"כל מה שחשוב לי נמצא בישראל". עושים עלייה

לי בת ה-93 הגשימה חלום, חילי מפנטז על מנה שווארמה ורחל מפגינה בקיאות מרשימה ברזי הפוליטיקה המקומית ("מה ההבדל בין הליכוד, קדימה והעבודה?"). 215 עולים חדשים בחרו לומר גוד-ביי לאמריקה ולהגשים את החלום הציוני בישראל

אמנון מרנדה, ניו יורק פורסם: 08.09.07, 12:28

פעוט בן חמישה שבועות וקשישה בת 93 - אלו הם הצעיר ביותר והמבוגרת ביותר מבין 215 עולים שהגיעו השבוע לישראל מצפון אמריקה כדי לעשות עלייה. חלקם יצטרפו למשפחותיהם שכבר עלו ארצה ואילו אחרים הותירו מאחור את קרובי המשפחה, החברים, הרכוש והבתים ונפרדו מ"החיים הטובים" של ארצות הברית כדי להגשים את החלום הציוני.

 

העולים החדשים הגיעו לישראל כחלק ממבצע עלייה של ארגון "נפש בנפש" וכבר עם נחיתתם ביום שלישי בשדה התעופה הם זכו לפגוש בין היתר את ראש הממשלה אהוד אולמרט, שהגיע לטקס קבלת הפנים. הטיסה חתמה מבצע עלייה גדול של הארגון בקיץ, במסגרתו עלו ארצה למעלה מ-2,200 יהודים. במהלך חמש השנים לפעילותו הביא הארגון יותר מ-12,000 עולים חדשים - מרביתם מארצות הברית.

 

שווארמה, בנות ונינג'ה במדים

לי דיסקינד, המבוגרת שבין העולים הטריים, סיפרה השבוע כי בגיל 93 היא מגשימה חלום. בנה חי בישראל כבר יותר משלושים שנה וכעת היא תוכל להיות קרובה אליו, אל ילדיו ונכדיו. "הוא לחץ עלי לעלות לישראל. עכשיו אני עושה זאת. חיכיתי לזה 93 שנה וזה חלום שהתגשם", אמרה. את הזמן בישראל היא מתכוונת להקדיש בעיקר לנכדים ולנינים ולא ללימוד עברית באולפן. אגב, נראה שהעלייה בגיל מאוחר היא כבר מסורת במשפחה: אביה עלה ארצה כשהוא בן 90 וחי בישראל עד שהלך לעולמו בגיל 102.

חיזוק מאמריקה. ציונות זו לא מילה גסה (צילום: אמנון מרנדה)

 

עם נחיתת העולים בישראל קיבל שוק הרווקים והרווקות חיזוק משמעותי - 62 צעירות ו-34 צעירים. אחד מהם הוא חילי גרינצוויג, בן 20 מניו ג'רזי, שכמו 15 עולים נוספים שהיו עימו בטיסה מתכוון להתגייס לצה"ל. שני אחיו, אחותו והוריו עלו ארצה לפני שנה והוא נשאר בארצות הברית כדי להשלים את לימודיו. כעת הוא מכריז: "אני רוצה להיות לוחם, לא גו'בניק, אני רוצה להיות נינג'ה". ומה הסיבות האמיתיות לעלייה, מלבד הפרטים השוליים כמו קירבה למשפחה, ציונות ושירות צבאי? זה כבר ברור: "השאוורמה והעמבה, וכמובן - בגלל הבנות... וברצינות: אין לי כלום בארצות הברית, כל מה שחשוב לי נמצא בישראל".

 

רחל גלזר, בת 25 מווסט וורג'ניה, עזבה את משפחתה כדי לעלות לישראל לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון ביחסים בינלאומים וכלכלה. "למדתי המון על ישראל והייתי שם המון פעמים", היא מספרת. "אני באה מבית ציוני ולכן החלטתי לעלות ארצה. יש הרבה דרכים לתרום לישראל – אבל עלייה זהו הצעד הגדול ביותר שניתן לעשות". גלזר מכירה לעומק את הפוליטיקה הישראלים, מחזיקה בדעה נוקבת לגבי בכירי המדינה ושולטת אפילו ברזי עבודתה של וועדת וינוגרד. היא טוענת שההתנקות הייתה משגה, מצהירה על אהבתה לבוגי יעלון ומסכמת במשפט המוכיח שהיא בדרך להיות חלק מאיתנו: "מה ההבדל בין הליכוד, קדימה והעבודה?".

דני, דיוויד וקוקי הכלב. לא חשבו לרגע להשאירו מאחור (צילום: אמנון מרנדה)

 

בין העולים הרבים ניתן היה גם למצוא מספר בעלי חיים - ארבעה כלבים ושני חתולים - שיצטרכו להתרגל להאו ומיאו

 בעברית. דני קליין, בן 28, מספר שלא היה לו ספק ולו לרגע אחד אם להשאיר את קוקי הכלב מאחור: "היה לנו ברור שהוא בא איתנו". קליין נשוי לבן זוגו דיוויד שעלה עימו ארצה והשניים מתכוונים לקבוע את מקום מושבם בתל אביב. "יש לנו זוגות חברים שעלו לארץ ולמדנו הרבה על הקהילה (ההומו-לסבית) בישראל", הוא מסביר. "אנחנו לא חוששים מהחיים בישראל כזוג, לדעתנו ישראל אינה שמרנית יותר מארצות הברית".

 

יו"ר ומייסד ארגון "נפש בנפש", טוני גלברט, שהצטרף לטיסה לישראל, אמר עם סיום מבצע העלייה: "אני גאה ושמח לומר שזו רק ההתחלה. אנו נערכים במרץ להעלות אלפי עולים נוספים מצפון אמריקה בשנים הקרובות".