כולה בתולה

מיניות אפילה, תשוקות נסתרות. אלה הם חלק ממאפייני הבתולות. ומה הקשר למינה צמח?

בתולה הוא המזל המייצג בנפש האדם אלמנטים של היגיון, סדר, ניקיון, ריפוי, מצוינות, ביקורתיות, תקשורת וירידה לפרטים קטנים. בכדי לרדת לשורש הבתולות, יש לקחת בחשבון גם את המזל הקוטבי בגלגל המזלות – מזל דגים. מאחורי הסדר, השיטתיות וההיגיון הבתולי מסתתרים הכאוס, המוסיקה, המיסטיקה והכמיהה של הדגים, חבויים בנשמה ומאיימים להתפרץ.

 

בתולה הוא מזל האותיות, המלים והמספרים. הצורך לסדר את העולם, לקטלג ולמיין, נובע ככל הנראה מצורך בשליטה, מסוג של יצירת זהות אישית מתוך הכאוס התחילי. הכמיהה הבתולית לשלמות ומצוינות נובעת גם מהטוטליות של הדגים, המפצה באמצעות הלא-מודע ומשלימה את הבתולה במעגליות בלתי-פוסקת.

 

המצוינות הבתולית היא סוג של נצחיות. זהו חיזור אחר השלם, הנצח והאינסוף, תוך ניסיון להרכיב פאזל של אינספור חלקים קטנים לכדי תמונה שלמה. הממד האינסופי הזה הוא מהות העצב העמוק הטמון בנפש הבתולה, מתוך ההכרה שמדובר בתהליך מתמשך, שלא ייגמר לעולם. זוהי הנצחיות הסמויה של בני בתולה - תחושת החמצה ואי-מימוש תמידית. הפילוסופיה הבתולית נשענת על ההכרה שהשלם הוא בדיוק סך-כל חלקיו, אם רק יסודרו אלה בתיאום מדויק.

 

ישעיהו ברלין, בספרו "הקיפוד והשועל – מסה על השקפת טולסטוי על ההיסטוריה", מדגים את ההבדל הפילוסופי שבין הבתולות לבין הקשתים והדגים בתארו שני סוגים שונים של הוגים וסופרים: הקיפודים, שכורכים כל דבר בעקרון אוניברסאלי אחד, והשועלים, החותרים (כמו הבתולות), לעבר מטרות רבות, ללא כל זיקה ביניהן.

 

דין בתולה כדין מאה 

הבתולה היא בעצם מסננת רשת עם חורים קטנים, דרכה קשה להעביר מידע. בראש ובראשונה מחפשים בני המזל את הפרט הלא-נכון, השגיאה. עבורם, כל פרט קטן הוא גורלי, ודין פרוטה כדין מאה.

 

המטוטלת בתולה-דגים מומחשת בסרט הילדים "מרי פופינס". הגם שפופינס היא נציגת הסדר והניקיון הבתוליים, עם כניסתה לתפקיד היא משליטה סדרים, בבית שהפך מבולבל לפי מיטב המסורת הדגית. היא משדרת קורקטיות, ניקיון, נמוסים והליכות המאפיינים כולם את הבתולות. אך אט-אט אנו מתחילים להבין שדמותה של פופינס טומנת בחובה סתירות רבות.

 

מחד, יש בה יסוד תבוני-ריאליסטי מדויק ומובחן, אך מאידך, מאחורי הצווארון המעומלן מתנהל עולם של פנטזיה – מוטיב דגי מובהק. יש לאומנת המשונה חיים חשאיים אותם קשה להבין, ובכך היא סותרת את התבונה והמציאות הבתולית-פרקטית.

 

המתח הקוטבי בין בתולה לדגים מגיע לשיאו בארכיטיפ האישה-נזירה. זרימה זו בונה את ציר האישה באסטרולוגיה. הנצרות מפעילה את הבתולה בעוצמה מתוך הנחת יסוד של פרישות המאפיינת את הדגים. האשליה המתקבלת היא של המדונה המופרית מרוח הקודש, מתגלגלת בחוסר היכולת לקבל את תפקיד האם בשלמותו.

 

הבתולה כשמה כן היא. היא אינה נבעלת, אלא נותרת בטהרתה הבתולית. האישה, מעצם נטילת החלק באידיאה הקוטבית בתולה-דגים, זוכה לטיהור בכך שהיא "מתלכלכת", שהרי אין ערך לטהרה אלא על רקע הניגוד הגמור. הנפילה לכאוטיות של הדגים נועדה לתת לבתולה את תחושת הטהרה והסיגוף, תחושה של פרישות מצחצחת.

 

סמלי מין נשיים מעוגנים אף הם בקוטביות הבתולית-דגית. זאת, בגלל רעיון הפנטזיה הדגית הלא ממומשת. חלום שאין להעמידו במבחן המציאות, שהרי גם מרלין מונרו, בסופו של יום, היא בסך הכול בחורה. 

 

בתולה הוא המזל של הסטטיסטיקות והסקרים. הסוקרת הבתולית המפורסמת ביותר, מינה צמח, הופכת למייצגת ארכיטיפית של מזל בתולה. היא מחלצת את ההמון מאי-הוודאות הבלתי-נסבלת של הקוטביות הדגית. היא יעילה, היא מדויקת, היא עוסקת בשיטות מחקר תקפות וודאיות. במשך דקות ארוכות היא שותקת, ממתיקה סוד דגי.