על שולחן הניתוחים: חוק שימור האנרכיה

בהיעדר בעל בית אמיתי, קרואטיה תפציץ מבחוץ, הגבוהים שלה יתחלפו בקצב מהיר והמשחק יוכרע ברבע השלישי. ישראל תצטרך להגיע לקו העונשין ולעבוד על אחוזי היריבה מחוץ לקשת. וגם: למה ההיעדרות של ניקולה וויצ'יץ' טובה דווקא לקרואטים?

ניקולה וויצ'יץ' יישב הערב (ו', 20:00) בסלון ביתו בספליט. אחרי שיסיים קבלת שבת ויכוון את ההקלטה על מהדורת 'יומן', הוא יתרווח על הספה ויצפה בטלוויזיה במשחק בין קרואטיה לישראל באליפות אירופה. כל האוהדים הישראלים באשר הם מאושרים מהעובדה שהסנטר הקרואטי לא יוכל להזיק לחבריו ממכבי תל אביב ומשאר קבוצות ליגת העל, אבל בכלל לא בטוח שזה מה שהיה קורה, אילו היה משחק.

 

• קוז'יקרו: "יש לנו את היכולת להתמודד מול האריות של אירופה"
• ההכנות במדריד: הספרדים מתבודדים, הישראלים מתאחדים

 

איש, חלילה, לא מטיל דופי ביכולתו של וויצ'יץ', אבל להיסטוריה, כידוע, חוקים משלה. כך, לדוגמה, יסמין הוקיץ', אקס הפועל תל אביב. הפורוורד הבוסני פגש את ישראל שלוש פעמים בשנה האחרונה. פעם אחת קלע 5 (1 מ-7) והפסיד, הרחיק ל-10 וניצח, ולמשחק המכריע כלל לא הופיע. חנן קולמן, האזרח הישראלי של דנמרק, אמנם היה סביר עם 11 ו-10, אבל הפסיד פעמיים והיום הוא בדרג ב' עם נבחרתו. לא מומלץ.

 

אפילו שרונאס יאסיקביצ'יוס, באליפות ב-2003 שבה נבחר ל-MVP, ירד רק פעם אחת מדאבל פיגרס. זה קרה בניצחון הליטאי 62:94 על ישראל. שאראס

סיים עם 5 נקודות (2 מ-9). שנתיים קודם לכן, כשעוד לא היה בתכניות של מכבי תל אביב, הוא הבהיר למה. ליטא ניצחה 59:68, הרכז סגר על 10 נק' ו-8 איב', עם 3 מ-15 מהשדה. אז יכול להיות שאולי, רק אולי, וויצ'יץ' דווקא היה עוזר הערב לישראל?

 

קרואטיה התייצבה לאליפות הזו בהרכב חסר. לא רק וויצ'יץ' נעדר, אלא גם גורדאן גיריצ'ק, אנדריאה זיזיץ', דאליבור בגאריץ' ומרינו בזדאריץ'. הררי הציפיות הרגילים לא הופיעו הפעם, ובמקומם הגיעה בקושי גבעה. היא הפכה לבור ציפיות בערב הראשון, כשהקרואטים נדהמו לגלות שאפילו לטביה מנצחת אותם. ההאשמות של שר האוצר, שכינה את וויצ'יץ' וחבריו "בוגדים", הפכו מוחשיות יותר ויותר.

 

אלא שמצב החירום חלף אחרי 18:12 דקות בתוך המשחק השני, נגד פורטוגל. מרקו פופוביץ' מחק מהקו פיגור נגד הנבחרת החלשה בבית ומכאן קרואטיה החלה להמריא. היא הגדילה את הפער בקצב של נקודה לדקה וניצחה בקלילות 68:90. אתמול היא הדהימה את אלופת העולם 84:85, בזכות שלשה של מרקו תומאס, ושמה קץ לרצף של 28 נצחונות ספרדים. קרואטיה סיימה ראשונה ועלתה לשלב 12 הגדולות, סרביה השנואה הולכת הביתה. הם את שלהם עשו.

מרקו באניץ' שומר על הכדור. הפתעה נעימה לרפשה (צילום: רויטרס)

 

ההרכב החסר של קרואטיה משפיע בעיקר על הקו הקדמי. בהיעדר סנטר איכותי ובולט מעל כולם, יסמין רפשה מחלק את הדקות בין הגבוהים בצורה מתמטית. מריו קאסון הוא בינתיים הבולט שבהם, עם 12 נק' ו-5.3 ריבאונדים למשחק, אבל גם הוא רואה רק 20 דקות לערב. השחקן המפתיע בקרואטיה עד כה הוא מרקו באניץ', שצבר 20 נק' בנצחונות על פורטוגל וספרד, והפך משחקן אלמוני מבילבאו לאחד שצריך לקחת אותו בחשבון בסקאוטינג.

 

גם לדאמיר מרקוטה הצעיר (21), אחד שכבר התעלל במכבי ביורוליג עם ציבונה והיום מטייל במילווקי, יש אליפות מצוינת. הוא עולה מהספסל, מוציא את גבוהי היריבה החוצה ונותן קשת אווירית מטווח השלוש. לעומתו, משרה ניקולה פרקאצ'ין מהניסיון שלו ומוכיח שגם אחרי עונה לא טובה באפס פילזן, הוא יודע מה צריך לעשות. ניקסה מקבל כ-15 דקות למשחק, נותן את הסלים כשצריך ובינתיים עוד לא החטיא זריקה מהשדה.

 

הסיפור האמיתי של קרואטיה נמצא בקו האחורי. בגלל החור שנפער גם בעמדת הסמול פורוורד, מרבה יסמין רפשה להשתמש בהרכב של שלושה גארדים. זה בהחלט עזר לנבחרת שלו לחזור לתמונה מול ספרד וגם לנצח, אבל גם יצר לא מעט אנרכיה ובלאגן. זוראן פלאניניץ', אחד הרכזים הטובים באירופה, מוצא עצמו בעמדה מספר שלוש - לא מעט בזכות, או בגלל, גובהו. חניכו של נבן ספאחיה בטאו ויטוריה עדיין לא הגיע לאליפות. השורה הסטטיסטית שלו לא מרשימה, אבל הנתון שהכי זועק הוא ממוצע של 1.7 אסיסטים בלבד.

 

בהיעדר רכז שיעשה סדר, מרקו פופוביץ' הירשה לעצמו לחזור כמה שנים לאחור וכבר זרק 27 שלשות, מתוכן קלע תשע בלבד וזרק רק חמישה כדורים לשתי נקודות. נגד ספרד, כמה מהזריקות שלו צללו פנימה, ובהתחשב בהיטוריה שלו מול מכבי, אפשר להתחיל לדאוג. בכל מקרה, בכדורסל, כידוע, אין ואקום, וכך דאבור קוס ורוקו לני אוקיץ' התבלטו בפתיחה. במשחק האחרון, כשפופוביץ' ופלאניניץ' התחברו קצת יותר לעניינים, אוקיץ' זז הצידה ונעלם.

מרקו פופוביץ' (באדום). עדיין לא ערך היכרות עם טווח ה-2 (צילום: רויטרס) 

 

התלות בקו האחורי הפכה את קרואטיה לסוג של סקיפר בולוניה מודל 2004, שגם אותה אימן רפשה. הקבוצה האיטלקית הגיעה פעמיים באותה עונה ליד אליהו. בשלב הראשון של היורוליג היא צלפה 15 שלשות וניצחה 89:99, בגמר היא נקרעה ב-44 הפרש.

 

המפתח של ישראל בניצחון על הסרבים היה בהורדת אחוזי השלוש שלהם. נגד רוסיה ויוון חטפו חניכיו של צביקה שרף עשר שלשות בכל ערב, ב-45 ו-43 אחוזים בהתאמה. הסרבים קלעו רק חמש, ב-22 אחוז. קרואטיה מטווחת יותר שלשות מכל נבחרת אחרת בטורניר, ובינתיים היא עומדת על עשר כדורים שנכנסים מחוץ לקשת בממוצע למשחק. אם היא תישאר באזור הזה ותחטיא 24 זריקות - כפי שעשתה בהפסד ללטביה - לישראל יש על מה לבנות.

יניב גרין, תכיר: זו היד המקועקעת של מריו קאסון (צילום: רויטרס)

 

ישראל וקרואטיה לא פותחות בפול גז את המשחקים שלהן, ואף אחת מהן עדיין לא ניצחה ברבע הראשון. העלייה מהפסקת המחצית היא זו שתקבע. זה היה

הרבע הכי טוב של שתי הנבחרות בנצחונות, והכי גרוע בהפסדים. גם זריקות העונשין יהוו פקטור משמעותי: נגד סרביה קלעה ישראל 30 פעמים מהקו (מ-34 זריקות) והגיעה ל-87 נק'. נגד רוסיה ויוון האחוזים ירדו וגם כמות הביקורים (16 מ-25 נגד הרוסים, 9 מ-12 מול היוונים), והנקודות הללו היו חסרות.

 

מעבר לכך, ישראל נהנתה עד עכשיו מאחוזים גרועים של היריבות שלה מקו העונשין, שנעו בין 57 ל-63. עם הקרואטים זה לא יקרה. הנבחרת הזו מדורגת שנייה מהקו, עם 82 אחוז. היא לא ירדה מ-77, כשגם שחקני הפנים מדייקים להפליא: קאסון עם 8 מ-8, מרקוטה 6 מ-7, פרקאצ'ין 9 מ-11. מה שנקרא, החטא ועונשו.