארי שבצפון איטליה, יקדישו המאסטרו ונגני התזמורת את הסימפוניה השביעית של מאהלר לזכרו של פבארוטי. לפני הקונצרט עתיד מאסטרו מהטה לשאת דברים לזכרו של הטנור האיטלקי המנוח ולבקש מהקהל לעמוד דקת דומייה. בפילהרמונית מתכננים לקיים קונצרט מחווה לזכרו של פבארוטי במהלך העונה הקרובה.