לזלול בחו"ל: בהוואנה פגשתי את ג'ואנה

בחור בשם ריקרדו הכיר לי אותה, והיא לא נראתה כמו הנערה הקובנית מסרטי גיימס בונד. הלכנו יחד למועדון סלסה. ריקרדו הלך לשירותים, וג'ואנה התחילה לעשות לי דברים שבדרך כלל אפילו בסרטים הכחולים מתחילים רק לאחר רבע שעה

מי לא מכיר את סיפורי הגבורה של הגברים (את האמת, וגם של הנשים) הישראלים, שחוזרים מחו"ל ומתארים כמה שוודיות או מולאטיות הם עשו בנסיעתם האחרונה. לפי הסיפורים, אין שום דבר אחר בחו"ל מלבד בחורות שכמהות לאיבר יהודי כשר. לפי הסיפורים, הכל בחו"ל הרבה יותר, הבחורות מתירניות, והגברים הישראלים מאוד אטרקטיבים. אתה רואה לפעמים ילדים ישראלים שרק סיימו צבא ומנסים להמשיך את מסורת הכיבוש שלמדו בצה"ל – הפעם על התיירות. כן, מבחינת הישראלים כל בחורה מחו"ל היא תיירת, למעט כמובן המקומיות, שלא ממש נחשבות. לפי החשבון הזה, אנחנו והתאילנדים מקומיים, ואילו כל האירופיות והאמריקניות הן תיירות.

 

גם הישראליות מרגישות בחו"ל משוחררות, וכל בחורה שבארץ חושבת שיש לה זהב בין הרגליים מתנהגת בחו"ל כאילו מה שיש שם זה עגל שפשוט מת לינוק. או שאני שונה, או שכל הסיפורים לא ממש מדויקים, אבל עד גיל די מבוגר הסיפורים שלי מחו"ל כללו בעיקר נופים. תמיד בטיולים החברים שלי היו נעלמים ללילה או שניים, וכשחזרו סיפרו על מעלליהם. לי משום מה שום דבר לא קרה. מכיוון שלא הייתי מעולם בטיולים ארוכים מדי, לא נתתי לדבר להפריע לי לחשוב שהכל בסדר אצלי, ורק הנסיבות מנעו ממני להשחית זרעי גם על מי שלא עשתה בת מצווה.

 

שיא השיאים היה בטיול בספרד, בו לאחר שבוע יבש במיוחד, בו הבחורות היחידות שראיתי מקרוב היו אלו שישבו לידי בשולחנות הבלאק ג'ק הרבים שפקדתי, טיילנו אלון ואני בעיירת הזימה פוארטו בוואנוס, או כמו שהישראלים קראו לה – פורטו באנוס (מעניין למה). הסתובבנו לנו מפאב לפאב, במתכונת הרגילה: אלון התחיל עם בחורות טובות מראה, ואני שלחתי מבטים ביישנים לעבר בחורות שלא הבינו מדוע אני גוזל מכדור הארץ חמצן חשוב.

 

אחרי כמה רגעים בהם אלון אבד לי, הוא חזר כשלצידו ברזילאית מרשימה, דבוקה אליו כמו פוליטיקאי לכסא. מרגע זה התחלנו לפעול לפי החוקים שאמנם לא נכתבו, אבל ידועים לכל –החוק הראשון אומר, שאני איבדתי כל חשיבות כלפי אלון. הוא מתמסר כל כולו למטרה החדשה, שתפאר את הפולקלור בחומוסיה מיד כשנחזור לישראל. החוק השני הוא שאני, כחבר טוב, צריך לעשות הכל כדי לסייע לו בהגשמת מטרתו, וכל פעולה אחרת תיחשב כבגידה שגזר דינה הוא השחרת שמי לנצח נצחים כמרפקן חסר מעצורים.

 

מובן שפעלתי על פי החוקים, וחיש מהר נכנסנו למכונית השכורה, כדי להמשיך לבית המלון שנבחר לארח את המשחק הבינלאומי. ההבדל הנוסף מפעולה כזו המתרחשת בישראל הוא שבחו"ל חייבים לדאוג לי – אי אפשר לסמוך על חבר אחר שייקח אותי הביתה – לכן אלון ואני יחד מרגע הטיסה ועד רגע הנחיתה. הדבר לא היווה עיכוב מבחינת אלון, שהיה מיומן במצבים כאלה. הוא מיד אמר באנגלית לברזילאית שלצדו: "בואי נלך למלון, החבר שלי רוצה לחזור לחדר שלו". ברגע ההוא נקבע שמדובר במשחק חוץ.

 

להיות רק עם ישראליות זה כמו לראות כל החיים רק ערוץ 1

עברו כשנתיים, והגעתי למסקנה שככה זה לא יכול להימשך. להיות רק עם ישראליות זה כמו לראות כל החיים רק ערוץ 1. כדרכי, ברחתי מאחריות, ולכן החלטתי שהאשמים במצבי הם שותפיי לטיולים. החלטתי אם כ לטוס הפעם לבד ולהתמודד בעצמי עם בנות העולם. לאחר כמה התלבטויות קלות הגדרתי את המטרה – מקסיקו, תוך הסתמכות על סיפורי חברי בני, שחזר מהאזור מלא בסיפורים על כך שעם בחורות כל כך קלות אפילו לי אין סיכוי לפספס.

 

אחרי שבועיים במקסיקו, הבנתי שכרגיל, בני הגזים. האוכל היה טוב, הנופים מדליקים והשתייה היתה זולה, אבל בחורות העולם, שלא הרגישו בחסרוני עד לאותה נקודה, המשיכו להסתדר גם בלי הפלא מישראל.

 

ברוב ייאושי נכנסתי לסוכנות הנסיעות הקרובה והזמנתי כרטיס טיסה דחוף לקובה. הנחתי שבמדינה של פידל, בה מאמינים עדיין בקומוניזם, גם אני אהיה שווה. קובה היא מדינה שחייבת ספר שלם בפני עצמה. הדיכוטומיה בין התושבים לבין הממשל במדינה זו היא קיצונית במיוחד. רוב התושבים שבוזים מהחיים, בעיקר בשל העובדה שהם בעלי השכלה רחבה, מכיוון שכל הלימודים בחינם, אבל אין להם יכולת לממש את עצמם בגלל העוני המחפיר שנוצר מכלכלה מפגרת שנתקעה אי שם בשנות ה-50. כל תייר בקובה הופך לשטר דולר מהלך על שתיים, ומידי כמה דקות ניגש אליך בחור מקומי ומציע לך סיגרים או בחורות.

 

כדי להיות גבר אתה צריך להיות עם בחורה מכל צבע

יש כמה סוגי בחורות בקובה, המסווגות על פי צבע, ועל פי האגדה כדי להיות גבר אתה צריך להיות עם בחורה מכל אחד מהצבעים: שחור, לבן, מולאטי, והשילובים שבין הצבעים. בלילה הראשון הייתי עייף מאוד, לכן צפיתי בטלוויזיה שהקרינה נאום קצרצר של פידל שנמשך חמש שעות. ביום השני, בעודי מסתובב ברחובות הוואנה, ניגש אלי בחור כבן 30 בשם ריקרדו. נתתי לו להוביל אותי למסעדה ולשיחה על כל עוולות הממשל הקובני. רגע לפני שנעצרתי בגין הסתה להמרדה שלף ריקרדו קלף מנצח וסיפר לי על ידידה שלו בשם ג'ואנה, שתשמח להיפגש איתי בערב. ניסיתי למתן את ההתלהבות, אבל לא ממש הצלחתי, ומיד קבעתי עם ריקרדו בילוי משותף, על חשבוני, כמובן.

 

בלילה נפגשתי עם ריקרדו וג'ואנה, מורה בדאון-טאון הוואנה. היא נראתה כמו בת השכן ממול, בלי שום מאפיין מיוחד, בטח לא מודל הנערה הקובנית שעולה מסרטי גיימס בונד. אבל אני בחו"ל, ללא מורא או מחויבות, אז השלישיה המאושרת הלכה למועדון סלסה מקומי.

 

לאחר מספר דקות הבנתי שזו לא הפעם הראשונה שריקרדו וג'ואנה יצאו לבלות. ריקרדו הלך לשירותים, וג'ואנה התחילה לעשות לי דברים שבדרך כלל אפילו בסרטים הכחולים מתחילים רק לאחר רבע שעה. לאחר שנאלצה לראות אותי מנסה לרקוד סלסה, ריקרדו כבר הודיע כי הוא חייב ללכת לישון והגיע הזמן לסיים את הבילוי.

 

ג'ואנה וריקרדו ליוו אותי לבית בו התאכסנתי, אבל בצורה שנדמה היה שאין טבעי ממנה, התברר שאנחנו נפרדים רק מריקרדו, ואילו ג'ואנה ממשיכה את הערב איתי. כשהגענו למעלה, ג'ואנה התייחסה אלי כאל תלמיד, רק שהיה מדובר בחינוך מיני. בצורה טכנית להפליא תיפעלה את כל מה שהיה צריך, ותוך עשר דקות (אני מחמיא לעצמי...) כל העסק נגמר.

 

ג'ואנה לא חיכתה לחיבוקים, היא חיכתה לכסף. לא הבנתי מה היא רוצה ממני, ואיך אני, שנדרתי לעצמי שלעולם לא אלך לזונה, נפלתי לתרגיל השקוף. נזכרתי בדבר היחידי שזכרתי מלימודי החוזים באוניברסיטה: אם אין מפגש רצונות, החוזה בטל. ג'ואנה הסתלקה מהדירה, ואני מניח שלה ולריקרדו היתה שיחה מעניינת בשאלת יחסיהם-לאן.

 

למחרת כבר התרחקתי מכל מי שניגש אלי. החלטתי על ערב שקט עם האדם שאני אוהב יותר מכל – אני. איכשהו הערב התארך, ומצאתי את עצמי במועדון מקומי המרוחק חמש דקות מהדירה. הייתי הזר היחיד שם, ותוך מספר דקות הצ'יקיטה המקומית כבר התלבשה עלי. הפעם לא נראה אף ריקרדו באזור, ולגברת היה צבע עור נוסף שעוד מעולם לא התנסיתי בו. מצטער שאינני זוכר את שמה, אבל יחסינו לא הגיעו לחלק הלא ממש חשוב הזה. אחרי חצי שעה בערך היא כבר יצאה מהדירה, כשכל מה שרצתה היה שניפגש גם למחרת. ייתכן שחשבה שמצאה את התייר המיליונר שלה.

 

אך לרוע מזלה ולטובת בריאותי, זה לא קרה. חזרתי למקסיקו, שם התוודעתי גם לג'ין השוטרת האנגליה, ובסך הכל סימנתי לי טיול מוצלח בהרבה ממה שידעתי בשנותיי הקודמות.

 

אף אחת מהבחורות ההן לא היתה עולה שלב בתוכנית "הדוגמניות", אבל לפחות בשאלה המתבקשת במסיבות רווקים – "היית עם שחורה?" - סוף סוף היתה לי תשובה חיובית. ועל הדרך, כן, גם לשאלה אם הייתי עם שוטרת.

 

סיכום: בחו"ל הסטנדרטים שלך יורדים, כי אתה פשוט חייב לסמן שעשית.

 

ביום ראשון הבא: אילאיל