בלעדי ל"ידיעות אחרונות": שירן פרנקו

קצת לפני ראש השנה ב-1999 ריגשה שירן פרנקו את המדינה כשחולצה מהריסות רעידת האדמה בטורקיה. "יש 'חיים של לפני' ו'חיים ושל אחרי'. יש לי משפחה חדשה, אבל זה אושר מסוג אחר"

שמונה שנים אחרי החג העצוב בחייהן, איריס ושירן פרנקו יוכלו לחייך גם בארוחת החג. שירן, כבר בת 17 וחצי, תשב לצד אימה ואחיה החדש, ליאל הקטן, ילד יפהפה ושמח בן שלוש. שלמה, בן זוגה של איריס ואביו של ליאל, יביט בהם באהבה. משפחה חדשה. מאושרת. כמעט. אבל תמונה ממוסגרת הניצבת על כוננית בחדרה של שירן, תמונתו של אחיה המנוח אריה, מזכירה שפעם הייתה שם משפחה אחרת.

 

"יש לי חיים של עבר וחיים של הווה ויש ממש הבדל", אומרת שירן, שמונה שנים לאחר רעידת האדמה הגדולה בטורקיה. פעם היו לי אבא ואח תאום והרגשתי יותר כמו משפחה שלמה. עכשיו זה לא שלם. יש לי משפחה, אבל זה לא אבא שלי. ליאל אומנם אח שלי, אבל לא אח מאבא שלי. זה אושר אחר ממה שהיה פעם. לפעמים מרוב געגוע אני אומרת חבל שניצלתי. אבל רק בשביל אמא אני שמחה שניצלתי. לא היה לה קל להישאר לבד, בלי אף אחד".

 

ב-17 באוגוסט 1999 השתנו חייהן לתמיד, כאשר מלון הדירות שבו שהו התמוטט ברעידת האדמה הגדולה. האב איציק, האח אריה והסב והסבתא סמי ומרים נהרגו. איריס ושירן נותרו אז חיות מתחת להריסות. האם חולצה אחרי 36 שעות, הבת אחרי שישה ימים, כשתמונתה מחובקת עם רופא פיקוד העורף ריגשה את המדינה. עכשיו הן מדברות על הגעגועים, החלומות והחיים החדשים שאחרי האסון.

 

הסיפור המרגש המלא – בגיליון החג של "ידיעות אחרונות"