זמן להגיש את החשבון לאסד

מסרי ההרגעה שהועברו לדמשק דרך צד שלישי אינם במקומם. מעת לעת צריך להגיש חשבון לסורים עבור תמיכתם הפעילה בלוחמים במדינת ישראל

התקרית האווירית בסוריה ממשיכה להעסיק את תשומת הלב של עיתונאים ופרשנים. מבלי לדעת פרטים על מטרות החדירה הישראלית לתחום האווירי של סוריה ותוצאותיה אפשר להצביע על מספר דברים מעניינים:

 

סוריה פרסמה את האירוע למרות שיכלה להימנע מכך, במיוחד אם כוחותיה אכן הבריחו את המטוסים הישראלים כפי שדמשק טוענת. סוריה החליטה להשתמש בתקרית כדי ליצר "רעש" במערכת המזרח תיכונית - קצת מתח בטחוני תמיד עוזר למשטר דיקטטורי להסיט את מוקד הביקורת מבית. יתכן שהמתיחות עם ישראל משרתת גם מטרות במדיניות החוץ הסורית בעיתוי הזה.

 

לקראת הועידה האזורית שארה"ב מתכננת בסתיו בוושינגטון בולט בידודה של סוריה שלא הוזמנה. ראוי לזכור שברוב בירות מדינות ערב, סוריה נתפסת - ובצדק - כבעלת בריתה של איראן השיעית המאיימת על שלום האזור ופטרונית החיזבאללה המשרת אינטרסים איראניים. 

 

ארה"ב רואה בסוריה אויב אזורי המפריע למימוש המדיניות האמריקנית בעיראק ובלבנון. מעמד זה אינו נוח לדמשק ובהעדר סיכוי לרצות את הממשל בוושינגטון, אסד מאותת לבוש על יכולתו "לעשות צרות." בנוסף, אסד מחמם את האווירה באזהרות על תגובה סורית ובפרשנויות על היכולות הסוריות לגבות מחיר כואב מישראל. כך, מאיים הסורי שהמשך בידודו עלול להביא להתלקחות צבאית בניגוד לרצון של רוב השחקנים האזוריים.

 

ובכל זאת, דמשק עדיין נוהגת בזהירות רבה בגדר "החזיקו אותי." לסוריה אין עניין בעימות צבאי עם ישראל שבו ככל הנראה ידה תהיה על התחתונה. אכן, החששות מהתלקחות בקיץ שעבר בעקבות המלל הסורי הופרכו. כמובן שאין בכך להוציא מכלל אפשרות שימוש בשליחים שונים לשם הפעלת כוח כנגד מטרות ישראליות בארץ ובחו"ל.

 

אך, בינתיים, הקולות הנשמעים מדמשק אינם עושים רושם רב באזור: אף מדינה ערבית לא הודיעה על תמיכה בסוריה ואפילו לא הביעה דאגה מ"המתיחות" בין ישראל לבין סוריה. אפילו תורכיה גילתה איפוק והסתפקה בבקשת הסברים מישראל בנושא מיכלי הדלק הנתיקים אשר נפלו בשטחה. אנקרה תמשיך להתייחס לדמשק בחשדנות מרובה. רק איראן ומנהיגי ארגוני הטרור הפועלים מדמשק גינו את ישראל.

 

מצד שני, תגובתה של ישראל לאירוע יוצאת דופן. קשה שלא להתרשם מהמשמעת של המנהיגים הישראלים שגזרו על עצמם שתיקה בניגוד לטבעם "להשפריץ" מילים ללא הרף. כוחה של השתיקה הופנם בעקבות השתיקות המוצלחות של אריאל שרון ואהוד ברק והועבר לזירה הבינלאומית. לשתיקה יש כמובן יתרונות לא מעטים, אבל ימים יגידו אם העדר תגובה היא אכן התשובה ההולמת לדיבורים והמעשים הסוריים.

 

בכל מקרה, מסרי ההרגעה שהועברו לדמשק דרך צד שלישי (על פי ההדלפות הרשמיות) בוודאי שאינם במקומם. מן הראוי שלסוריה יהיו סיבות לדאגה. אסור לשכוח שסוריה תומכת ועוזרת לאויבי מדינת ישראל. בקיץ האחרון רוב הקטיושות שנורו על ישראל על ידי החיזבאללה היו מתוצרת סורית ולא איראנית. יתר על כן, המפקדות של ארגוני המחבלים הפלסטינים יושבות בדמשק המעניקה להן חסות. מעת לעת צריך להגיש חשבון לסורים עבור תמיכתם הפעילה בלוחמים במדינת ישראל. אין להשלים עם מצב שסוריה נהנית מחסינות בהקיזה את דמה של ישראל.

 

פניה של דמשק אינם לשלום אלא לנסות להשתמש במו"מ עם ישראל כמגן נגד ניסיון אמריקני לבוא עמה בחשבון. כאשר יש הגמוניה אמריקנית ויש נכונות אמריקנית להשתמש בכוח במזרח התיכון ואולי גם נגד המשטר הדיקטטורי בדמשק, אסד נדרש לזהירות יתר.

 

מצב זה הוא נוח לישראל ומגדיל את חופש הפעולה שלה. יתר על כן, רוב מדינות האזור מייחלות שישראל תפגע בבת בריתה של איראן. בקיץ של השנה שעברה החמצנו הזדמנות לפגוע קשה בחיזבאללה ובסוריה, ובאותה עת לשפר את כושר ההרתעה הישראלי ואת ההערכה שאנו בת ברית אסטרטגית מועילה לארה"ב. ההתנהגות הסורית עשויה לזמן לנו הזדמנות נוספת.

 

אפרים ענבר הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן ומנהל מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים